בשיתוף חברת אסטלס - ללא מעורבות בתוכן
האם מצאתם את עצמכם מחפשים תדיר את השירותים הקרובים? נמנעים מלצאת לאירועים ארוכים, מחשש שלא תוכלו להתאפק? אתם לא לבד. כ-16% מהאוכלוסייה מתמודדים עם שלפוחית רגיזה, מצב רפואי שמשבש את שגרת החיים ופוגע באיכותם. למרות שכיחותה הגבוהה, רבים נמנעים מלפנות לטיפול - אם מבושה, חוסר מודעות, או פשוט כי הם מניחים שאין מה לעשות.
רבקה יצחק, בת 71 מכפר סבא, חיה שנים ארוכות עם הבעיה בלי לדעת שיש לה פתרון. "מגיל צעיר הנושא של שלפוחית היה בעייתי אצלי", היא מודה. יצחק, מנהלת חשבונות, לא ידעה שיש לה בעיה רפואית בת טיפול.
מתי הבנת לראשונה שאת זקוקה לטיפול?
"ההחמרה הגיעה לפני שנתיים. הייתי צריכה ללכת הרבה לשירותים באופן דחוף ומיידי. זה ממש פגע לי באיכות החיים, עד למצב שלא שתיתי, כדי להימנע מהצורך ללכת לשירותים. לקח לי זמן להפנים שזו לא סתם אי נוחות. רק אחרי שדיברתי על הנושא עם הבת שלי, היא דחפה אותי לפנות לרופא".
איך נפתרה הבעיה?
"פניתי לרופא המשפחה שלי ששלח אותי לבדיקות מקיפות. הוא אבחן אצלי שלפוחית רגיזה והתחיל מיד בטיפול תרופתי. מאז, החיים שלי השתנו. הטיפול מעניק לי מרווח גדול בין הפעמים בהן אני צריכה ללכת לשירותים. אין לחץ. יש הרבה יותר שליטה. אפשר סוף סוף לצאת מהבית. זה הפסיק לשלוט ולנהל את החיים. היום אני מבינה שלא חייבים לסבול".
קושי להתאפק, שמוביל לבריחת שתן
מהי שלפוחית רגיזה?
"התסמינים של שלפוחית רגיזה הם תכיפות בהטלת השתן והטלת שתן לילית או בצורתה החמורה יותר - דחף להטיל שתן, שמוביל לדליפת שתן", מסביר ד"ר נעם כתרי, רופא בכיר במחלקה לאורולוגיה ומנהל שסק- המרכז לבריאות מינית, המרכז הרפואי שיבא.
ממה נובעת התופעה?
"תסמיני שלפוחית רגיזה יכולים להיות קשורים לבעיות שונות, וביניהן ניתוחים קודמים, פגיעה עצבית, דלקת כרונית, טיפולים בקרינה וערמונית מוגדלת בגברים. אבל הסיבה הכי שכיחה היא 'שלפוחית רגיזה עלומה', כלומר שאין לה הסבר או סיבה ברורה. פחות שכיחה היא שלפוחית נוירוגנית - פגיעה עצבית בתפקוד השלפוחית, שיכולה לנבוע ממצב רפואי כמו פגיעות חוט שדרה, פרקינסון, טרשת נפוצה, או לאחר שבץ מוחי".
אצל גברים ונשים יש שכיחות דומה לשלפוחית רגיזה?
"נכון מאוד. גברים סובלים לא פחות מנשים. בקרב נשים שסובלות משלפוחית רגיזה, יש סיכוי יותר גדול שתהיה בריחת שתן".
מחסום הבושה
לדברי ד"ר כתרי, מטופלים נמנעים מטיפול בתסמינים האלה בגלל מבוכה או בושה. "רבים מהמטופלים לא הולכים לרופא בכלל. יש חוסר מודעות. גם אחרי שפונים לרופא, רק חלקם מקבלים טיפול. ההערכה היא שכ-16% מהאוכלוסייה, בכל הגילאים, סובלים מכך".
מה הגיל הממוצע של הסובלים משלפוחית רגיזה?
"השכיחות הולכת ועולה עם הגיל. סדר הגודל הוא של בין 5% מתחת לגיל שלושים ויותר מ-30% מעל גיל 70".
לפני שמתחילים טיפול בשלפוחית רגיזה, צריך לעשות בדיקות?
"צריך קודם כל לאבחן שאין מחלות נוספות, כי תסמיני שלפוחית רגיזה הם גם תסמינים של הרבה מחלות אורולוגיות נוספות".
כיצד מטפלים בשלפוחית רגיזה?
"הטיפול מתחיל בשינויים בהרגלי חיים. למשל הפחתת משקאות שמכילים קפאין, שמאוד מגרים את השלפוחית. הדבר השני הוא התאמת משטר השתייה לשלפוחית. כלומר, להפחית את כמות השתייה בשעות הערב כדי שיהיה פחות ייצור שתן בשעות הלילה.
"אפשר לעשות גם טיפולים בפיזיותרפיה של רצפת האגן - 'אימון השלפוחית' - לנסות ולאמן את השלפוחית להחזיק נפח יותר גדול, להיות יותר רגועה. אחוזי היעילות לא גבוהים במיוחד, אבל לפעמים זה בהחלט כדאי. אם זה לא עוזר, אז אנחנו הולכים לטיפול תרופתי, שאותו מקבלים מרבית המטופלים".
