בימים האלה של חול המועד פסח, תזונאים מזמינים אותנו לעשות "ניקוי רעלים", להתחדש ולהתרענן אחרי החורף. בשבוע שעבר, ישבנו בליל הסדר, עם כוונה לעשות סדר לא רק בערב אחד מיוחד סביב שולחן החג אלא גם בימים שקדמו לו, במהלכם ביערנו חמץ, והחלפנו סדרי חורף-קיץ בארון.
ייתכן שחלקכם מסתכלים עכשיו בסיפוק על הבית הנקי והמצוחצח, על עבודת העומק שעשיתם, על הניכוש של כל הדברים המיותרים. ייתכן שחלקכם (כמוני) סוחבים כמו תמיד גם תחושת אשמה על זה שלא הספקתם לעשות את הסדר המיוחל. לפחות לא באופן יסודי כמו שדימיינתי.
עוד טורים של שירלי:
התקופה הזו היא הזדמנות מצוינת לדעתי, לחקור את שני מושגי היסוד האלה בחיינו - סדר וכאוס, ואת מערכת היחסים שלנו עם הסדר בבתים שלנו. גם ברמה המעשית, וגם ברמה המטאפורית. כי מערכת היחסים שלנו עם הבית, דומה מאד למערכת היחסים שלנו עם הגוף שלנו, והיא אחת ממערכות היחסים הבסיסיות והמשמעותיות שלנו.
אנחנו חולמים על הבית המושלם, הנחשק, המסודר תמיד, הסוחט מחמאות, ומתאכזבים מהבית ה"מציאותי" שלנו, זה שרחוק מאד מהתמונות במגזינים. אנחנו יורדים על עצמנו לא פעם, על האופן שבו אנחנו לא מצליחים לתחזק אותו.
1 צפייה בגלריה
שירלי יובל-יאיר ושירלי קרייזל. מה לומדים על נפש האדם ממראה הבית שלו
(עידו לביא, שרון שטרן)
האורחת שלי, שירלי אבנון קרייזל עבדה שנים רבות כמרפאה בעיסוק, וכיום היא מעצבת פנים ומסדרת בתים. היא האישה שמזעיקים כשהבית עולה על גדותיו ומאיים להטביע את יושביו. בימים אלה יוצא הספר שלה "הבית האופטימי", ובשיחה מרתקת היא מספרת לי מה למדה על נפש האדם, במסעות שלה לתוך הבאלאגן של אחרים.
כשאני שואלת אותה מה הדבר הראשון שהיא מסתכלת עליו כשהיא נכנסת לבית - היא מספרת לי שהיא קודם כל מסתכלת על "איך הבית הזה גורם לה להרגיש". היא מסבירה: "לפעמים אני יכולה להיכנס לבית שיהיה מבולגן ורועש ועמוס אבל אני ארגיש שמשהו נעים לי שם, שמתחשק להישאר, שיש אנרגיה נהדרת באוויר.
"כמו למשל, בבית ההוא שאליו הוזמנתי, בית מלא חתולים וילדים וערימות כביסה שכיסו כל ספה בסלון וברגע הראשון את אומרת לעצמך, 'אלוהים אדירים, איך הם חיים כאן?', אבל הטלוויזיה דלקה על ערוץ מוזיקה, והם שרו סביבי כל הזמן, והחליפו נשיקות באוויר וכולם היו במצב רוח טוב, והציעו לי כיבוד, והמחשבה הבאה המיידית שהגיעה הייתה מה יש לסדר פה בכלל? זה עובד להם כל כך נכון? זה בית שמח. ובכל זאת, הם הרי הזמינו אותי, כלומר, משהו בכל זאת מבקש שינוי".
אז מה מספרים הבתים שלנו על האישיות שלנו? למה כל כך קשה לנו מבחינה פסיכולוגית להיפרד מחפצים? ואיך בכל זאת אפשר ללמוד לשחרר אותם? או לפחות חלק מהם? מה צריך לעשות כדי ללמוד לסדר נכון? ואיך לחיות בשלום גם עם הבלאגן שמרכיב את חיינו?
שירלי יובל-יאיר היא פסיכולוגית סופרת ומוזיקאית. בפודקאסט שלה "ליהנות מהדרך" היא מזמינה אנשים לשיחה על החיים ועל איך לחיות אותם, על המנגנונים הבריאים שכדאי לבנות לעצמנו על מנת למצוא שיווי משקל נפשי בעידן סוער
