בניית בתי חולים ומוקדי חירום רפואיים, הרחבה של בתי חולים קיימים, הקצאת שטחים לבתי חולים קיימים וגידול בכמות המיטות הגריאטריות. זו התוכנית הלאומית למערכת הבריאות לשנת 2050 שמינהל התכנון יביא מחר למועצה הארצית לתכנון ולבנייה.
קראו עוד:
לראשונה גיבש מינהל התכנון תוכנית רחבת היקף ובה הקצאות שטחים עבור בתי חולים חדשים, לצד בינוי וגידול במספר המיטות בבתי חולים קיימים, עד 2050. לתוכנית לא נקבע לוח זמנים קונקרטי או מסגרת תקציבית. בכירים במערכת הבריאות, ובהם גם כאלה אשר היו מעורבים בגיבוש התוכנית, מזכירים כי העיכוב החריג בהקמת בית החולים החדש בנגב, שעליו החליטה הממשלה ב־2014, עלול להצביע על עיכוב גם בהוצאת התוכנית החדשה לפועל.
אחד היעדים של התכנית הוא הכפלת מספר מיטות האשפוז עד 2050, וזאת ברקע הנתונים שפורסמו ביום חמישי ב"ידיעות אחרונות" ו-ynet ולפיהם מספר מיטות האשפוז ביחס לאוכלוסייה נמוך משמעותית לעומת ממוצע מדינות ה־OECD, ולאורך השנים הוא ירד בקביעות. התכנית לא עסקה בבינוי מוסדות בריאות או בתי חולים מעבר לקו הירוק, בשל העובדה כי חוק התכנון והבנייה מאפשר תכנון תוכניות מתאר בתחומי הקו הירוק בלבד. התוכנית היא שיתוף פעולה בין משרד לרמן אדריכלים בראשות עדנה לרמן לביה"ס לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן־גוריון וגיאוקרטוגרפיה.
"התוכנית משריינת שטחים לטובת הקמת בתי חולים כלליים, גריאטריים, שיקומיים ופסיכיאטריים, ולראשונה גם כוללת הקמת מוקדי חירום רפואיים בערי הקצה שבהן אין כיום מענה הולם ובטווח זמן סביר", מסביר מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, "כמו כן, כדי לתת מענה לאוכלוסייה הבוגרת בישראל, שרק הולכת וגדלה, בשל העלייה בתוחלת החיים, התוכנית כוללת הקמת 20 בתי חולים גריאטריים חדשים".
רפי אלמליחצילום: לע"מעל פי התוכנית, מוקדי חירום רפואיים ייבנו בשורת יישובים חדשים ובהם קרית־שמונה, סכנין, קצרין, כפר קרע, דימונה, ערד, מצפה רמון וראשון־לציון. בחלק מאותם יישובים גם יוקמו בתי חולים גריאטריים על רקע מצוקת האשפוז המחריפה במערך. בנוסף לבתי החולים בבאר־שבע וקריית־אתא, אשר לגביהם כבר יש החלטת ממשלה, בתי חולים כלליים חדשים יוקמו בשורת יישובים חדשים, אף אחד מהם לא ביישוב ערבי. בין היישובים שבהם צפויים לקום בתי חולים חדשים: חריש, כרמיאל והוד־השרון. לטענת גורמים המעורבים בגיבוש התוכנית, הסיבה היא קושי במציאת קרקעות מדינה. חלק ניכר מהשטחים ביישובים הערביים הם בבעלות פרטית. גם על קרקעות במודיעין ובנתניה צפויים לקום בתי חולים.
"עבדנו על התוכנית שלוש שנים", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר צוות הבריאות של תכנון הפרויקט, "יש בה חזון שמדבר סופסוף על צמצום פערים בשיעורי מיטות לנפש בין מרכז לפריפריה, חיזוק בתי חולים והקמת חדשים. ברור שכמה שהתוכנית מרחיקת לכת, בלי גיבוי של תקציבים וכוח אדם בסופו של דבר היא לא תוכל לצאת לפועל. אם ניקח את בית החולים הנוסף בנגב, שבסך הכל משרד הבריאות דוחף להקמתו, אך האוצר מקשה מאוד, אז מדובר בתמרור אזהרה".