להרגיע את השלפוחית
אילו סוגי טיפול תרופתי יש לשלפוחית רגיזה?
"קבוצה אחת היא תרופות אנטיכולינרגיות, שמעכבות את המערכת הפרה-סימפתטית שמכווצת את השלפוחית. הקבוצה השנייה היא קבוצה של תרופות סימפטומימטיות, כלומר תרופות שמפעילות את המערכת הסימפתטית, ומרפות את השלפוחית.
"שתי התרופות מרגיעות את השלפוחית ובאופן ברור מגדילות את נפח ההשתנה הממוצע, מגדילות את משך הזמן בין הטלת שתן אחת לשנייה, מאפשרות להתאפק יותר זמן, מפחיתות את מספר הטלות השתן בלילה ומפחיתות את האירועים של דליפת שתן. כמובן שכמו כל תרופה, לטיפול עלולות להיות תופעות לוואי, וניתן לעבור מקבוצה אחת לאחרת, כך שתתאים בצורה מיטבית למטופל".
מהם הטיפולים הלא תרופתיים לשלפוחית רגיזה?
"בטיפולים לא תרופתיים יש שתי אפשרויות. הראשונה היא הזרקה של בוטוקס (בוטולינום טוקסין), אותו חומר שמשמש לטיפול בקמטים בפנים ויכול לשמש גם להרגעת השלפוחית. זו פעולה חודרנית, מאוד יעילה, אבל מצד שני, יש לה גם סיבוכים. האפשרות השנייה היא התקנה של קוצב סקרלי (נוירומודולציה). זו אלקטרודה שמשתילים באזור של עצם הזנב".
אפשר לקבל את הטיפולים מרופא משפחה?
"כן, מגוון התרופות יכולות להינתן על ידי רופא המשפחה, ורק במקרה שאין תגובה, או בגלל תופעות לוואי, מומלץ להמשיך בירור על ידי אורולוג. חשוב להבין שלא צריך להתבייש או לחשוש. יש פתרון יעיל ובטוח לשלפוחית רגיזה. כדאי להתחיל טיפול תרופתי ולהתמיד בו".
מהאבחון ועד לטיפול
כאמור, אפשר לאבחן שלפוחית רגיזה בביקור אצל רופא המשפחה שלכם. לפי ד"ר מיכאל ויינפאס, מומחה לסוכרת ורופא משפחה במכבי, רופא המשפחה הוא חלק חיוני מהאבחון והטיפול בשלפוחית רגיזה. "זה יכול להיות משמעותי ברמת המודעות, פתיחות, אבחון, תשאול ואף בטיפול עצמו", הוא מסביר.
"רופא המשפחה ממלא תפקיד מרכזי באבחון, טיפול וניהול מתמשך של שלפוחית רגיזה. הגישה ההוליסטית שלו, לצד ההיכרות שלו עם התרופות שהמטופל לוקח, מאפשרות טיפול מקיף. רופא המשפחה מסייע למטופל החל מהאבחון הראשוני ועד להתאמת הטיפולים. הוא מבצע מעקב ארוך טווח, תוך התייחסות להשפעת המצב על איכות חיי המטופל".
כיצד רופא המשפחה מאבחן את שלפוחית רגיזה?
"אנחנו מתחילים בבירור התסמינים. המטופל צריך לתאר את הדחיפות והתכיפות ולציין אם יש דליפות שתן. חשוב שהמטופל יתאר את ההשפעה של התופעה על חיי היומיום. יש צורך לבחון היסטוריה רפואית, ניתוחים קודמים ושימוש בתרופות. יש לציין מחלות רקע רלוונטיות כמו דלקות חוזרות בשתן, סוכרת ומחלות נוירולוגיות. כדי להבין טוב יותר את המצב הרפואי, אפשר לבקש מהמטופל למלא יומן שתן. כך, המטופל מתעד את תדירות ההשתנה, כמויות ומקרי דליפה".
מהן הבדיקות שרופא משפחה יכול לבצע כדי לאבחן שלפוחית רגיזה?
"קודם כל יש לערוך בדיקות לשלילת דלקת בשתן. יש לוודא שלא מדובר בסוכרת או בבעיה כלייתית אחרת. לפעמים יש לשקול גם בדיקות דם וסונר כליות ודרכי שתן".
לסיכום, שלפוחית רגיזה היא בעיה שכיחה מאוד, המשפיעה על כ-16% מהאוכלוסייה בכל הגילאים, עם עלייה בשכיחות בגיל המבוגר. למרות השכיחות הגבוהה, רבים נמנעים מלפנות לטיפול בשל בושה או חוסר מודעות. חשוב להדגיש כי קיימים פתרונות יעילים ובטוחים לבעיה זו, החל משינויי אורח חיים ועד לטיפולים תרופתיים ומתקדמים יותר. אם אתם חווים תסמינים של שלפוחית רגיזה, אל תתאפקו – ופנו לרופא.
בשיתוף חברת אסטלס - ללא מעורבות בתוכן
פורסם לראשונה: 14:34, 29.10.24
