בשיתוף צבר רפואה
מהפכה של ממש מתחוללת בשנים האחרונות במערכת הבריאות בישראל: בית חולים בבית. בצורה זו מוחזר הטיפול הרפואי הביתה מתוך הבנה שזהו המקום הנכון ביותר עבור המטופלים והצעד הכלכלי המתבקש להבראת מערכת הבריאות הישראלית.
לדברי ד"ר איתמר עופר, נשיא ויו"ר צבר רפואה רפואת העתיד מחזירה את האשפוז הביתה. "בעולם המערבי קיימת מגמה ברורה של השבת הטיפול הרפואי לביתם של החולים. מערכות בריאות, ובעקבות משבר הקורונה גם בתי החולים, הבינו שהבית הוא המקום הבטוח וכן, גם החסכוני ביותר להענקת הטיפול הרפואי. עבור החולים זהו המקום הטבעי והנכון, ועבור מערכות הבריאות זוהי התייעלות," הוא מסביר.
בית החולים של העתיד
בית החולים, כפי שהוא מוכר לנו היום, החל להתפתח לפני כ-200 שנה. מצד אחד, אנשי רפואה ידעו כבר אז שבידודם של חולים עשוי למנוע את התפשטותן של מחלות מדבקות, ומצד שני, רמת ההיגיינה בסביבה הביתית לא יכלה לספק לחולים את התנאים הנדרשים להחלמה. אולם כיום, הבתים והתשתיות סביבם מספקים תנאי היגיינה נאותים, ואת היכולת להגן על החולים מפני זיהומים. במקביל, בתי החולים עלולים להוות סיכון עבור אוכלוסיות שונות, בעיקר חולים בגיל המבוגר, וכאלה המתמודדים עם מחלות רקע, החווים במקרים רבים הידרדרות וזיהומים מעצם שהותם במתקן בית החולים.
ד"ר עופר מסביר שההבדל המשמעותי ביותר, ולמעשה היחידי, בין בית החולים 'רגיל' לבית חולים בבית הוא המיקום: "עד לפני כמה שנים לאדם שנזקק לאשפוז לא הייתה אפשרות בחירה. כיום, ומזה כעשור כבר קיימת בישראל חלופה ואפשרות בחירה, שאינה כרוכה בעלות עבור החולה: אשפוז בבית. החולה יקבל טיפול רפואי רב מקצועי איכותי ושווה ערך לזה הניתן בבית חולים – בתוספת היתרון המשמעותי של סביבת הבית, מוקף במשפחתו ובחפציו".
ד"ר עופר מציין שמחקרים מעידים שכאשר ניתנת האפשרות לבחור, רוב המטופלים מעדיפים להישאר בביתם ולא להתאשפז בבית חולים. על פי חוק, קופות החולים נדרשות לאפשר לכל המטופלים המתאימים וזקוקים לכך לבחור באשפוז ביתי כחלופה לאשפוז ביתי, ומממנות זאת.
ייעול כלכלת הבריאות בישראל
בהיבט הכלכלי, הקמת בית חולים כרוכה בעלויות של מאות מיליוני שקלים למדינה ובתהליך ממושך העלול להימשך אפילו עשור שלם. בתקופת הזמן הזאת המטופלים הזקוקים לאשפוז באזור עדיין נותרים ללא מענה מיידי. "מדובר בחיסכון עצום של משאבי זמן וכסף", מצהיר ד"ר עופר. "התשתיות החדשות שנדרשות עבור בניית בית חולים פיזי הן אדירות. ההשקעה בבית חולים בבית, לעומת זאת, נעשית מאחורי הקלעים. בית החולים בבית משקיע במשאבי האנוש שלו, ובצוותים המקצועיים שעוברים הכשרה ייעודית לטיפול בסביבה הביתית.
"גם בהיבט של עלות יום אשפוז יש ההבדל ניכר בין בית חולים רגיל ובין בית חולים בבית", מוסיף ד"ר עופר, שבעבר עמד בראש בית החולים שניידר לילדים והרצליה מדיקל סנטר. "עלויות האשפוז – בשני המקרים – ממומנות על ידי קופות החולים. לכל קופה הסכמים משלה עם בתי החולים על מחירו של יום אשפוז, שעלותו בישראל יותר מ-2,500 ש"ח, בעוד עלות של יום אשפוז בבית נמוכה בשליש".
הוא מוסיף ואומר: "בשנתיים האחרונות מספר המאושפזים בבית הוכפל פי עשרה, וכיום הוא עומד על כ-7%- 8% ממספר המאושפזים במחלקות הפנימיות בבתי החולים. מחקרים שפורסמו בישראל ובעולם מלמדים כי פוטנציאל אשפוז הבית עשוי להתאים לחמישית או אפילו רבע מהחולים הללו ואף מעבר לכך. כלומר, אם כעת מאושפזים במחלקות פנימיות כ-4,500 מטופלים בממוצע, 20%-25% מהם יכולים לקבל טיפול יעיל, נוח ובטוח בסגרת של בית חולים בבית.
