משחקי בריאות - דנה רון ופרופ' איתמר רז - איך שינויי האקלים משפיעים על הבריאות שלנו
האנושות כבר מכירה בעובדה שמשבר האקלים הוא מהאתגרים המשמעותיים העומדים לפתחה. מזג-אוויר קיצוני ומשתנה מביא לפגיעה בגידולים חקלאיים, ובשל כך, להפחתת מזון ולחשיפה למחלות.
בפרק זה של "משחקי בריאות", דנה רון ופרופ' איתמר רז מארחים את פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תחום מדיניות בריאות מרכז טאוב ומנהל בית הספר לבריאות הציבור אוניברסיטת בן גוריון.
בפרק הם דנים בהשלכות מזג האוויר הקיצוני על בריאות האדם וכיצד מערכת הבריאות בישראל מתמודדת עם שינויים אלו.
הפרת האיזון האקולוגי גורם להתפשטות מחלות
פרופ' דוידוביץ' מצביע על שינויים עולמיים מאד משמעותיים. "הנושא של שינוי אקלים גורם להפרה דרמטית של המערכת האקולוגית - בני אדם, בעלי חיים, חרקים וגם מחלות - שלא ראינו אותן במקומות שונים בעבר, למשל מלריה בדרום אמריקה".
לדבריו, "אלה אזורים שלא היו שם יתושי אנופלס מפני שהם לא יכלו לחיות שם, היום בגלל ההתחממות, המקומות האלה מתחילים לראות יתושים, אפילו באירופה וזו לא רק מלריה אלא גם קדחת מערב הנילוס, דנגי.
"הרבה מאוד מחלות, שמועברות על ידי חרקים ובכלל, שינויים אקולוגיים, שינוי אקלים שמגיעים מהפרה מאוד מאוד דרמטית שהאדם עושה בתוך הטבע, ומשנים את היחסים בין בני האדם ובעלי חיים לסביבה".
האזינו לפודקאסט:
איך נשמור על טמפרטורת הגוף שלנו?
השפעת האקלים, אם כך, מביאה עלייה במחלות זיהומיות, אבל הבעיה הדרמטית יותר, כנראה, היא זו של הביטחון התזונתי או נכון יותר, היעדר המזון הצפוי בשל אותם שינויי אקלים.
גם גלי החום, שכבר פוקדים מקומות כמו אירופה, מחייבים היערכות מיוחדת ולאחרונה אפילו האירופאים מתחילים לאמץ את המזגן הביתי.
"חייבים לשמור על טמפרטורת הגוף שלנו, אבל זה לא יכול להיות רק עם מזגנים", אומר גם פרופ' דוידוביץ', "זה אומר שאנחנו צריכים לתכנן את הערים אחרת, מבחינת בנייה ירוקה וגם מבחינת פארקים, עצים המספקים צל וכן הלאה".
"דווקא המדינות המזהמות והעשירות נפגעות פחות מהמדינות העניות"
נושא נוסף שהוא תוצאה של התחממות כדור הארץ , הוא נושא המסת הקרחונים והצפת ערי החוף.
"אנחנו מדברים על זה, שכל ערי החוף, גם בישראל, הולכות להיות מוצפות או אפילו להיעלם", הוא אומר ומצביע על כך שגם במקרה זה, מדינות עשירות מזהמות יותר ונפגעות פחות ממדינות פחות מפותחות ומתושביהן העניים.
פרופ' דוידוביץ' מציין אפשרויות לצמצום והאטה במשבר האקלים כמו הפיכת הערים למוטות הליכה ורכיבה על אופניים במקום השימוש המוגזם בכלי רכב מזהמים ויותר שימוש במים מותפלים כפי שנעשה בישראל, המובילה העולמית בתחום זה.
"במשך שנים לא לקחו את זה ברצינות", מסביר פרופ' דוידוביץ'.
"היה משבר, רק לא הייתה תחושת משבר. אני שמח לומר שיש התקדמות מדהימה, אך עדיין במי ההתפלה יש חסרים של מינרלים במים, של מגנזיום וזה יכול לגרום למחלות לב וכלי דם", הוא אומר ומצביע על השיפורים שעוד נדרשים.
סכנות בריאותיות מידיות על בריאות המעיים שלנו
פרופ' דוידוביץ' מצביע על כמה סכנות מידיות כתוצאה מהשינויים הקיצוניים שעוברים עלינו. "למשל, בעניין הצפות המים, ואומר שהצפות אלה מעלות גם את מי הביוב, דבר שיכול לגרום באופן מידי לתחלואת מעיים. בנוסף, החום עלול לגרום לקלקולי מזון רעילים בתדירות גבוהה יותר ובכלל, לזיהומים אלה יש כעת היתכנות גבוהה יותר".
"ראינו את הקורונה שיש לה הרבה מאוד חיבור לשינוי האקלים, בסופו של דבר ולמרות הוויכוחים שיש היום האם זה הגיע ממעבדה. אני לא חושב שזה כך, אבל זה מדגיש שוב את הקשר בין בעלי חיים לבני אדם", אומר פרופ' דוידוביץ' ומציין שעוד מגפות אפשריות בתנאים כאלה וגם ריבוי אלרגיות בשל שינויי מזג-האוויר.
השלכות פסיכולוגיות: עלייה באלימות, בחרדה ובדיכאון
"יש עבודות מחקר בארץ על הנושא של עלייה באלימות ואלימות במשפחה כתוצאה משינוי אקלים", מפתיע פרופ' דוידוביץ'. "משבר האקלים מעלה אלימות, כולל אלימות במשפחה, יותר התקפי חרדה, יותר דיכאון".
לסיום, פרופ' דוידוביץ' מדגיש שכדי שיקרו שינויים משמעותיים והפחתה של השפעת האקלים על חיינו, יש צורך כבר היום לשים את הנושא בחשיבות עליונה מבחינת מעשי המועצות המקומיות, העיריות ובעיקר, ממשלות ישראל.
