בשיתוף פורום Reboot
מגפת הקורונה העמידה את מערכת הבריאות במגה־מבחן. לאחר ארבעה גלי תחלואה חשוב להסתכל לאחור ולבחון לעומק מה התרחש: אילו שינויים מבורכים עברו על מערכת הבריאות? במה היא נכשלה? ובעיקר – אילו לקחים יש ליישם על מנת להטיב עם מערכת הבריאות ועם החולים בעתיד? פורום Reboot, בשיתוף "ידיעות אחרונות" ו־ynet, קיבץ גורמים בכירים במערכת הבריאות לדיון מרתק בנושאים אלה.
1 צפייה בגלריה
למעלה מימין לשמאל: ד"ר יצחק ברלוביץ', פרופ' רן בליצר, דורון קופרשטין, סיגל רגב רוזנברג, פרופ' רפאל ביאר, ד"ר אבי מתן, למטה מימין לשמאל: חיים פרננדס, פרופ' נחמן אש, ד"ר זאב פלדמן, שמוליק בן יעקב
(צילום: ירון ברנר)
אין ספק שמשבר הקורונה האיץ תהליכים חיוביים במערכת הבריאות כגון העלאת תקציבים, הגדלת יכולות האשפוז הביתי, הסתמכות נכונה יותר על רפואה קהילתית ופיתוח הרפואה ההיברידית והדיגיטציה, ואף הוכיח כי ניתן ליישם שיתוף פעולה חוצה מגזרים. ועם זאת, פרופ' נחמן אש, מנכ"ל משרד הבריאות ופרויקטור הקורונה לשעבר, מצנן את ההתלהבות: "משרד האוצר נתן למערכת הבריאות סכומים אדירים בשנתיים האחרונות, אבל זה היה חד־פעמי והכסף הוזרם לפעילות שלא נותנת ערך לעתיד המערכת".
לדבריו, קופות החולים ובתי החולים התמודדו עם עומסים אדירים, ובמקביל ביצעו את מבצע החיסונים באופן מעורר כבוד. זאת בזכות אנשים מצוינים ומבנה מערכתי נכון. הוא העריך כי הטיפול מרחוק יישאר כלי מרכזי, "ויכול להיות שנצטרך למצוא את הערוצים המתאימים, לבחון תמריצים עבור השחקנים השונים, את הטכנולוגיה והמתודות שיאפשרו להעביר גם חולים יותר מורכבים לאשפוז ביתי".
חיים פרננדס, מנכ"ל קופת חולים לאומית, אמר כי "הקופות היו בתהליך של שירותים עד הבית עוד לפני הקורונה. ניסינו לסגור מעגלים נוספים של תרופות ומעבדה עד הבית. כיום, 40% מהביקורים נעשים מרחוק, לעומת 15% לפני הקורונה. זה משהו שיישאר, וצריך לשפר אותו מבחינת אפשרויות אבחון ואבטחת מידע".
סיגל רגב רוזברג, מנכ"לית קופת חולים מאוחדת, אמרה כי זו הייתה שעתה היפה של רפואה קהילתית, עם 97% מהמאומתים שטופלו בקופות החולים. "בעבר לא היו לנו ממשקים מול בתי חולים, מד"א, פיקוד העורף. היום יש העברת מידע בזמן אמת. זו תשתית מדהימה לשיתופי פעולה בעתיד. הקורונה הייתה תרגול למדינת ישראל. כל גורם רצה לעזור והגענו לשיווי משקל נכון, כולל שיתופי פעולה עם חברות סטארטאפ".
בנוגע להיבטים שיישארו בעתיד, אומרת רגב רוזנברג כי "הגמישות והאצת התהליכים הם שינוי מבורך. במקום ועדות היגוי וזמן ארוך עד ליישום, היום אפשר להוציא לפועל פרויקט במהירות, בין היתר בעזרת גמישות רגולטורית שמעניק משרד הבריאות".
ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה ומ"מ יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל, הוסיף: "ראינו שגם גופים ממשלתיים, כמו בתי חולים למשל, יכולים להתגייס למטרה – הקמת מחלקות קורונה, הסבת חניוני חירום ליחידות טיפול נמרץ תוך מספר ימים. זה קרה בזכות כוח האדם האיכותי וזו הייתה חוויה וזכות גדולה להיות חלק ממערכת בריאות שמתגייסת למטרה. הצוותים הרפואיים והמנהלתיים נתנו מעצמם מעל ומעבר. משרד האוצר התגייס וחתם על הסכם קיבוצי לטובת ההתמודדות עם הקורונה".
פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר ויו"ר החברה הישראלית לאיכות ברפואה, אמר כי "קופות החולים התגייסו ועזרו למנוע קריסה בבתי החולים. היקפי אשפוז הבית התגברו, וצריכים להיעשות בהיקפים גדולים אף יותר. המערכת ידעה לקחת נתונים בזמן אמת, לנתח אותם באופן שאף אחד בעולם לא יכול לעשות, ולקבל החלטות". פרופ' אש הוסיף: "אנחנו נתקלנו ראשונים בתופעת הדעיכה של החיסון והבנו את חשיבות הבוסטר. בכל העולם לומדים מאיתנו".
שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה, אמר כי "היום הרופאים מוכנים לתת שירות מהבית, וגם אנחנו, המטופלים, עברנו חינוך בנושא וראינו שהשד לא כזה נורא. עוד היבט חיובי של הקורונה מבחינת מעמד החולים הוא השיפור בקשר בין החולים לבין עצמם ובין עמותות החולים לחולים, בעקבות קבוצות הפייסבוק והזום".
"צורך משקי־כלכלי"
פרופ' בליצר טען כי "ה'ניו נורמל' עומד להציב בפנינו אתגרים דומים לקורונה. השקעה במערכת הבריאות היא השקעה בחוסן לאומי וצורך משקי־כלכלי. זה אינו צורך של מערכת הבריאות בלבד".
פרופ' אש הסכים כי יש צורך להגביר את שיעור ההשקעה בבריאות. "אלה נקודות שמדברים עליהן שנים – יחידות טיפול נמרץ נוספות בבתי החולים, השקעה בקהילה שתאפשר קליטת חולים מורכבים יותר. מדובר באתגר לא פשוט".
פרופ' רפאל ביאר, נשיא האגודה הבינלאומית של רמב"ם ולשעבר מנכ"ל הקריה הרפואית רמב"ם, אמר כי "התקופה הזו הייתה מבחן מאמץ אדיר ומתמשך, שבחן את כל המערכת, את הממשק בין הגורמים, את היכולת לנתח דאטה בכמות שללא המגפה היה לוקח 10־20 שנים לטפל בה. כולם התגייסו והיה חיבור בין כל הגורמים, כולל התעשיות והצבא".
ד"ר אבי מתן, חבר ועדת הפארמה בלשכת המסחר ישראל־ארה"ב ומנכ"ל AbbVie ישראל, הוסיף כי "בלי שיתופי הפעולה עם התעשייה שום דבר לא היה יכול לקרות. בהתחלה שיתוף הפעולה היה טכני, ברמת חידוש המלאים, ויפה לראות שהוא הפך להיות יותר אסטרטגי - מחקרים ושיתופי פעולה עם משרד הבריאות. באמצעות השקעה נכונה אפשר להפוך את ישראל לאבן שואבת של מחקר".
בהתייחס להיבטים הפחות חיוביים, אמר ד"ר יצחק ברלוביץ', יו"ר פורום Reboot, המשנה לשעבר למנכ"ל משרד הבריאות והמנכ"ל לשעבר של המרכז הרפואי וולפסון, כי "הקורונה הציפה את הבעיות של המערכת – העובדה שאין רזרבות אמיתיות. כל המאמץ כוון לנקודה מסוימת, ומי שנזקק לאבחון, ניתוחים ובדיקות – נאלץ לחכות. אני עדיין לא יודע כמה עוד נשלם על כך שאנשים לא קיבלו את השירות הרפואי הנדרש במועד. אם רוצים לשמר את מערכת האשפוז במצב הקיים היום, בו גם ככה שיעור המיטות ל־1,000 נפש הוא מהנמוכים בעולם, צריך לכאורה להוסיף עוד בית חולים של 500 מיטות בכל שנה. זה הרי לא יקרה, ולכן צריך לפתח את הקהילה ולקדם אשפוז בית וטיפולים רפואיים במרכזי רפואה קהילתיים".
ד"ר פלדמן הזהיר כי הוא מזהה אצל משרד האוצר רצון לחזור אחורה. "ברגע קריטי שבו היה צריך לקבל החלטה על כניסה לסגר, ראש הממשלה הצהיר על תוספת של 2.5 מיליארד שקל למערכת, תקני רופאים, אחיות ומיטות. כשהאירוע נגמר ההבטחה נעלמה, ולדעתי זו בכייה לדורות. 25 שנים חלפו מאז נחקק חוק ביטוח הבריאות הממלכתי. צריך לעשות חשיבה מחדש על יחסי בתי החולים והקהילה, לבחון האם עמד בציפיות ואת שיטת התקצוב. יש 6.7 מיליארד גירעון במערך האשפוז, והקרב בוועדת הבריאות הוא על 200 מיליון שקל לכאן או לכאן".
רגב רוזנברג אומרת כי "דרוש מהלך משמעותי של עיצוב מחדש. יש יותר דאטה ויכולות Machine Learning ו־AI. אפשר להעצים את שיתוף המידע עם החולה עצמו. החולה לא מקבל את השירות הרפואי הטוב שהיה יכול לקבל. אין ניהול תיק אחיד ואין לו תמיכה. הממשקים היום מועטים מידי, ולמרות הטכנולוגיות המערכת עדיין צריכה להתקדם מהר יותר".