"המשמעויות הכלכליות אדירות," מדגיש ד"ר עופר. "מעבר לבית חולים בבית יכול לפנות 800 עד 1,000 מיטות אשפוז למען חולים שצריכים לשהות במתקן בית החולים, לטובת ניתוחים או טיפול נמרץ, לדוגמה. זהו חיסכון של למעלה מ-200 מיליון ש"ח בכל שנה רק במחלקות הפנימיות. אם נוסיף לחישוב גם את המחלקות האונקולוגיות, הגריאטריות, הפסיכיאטריות ואחרות, החיסכון יכפיל את עצמו פי שניים, שלושה ואפילו יותר".
מודל אשפוזי יעיל לטווח הארוך ומענה מיידי במיון
האשפוז הביתי ממומן על ידי קופות החולים הנמצאות בהסדר עם צבר רפואה, ללא תלות בביטוחים משלימים או פרטיים, קיים כבר ברוב חלקי הארץ וזמין לציבור הרחב. בית החולים הביתי כולל מחלקות המעניקות מענה מקצועי למצבים רפואיים שונים: מחלקת שיקום אינטנסיבי בבית, מחלקת אשפוז פנימית בבית, מחלקת הוספיס בבית, מחלקת תמיכה נשימתית בבית ומחלקה לאשפוז פסיכיאטרי בבית. הטיפול ניתן, כמו טיפולים רבים אחרים, דרך הפניה מהרופא המטפל בקהילה או בבית החולים. המטופל מקבל את השירות על ידי צוות רב-מקצועי שמבצע בדיקות, נותן מרשמים, מתכנן ומיישם את הטיפולים שהותוו, וזמין טלפונית 24/7 בכל ימות השנה.
"אחד הגורמים שהובילו לעלייה במודעות לאשפוז הביתי, הן בקרב הציבור והן בקרב הקהילה המקצועית, הוא מגפת הקורונה", מסביר ד"ר עופר, "המציאות החדשה חוללה שינוי דרמטי באופן שבו מערכת הבריאות תופסת את האשפוז הביתי. אצלנו חלה עלייה של 270 אחוז במספר הנקלטים במחלקת האשפוז הפנימית בין השנים 2020 ו-2021. יתרה מזאת, בין השנים 2019 ו-2022 נרשמה עלייה של קרוב לפי 10 במספר ההפניות של מטופלים מקופות החולים לשירותי אשפוז הבית".
בנוסף, החברה רכשה מחצית מהבעלות על חברת טרם – מוקדי רפואה דחופה בקהילה, במטרה להעניק גם מענה של מיון בקהילה – בקרבת הבית. היום, אדם הזקוק לטיפול רפואי יכול לפנות לאחד מ-24 מוקדי טרם הממוקמים בכל רחבי הארץ, ולקבל מענה מיידי. אם הצוות הרפואי במוקד טרם יקבע שיש לאשפז את המטופל, ניתן יהיה להפנות אותו לאשפוז בבית, ובכך לחסוך ממנו (ומהמערכת) את הצורך להגיע למיון. שירות זה פוטר את המטופל ומלוויו מהנטל הכרוך בזמני נסיעה, המתנה בתור ועלויות נוספות.
"כמעט מיליון מטופלים בשנה, בכל הגילים ובמצבים רפואיים מגוונים, פונים אל מוקדי הרפואה הדחופה של טרם, לשם השוואה, בחדרי המיון בכל בתי החולים בישראל גם יחד, מטופלים מעט יותר מ-2 מיליון בני אדם בשנה", הוא אומר. "על מערכת הבריאות להטמיע כבר כעת דרכי עבודה ותמרוץ לקידום הפיכת בתי החולים לארגונים המתמקדים בהצלת חיים, טיפול נמרץ והליכים כירורגיים," מסכם ד"ר עופר. "יתר האשפוזים, שאינם לשם הצלת חיים דחופה, צריכים לעבור לבית או לקהילה. מצב זה ייטיב עם המטופלים, הצוותים המקצועיים במוסדות האשפוז ועם מערכת הרפואה, ויתרום לכלכלת בריאות איתנה לאורך שנים.
"לאחרונה התפרסמה תוכנית המתאר הארצית (תמ"א) למערכת הבריאות לשנת 2050 הכוללת כמובן תכנון תשתיות לבתי חולים רבים ברחבי הארץ," מסביר ד"ר עופר. "כמו כן נכלל בתוכנית יעד של ניתוב רק כ- 15% מהאשפוזים לאשפוזי בית עד 2050. לטעמנו זהו יעד נמוך מאד ובלתי מספק, בהתחשב בכך שכיום כבר מאושפזים בבית 7-8% מהמטופלים המיועדים למחלקות פנימיות. התוכנית גם מכוונת להרחבה משמעותית של אשפוז גריאטרי ארוך טווח בבית במקום במוסדות סיעודיים. קידום הנושא הזה הוא קריטי בעולם שבו תוחלת החיים עולה משמעותית והאוכלוסיה מזדקנת וזקוקה למענה מיידי, ולא בעוד כמה עשורים".
בשיתוף צבר רפואה
