בשיתוף עמותת נאמן
צילום: אולפן YNET | הפקה: ניצן כהן | עריכה: גל שאול
הקשר בין הלב למוח הוא אחד הנושאים המרתקים והחשובים ביותר ברפואה המודרנית. בעוד שרבים מאיתנו מודעים לסכנות של מחלות לב, מעטים יודעים על הקשר ההדוק בין בריאות הלב לבין הסיכון לשבץ מוחי במקרה של פרפור פרוזדורים - הפרעת קצב לב נפוצה אך לעיתים "שקטה". אך הפרעה זו מעלה את הסיכון לשבץ מוחי פי חמישה - עובדה מטרידה שמדגישה את החשיבות של מודעות וטיפול מונע.
מחקרים מראים כי 75% מהשבצים השניוניים (החוזרים) על רקע פרפור פרוזדורים ניתנים למניעה, אם רק מזהים את המצב מראש ומתמידים בטיפול המתאים. אך כיצד מזהים מחלה שלעיתים אינה מציגה סימפטומים ברורים? ומדוע חשוב כל כך להתמיד בטיפול גם כשמרגישים בריאים? הקרדיולוג פרופ׳ איציק ביטון והנוירולוג פרופסור רונן לקר עם 10 דברים חיוניים שכל אחד צריך לדעת על הקשר בין הלב לשבץ מוחי. צפו בווידיאו בראש הכתבה.
מהם גורמי הסיכון העיקריים לשבץ מוחי?
ישנם מספר גורמי סיכון מרכזיים לשבץ מוחי שחשוב להכיר: יתר לחץ דם, סוכרת, יתר שומנים בדם, ומחלות לב שונות - כאשר פרפור פרוזדורים מהווה גורם סיכון משמעותי במיוחד. גם אורח החיים משפיע משמעותית, ובין הגורמים המסכנים נמצאים עישון, חוסר פעילות גופנית, דיאטה לא מאוזנת, דום נשימה בשינה וצריכה מוגזמת של אלכוהול.
איך משתנה הסיכון לשבץ מוחי עם הגיל?
למרות ששבץ מוחי יכול להתרחש בכל גיל, הסיכון עולה משמעותית אחרי גיל 50, והגיל הממוצע להופעת שבץ הוא סביב 70. אמנם צעירים אינם חסינים מפני שבץ, אך ככל שעולה הגיל, כך עולה החשיבות של מעקב רפואי סדיר ומניעת גורמי סיכון. זו הסיבה שאחרי גיל 50 חשוב במיוחד להקפיד על בדיקות תקופתיות ואורח חיים בריא.
מהו פרפור פרוזדורים ואיך הוא קשור לשבץ מוחי?
פרפור פרוזדורים הוא הפרעת קצב לב שגורמת לעליות הלב להתכווץ בצורה לא סדירה. כתוצאה מכך, הדם זורם באופן לא תקין ועלול להיווצר מצב של עמידה או האטה בזרימת הדם, מה שמעודד היווצרות קרישים. קרישים אלה עלולים להגיע למוח ולגרום לשבץ. זו הסיבה שפרפור פרוזדורים מגביר את הסיכון לשבץ מוחי פי 5!
האם כל מי שסובל מפרפור פרוזדורים מרגיש סימפטומים?
ממש לא. לפעמים זה "שקט" וללא תסמינים מורגשים. זה יכול להיות קבוע או להופיע בהתקפים, ובמיוחד כשהקצב איטי, אנשים עשויים לא להרגיש בו בכלל.
מהם הסימנים והתסמינים של פרפור פרוזדורים?
התסמינים השכיחים כוללים דפיקות לב מהירות ולא סדירות, קוצר נשימה, והתעייפות מהירה. אם מרגישים משהו מאלה, כדאי לגשת לרופא לבדיקה.
האם פרפור פרוזדורים ניתן למניעה?
בהחלט! הסיבה העיקרית היא מחלת לב איסכמית, שניתנת למניעה על ידי טיפול בגורמי סיכון כמו לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, וסוכרת. גם טיפול בפעילות יתר של בלוטת התריס יכול לעזור.
מה הסיכון לשבץ חוזר אצל מי שכבר עבר שבץ מוחי?
הסיכון הכי גבוה הוא מיד אחרי השבץ הראשון. לכן חשוב להבין מה גרם לשבץ הראשון ולטפל בהתאם. הטיפול הנכון יכול להפחית משמעותית את הסיכון לשבץ חוזר.
האם יש קבוצות סיכון מיוחדות שצריכות להיבדק לפרפור פרוזדורים?
כל מי שסובל מתסמינים כמו קוצר נשימה, דפיקות לב מהירות, או התעלפויות לא מוסברות. גם אנשים עם פעילות יתר של בלוטת התריס צריכים להיבדק.
איך אפשר לקחת אחריות על הבריאות ולהפחית את הסיכון לשבץ מוחי?
קודם כל, להפסיק לעשן! חשוב גם לעשות פעילות גופנית סדירה, לאזן את לחץ הדם והכולסטרול, ולהקפיד על תזונה בריאה. זה באחריות שלנו.
מה המסר העיקרי שחשוב להעביר לציבור בנוגע למניעת שבץ מוחי?
בדקו את עצמכם! לכו לרופא המשפחה, בדקו לחץ דם בבית, הימנעו מעישון, אמצו דיאטה ים תיכונית, עשו פעילות גופנית יומית, והקפידו על נטילת תרופות כנדרש. ככה נמנע גם שבץ ראשון וגם שבץ חוזר.
מדוע חשוב להתמיד בטיפול הקיים?
פרופ' ביטון: "ההתמדה בטיפול היא המפתח למניעת סיבוכים ולשמירה על איכות חיים טובה יותר לאורך זמן בגלל שני היבטים מרכזיים. ראשית, ההתמדה בטיפול חיונית למניעת אירועים של תסחיפים שעלולים לגרום לאירוע מוחי, ולכן אנו מקפידים על מתן מדללי דם באופן קבוע. שנית, הטיפול המתמשך בהפרעת הקצב עצמה חשוב להקלה על הסימפטומים ולמניעת סיבוכים ארוכי טווח, כמו אי ספיקת לב והצורך בקוצב".
פרופ' לקר: "יש כאן עניין של חיים ומוות. אם לא מטפלים באופן קבוע, יכולים להיווצר קרישי דם. קרישים אלה עלולים לגרום לשבץ מוחי, שהוא סיבוך מסוכן ביותר. לכן, ההתמדה בטיפול היא לא רק המלצה, אלא הכרח ממשי לשמירה על בריאות המטופל ומניעת סיכונים חמורים ואם התרופה שקבלתם בתחילת הטיפול עובדת, תישארו על הטיפול הזה. המסר העיקר שלנו הוא התמדה בטיפול".
בשיתוף עמותת נאמן