תביעה יוצאת דופן הוגשה באחרונה לבית משפט השלום בכפר-סבא: משפחתו של קשיש, חולה דמנטי בן 84 מרמת השרון, שהיה מאושפז במחלקה הסיעודית של בית האבות "עמל בשרון" ברעננה, טוענת כי צוות בית האבות הניח לאב המשפחה למות מבלי לטפל בו, כאשר עבר לפני כשנתיים אירוע פתאומי של הפסקת נשימה.
לפי כתב התביעה שהגישו שני ילדיו של הקשיש ואשתו, הדבר אירע בת שהורד מהמיטה על ידי הצוות המטפל, שהתכוון לקחת אותו למקלחת. למרות מצב החירום שנוצר, הצוות המטפל, טענו התובעים, לא נקט שום פעולה כדי לנסות ולבצע החייאה אלא הניח לו למות.
קראו עוד:
בעקבות בדיקת המשפחה את נסיבות המוות, השיבו בבית האבות כי הם פעלו לפי בקשת המשפחה לא לבצע ביקירם פעולות מאריכות ימים. ילדי המנוח דחו על הסף את הטענה וציינו כי מעולם לא ביקשו זאת אלא להיפך - עמדו על כך במפורש שיש לבצע כל טיפול אפשרי באביהם. בכתב התביעה חזרו התובעים מספר פעמים על עמדה זו: "יודגש ויובהר בניגוד לכזבים להתנהלות הנתבעת, אפוטרופסיו של המנוח ביקשו בצורה מפורשת, שאינה משתמעת לשני פנים, כי יינתן לו כל טיפול רפואי שבנמצא, לרבות כמובן כזה שיש בו כדי להציל את חייו".
1 צפייה בגלריה
בני המשפחה נהגו לבקרו באופן סדיר והיחסים בין האב לילדיו היו חמים וקרובים
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
בכתב התביעה טוענים בני המשפחה, כי לאחר שקמו מהשבעה על אביהם, הם פנו אל בית האבות בניסיון להבין מה גרם למותו, אך לא זכו לתשובה. רק חצי שנה לאחר שבא כוחם, עו"ד אריאל פרייברג, פנה בשמם אל בית האבות לקבלת תיעוד רלוונטי, הם גילו, ש"המנוח נותר למות מבלי שיתבצע בו כל טיפול בניגוד גמור לחוק, לרצונו ולרצון ילדיו", כפי שנטען בכתב התביעה.
חוות דעת מומחה שצורפה לכתב התביעה קבעה: "מדובר בהפסקה פתאומית של פעילות הלב כאשר המנוח לא חובר למוניטור כדי לבדוק את מצבו, כפי שהיה צפוי ונהוג לעשות. הצוות לא מצא לנכון לעשות שימוש במכשירי החייאה שנמצאים במחלקה. המנוח לא הוגדר כחולה נוטה למות ואין תיעוד של הוראות מקדימות של המנוח או בני משפחתו, לגבי מתן טיפול בסוף החיים"
אב המשפחה אושפז בתחילת 2018 במחלקה הסיעודית של בית האבות כשהוא מרותק לכיסא גלגלים ונזקק לעזרה ברוב פעולות היום-יום. בני המשפחה נהגו לבקרו באופן סדיר והיחסים בין האב לילדיו היו חמים וקרובים. במהלך האשפוז בבית האבות ועד למותו בתחילת 2020 עבר האב טיפולים רפואיים רבים, כולל אשפוז בבית החולים מאיר בכפר סבא, כאשר היה צורך בכך. משפחתו גם פנתה באופן פרטי לקבלת חוות דעת רפואית ממומחים לאורולוגיה ולהמטולוגיה. בתוך כך, אשתו של הקשיש ושני ילדיו מונו כאפוטרופוסים והמשיכו לעקוב אחר מצבו הרפואי ולתת לו את הטיפול המיטבי.
בסוף שנת 2019 התברר כי הוא סובל מסרטן שלפוחית השתן ובהמלצת הרופאים הוחלט לאחר בדיקות לבצע ניתוח לכריתת הגידול, למרות גילו המבוגר. עשרה ימים לאחר מכן נפטר אביהם במפתיע. בדו"ח סיכום הפטירה של בית האבות נרשם: "ביום 12 בינואר 2020, בשעה 08:40, דייר נבדק עקב דיווח של צוות על הפסקת נשימה. לפי הוראות המשפחה לא בוצעו פעולות החייאה".
עו''ד אריאל פרייברגפרקליטם של התובעים, עו"ד פרייברג, טען בכתב התביעה: "הנתבעים לא סיפקו למנוח טיפול רפואי בסיסי ומציל חיים. הם לא עשו שימוש בציוד רפואי פשוט במטרה להעניק טיפול רפואי שהייתה חובה להגיש אותו לצורך הצלת חיים וגם לא טרחו להזמין מגן דוד אדום או צוות רפואי מתאים להצלת חיים". בתביעה נטען כי הצוות של בית האבות אף לא לקח מהמנוח שום מדדים חיוניים ולא בדקו את מצבו, אלא עזבו אותו לגורלו.
חוות הדעת של מומחית לגריאטריה, שצורפה לכתב התביעה, קובעת: "מדובר בהפסקה פתאומית של פעילות הלב כאשר המנוח לא חובר למוניטור כדי לבדוק את מצבו, כפי שהיה צפוי ונהוג לעשות. הצוות לא מצא לנכון לעשות שימוש במכשירי החייאה שנמצאים במחלקה הסיעודית, בה היה המנוח מאושפז. המנוח לא הוגדר כחולה נוטה למות ואין תיעוד של הוראות מקדימות של המנוח או בני משפחתו, לגבי מתן טיפול בסוף החיים".
לסיכום קובעת המומחית: "אנשי הצוות הרפואי היו חייבים לבצע החייאה ובהמשך להזמין אמבולנס. בהיעדר הוראות מפורשות חלה חובה מוחלטת על הגורמים המטפלים לבצע כל שניתן על מנת להעניק טיפול רפואי. מדובר בחובה מוסרית, טבעית ומשפטית"
בית האבות: "החייאה הייתה גורמת לו לנזק רב מאוד"
מהנהלת בית האבות ״עמל בשרון״ מוסרים: "המנוח ז״ל טופל במשך שנים רבות במסירות ובאהבה על ידי הצוות במקום. כבר מכתב התביעה עולה כי מותו נגרם כשבוע לאחר שאושפז בבית החולים מאיר במצב רפואי קשה. ב״עמל בשרון״ משתתפים בצערה הכבד של המשפחה וקובעים חד-משמעית שהמנוח נפטר לנוכח מהלך טבעי במצבו הרפואי. בכל שלבי שהייתו ב'עמל בשרון' היו בני משפחתו מודעים לכל טיפול ולכל התפתחות רפואית שלו. המנוח היה אהוב מאוד על ידי אנשי הצוות והביע לא אחת את שביעות רצונו מהשהייה במקום".
לגבי הטענה על אי ביצוע החייאה מוסר ד״ר און גולדברג, מומחה בפנימית וגריאטריה והמנהל הרפואי של ״עמל בשרון״, כי "פעולת החייאה במצב קשה כמו של המנוח הייתה גורמת לו נזק רב מאוד, כולל שבירת עצמות מסוכנת, וגם אם היה נשאר בחיים - היה סובל סבל רב בתוחלת חיים קצרה. שאר המסמכים והתיעוד יוצגו בכתב ההגנה שיוגש ובבית המשפט״.
