שבץ מוחי, הוא גורם מוביל לנכות ומוות ברחבי העולם, ונקשר זה מכבר למספר רב של גורמי סיכון כמו לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, סוכרת ועישון. עם זאת, מחקרים רבים מצביעים על כך שמתח נפשי עשוי למלא תפקיד מכריע בהתפרצות של שבץ מוחי.
הקשר בין שבץ מוחי ומתח נפשי הוא רב-צדדי, המערב גורמים פיזיולוגיים והתנהגותיים כאחד. מתח כרוני יכול להוביל להפעלת תגובת "הילחם או ברח", של הגוף, ולעורר שחרור של הורמוני לחץ כמו קורטיזול ואדרנלין. חשיפה ממושכת להורמונים אלו יכולה לתרום להתפתחות גורמי סיכון קרדיווסקולריים שונים, לרבות יתר לחץ דם, דלקת וטרשת עורקים.
הסיבות להתפרצות שבץ מוחי
אחת הסיבות השכיחות והחשובות לשבץ מוחי היא הפרעת קצב מסוג פרפור פרוזדורים (פרפור עליות). כדי למנוע שבץ מוחי במצב כזה יש ליטול תרופה נוגדת קרישה. שימוש בנוגדי קרישה מקטין משמעותית (בכ-70%) את הסיכון לשבץ מוחי.
מעבר לסיבות הקונבנציונליות, מתח נפשי יכול להשפיע לרעה על התנהגויות שידועות כתורמות לסיכון לשבץ מוחי. אנשים החווים מתח כרוני עשויים להיות מועדים יותר להרגלים לא בריאים כמו בחירות תזונה לקויות, התנהגות יושבנית וצריכת אלכוהול מוגברת - כל אלו יכולים לתרום להתפתחות מחלות לב וכלי דם, כולל שבץ מוחי.
מחקרים מצביעים על כך שמתח כרוני עשוי להשפיע על הסיכון לשבץ מוחי באמצעות מספר מנגנונים הקשורים זה בזה. מנגנון אחד כזה כרוך בהשפעת הלחץ על כלי הדם. שינויים הנגרמים על ידי מתח בתפקוד כלי הדם יכולים לתרום להיצרות והקשחת העורקים, מה שהופך אנשים לרגישים יותר לקרישי דם ושבץ איסכמי.
בנוסף, מתח עלול להחמיר את הדלקת בגוף, תהליך המעורב בהתפתחות של טרשת עורקים. דלקת כרונית יכולה לקדם את היווצרות הפלאק בכלי הדם, לפגוע עוד יותר בזרימת הדם למוח ולהגביר את הסיכון לשבץ מוחי.
מצבי בריאות נפשיים מסוימים, כגון דיכאון וחרדה, זוהו גם הם כגורמי סיכון בלתי תלויים לשבץ מוחי. אנשים עם מצבים אלה חווים לעתים קרובות רמות מתח מוגברות, וההשפעות הפיזיולוגיות של הפרעות בריאות הנפש יכולות לתרום לסיכון הכולל לשבץ מוחי. טיפול בבעיות בריאות הנפש עשוי, אם כן, להיות מרכיב מכריע במניעת שבץ מוחי.
טיפול משולב המתייחס הן לבריאות הנפש והן לגורמי סיכון קרדיווסקולריים יכול לספק גישה מקיפה למניעת שבץ מוחי
הטיפול היעיל
הדרך הטובה ביותר לטפל בשבץ מוחי היא מניעה ראשונית, כלומר הפחתת הסיכון לפתח שבץ מוחי באמצעות איזון של כל גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים. מדובר באיזון לחץ דם גבוה וסוכרת, הפחתת רמות השומנים בדם (בעיקר כולסטרול), הימנעות מעישון ומצריכה מופרזת של אלכוהול, הקפדה על משקל גוף תקין ועל תזונה בריאה והקפדה על פעילות גופנית סדירה.
אם סובלים מרמות גבוהות של כולסטרול בדם, הרופא עשוי להחליט על טיפול תרופתי לאיזון רמות הכולסטרול בדם בדרך כלל מקבוצת הסטטינים. חשוב לציין כי במידה שמדובר בשבץ חוזר יש להגיע לרמות נמוכות יותר של כולסטרול, לעיתים בעזרת טיפולים מתקדמים להורדת כולסטרול בנוסף לסטטינים אשר ניתנים אחת לשבועיים או אחת לחצי שנה. אם סובלים מלחץ דם גבוה, הרופא עשוי להחליט על טיפול תרופתי לאיזון לחץ הדם.
בנוסף, המאמצים להפחית את ההשפעה של מתח נפשי על הסיכון לשבץ מוחי צריכים לכלול גם שינויים באורח החיים וגם התערבויות בבריאות הנפש. אימוץ אסטרטגיות להפחתת מתח, כגון פעילות גופנית סדירה, תשומת לב ושינה מספקת, יכול להשפיע לטובה הן על הרווחה הנפשית והן על בריאות הלב וכלי הדם. במקרים בהם קיימים מצבים נפשיים, פנייה לעזרה מקצועית ושילוב התערבויות טיפוליות עשויות להיות חיוניות. טיפול משולב המתייחס הן לבריאות הנפש והן לגורמי סיכון קרדיווסקולריים יכול לספק גישה מקיפה למניעת שבץ מוחי.
ד"ר דב גבישלסיכום, הקשר המורכב בין שבץ מוחי ומתח נפשי מדגיש את החשיבות של גישה הוליסטית לטיפול רפואי. הכרה בהשפעת הלחץ על בריאות הלב וכלי הדם ויישום אסטרטגיות לניהול והפחתת השפעותיו יכולים להיות מכריעים במניעת שבץ מוחי. ככל שהמחקר ממשיך לפענח את המורכבות של מערכת יחסים זו, השילוב של שיקולי בריאות הנפש באסטרטגיות למניעת שבץ וניהול הופך יותר ויותר הכרחי.
ד"ר דב גביש, יו"ר החברה הישראלית לחקר גילוי וטיפול בטרשת עורקים במרכז הלב המשולב בשערי צדק ויועץ על במכבי שירותי בריאות