לדברי פרופ' ביאר, "יש להערכתי חוסר של 10 מיליארד שקל בתקציב הבסיס של משרד הבריאות. צריך תוכנית חומש להשגת התקציב הזה". ד"ר פלדמן הוסיף: "אם בתקציב הראשון אחרי המגפה אין מהפך בהתייחסות לבריאות, אז נכשלנו. מדינת ישראל לא שינתה דבר".
"לדעתי הקופות חייבות לתת את השירות הטוב ביותר", אמר בן יעקב. "גם אם המחיר הוא להיכנס לגירעון. בתי החולים הציבוריים איימו בשביתה, ובסוף קיבלו את הכסף. זו חובה של קופות החולים, אחרת תהיה בעיה במערכת כולה".
לדברי פרננדס, "על רקע ההצהרות בנושא האקלים, התפקיד של גורמי מערכת הבריאות היא לגרום להצהרת גלזגו בבריאות: להביא עד 2030 את הפרופורציה של מימון ההוצאה הרפואית בישראל ל־75% ציבורי ו־25% פרטי, לעומת שני שליש־שליש היום".
ד"ר מתן ציין כי "שיתוף הפעולה עם התעשייה לא מנוצל בכלל. התעשייה משקיעה מיליארד שקל בשנה במחקרים קליניים, אבל הפוטנציאל הוא פי 10. ישראל היא גן עדן של גיוון גנטי, יש כאן חוקרים מהטופ העולמי, קופות חולים עם נתונים שאין בשום מדינה אחרת. ברגע שתהיה רגולציה תומכת נוכל להביא יותר מחקרים, להנגיש טיפולים באמצעות ייעול הרישום של תרופות. זה אינטרס ציבורי. אין סיבה שבישראל חולה יקבל תרופה שנה אחרי אירופה וארה"ב".
טכנולוגיות למען החולים
פרננדס סיפר כי בקופת חולים לאומית עובדים על אפליקציה שתיתן המלצות טיפול בהתאם לתיאור שמספק המטופל, לתת הפניה למיון עם התחייבות, ועוד צעדים שימנעו חסמים בדרך לטיפול. "אנחנו עושים כל הזמן שיתופי פעולה עם חברות סטארטאפ בנושאים כמו חיזוי ועוד", הוסיף.
רגב רוזנברג סיפרה ש"אנחנו מגבירים את הרפואה ההיברידית – גם מבחינת המטופלים וגם מבחינת אנשי הקופה שיוכלו לעבוד מהבית. בנוסף, אנחנו עובדים על מערכות לניהול אוכלוסיות, כדי להעביר לבית ניטור, אבחון וכמעט־טיפול עצמי. המטרה היא לעשות שינוי בביצועים של הרפואה ואספקת השירות, תוך ניתוח הדאטה".
פרופ' בליצר מפרט על כלי מבוסס AI החוזה אי־הגעה של המטופל ושולח לו מסרים מותאמים. "אנחנו משתמשים יותר ויותר בבוטים חכמים שיאפשרו למטופל לנהל חלק מהפעילות השוטפת שלו. בנוסף, פועלות עשרות תוכניות רפואה מנבאת ומונעת, שפונות באופן אקטיבי למי שעומד להתדרדר. כדאי להוסיף מילה של זהירות: הטכנולוגיה לא פותרת את בעיות היסוד. אם התהליך פגום, אחרי הטמעת טכנולוגיה הוא יהיה פגום, אך דיגיטלי. מדובר באתגר אדיר שהקופות יצטרכו להתמודד איתו".
במבט לעתיד - מה יקרה למערכת הבריאות? ד"ר ברלוביץ סבור כי היא תשתפר. "אסור להגיד כל הזמן שאין לנו משאבים, גם אם לא נקבל את כל המיליארדים. אם ניזום תוכניות שמראות תועלת ויעילות, משרד האוצר ייכנס לתמונה ויסייע".
פרופ' בליצר אמר כי "בשנתיים של הקורונה נעשתה קפיצת מדרגה, וכעת שעת הכושר לעשות את קפיצת המדרגה הבאה: לא רק הגדלת תקציבים, אלא משאבים ממוקדים לעיצוב מחדש של המערכת".
ד"ר פלדמן סיכם ואמר כי "צריך לשקם ולשמור על האמון בין הציבור למערכת הבריאות. נכון להיום אנחנו רואים מקרים של אלימות כלפי צוותים, לצד פנייה לרפואה פרטית. בנוסף, צריך להתקומם נגד האמירה שאנחנו מערכת בריאות מצוינת. יש למערכת נטייה של ילד מוכה שמסכים לכל מה שהאוצר נותן. אנחנו צריכים להילחם להעלאת מערכת הבריאות בסדר העדיפות הלאומי. בסופו של דבר, הציבור מקבל שירותים פחות טובים ממה שהוא קיבל לפני 20 שנה".
בשיתוף פורום Reboot
