בשורה לסובלים ממחלת ההקרחה אלופציה אראטה: מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) אישר תרופה ראשונה בעולם לסובלים מההפרעה האוטואימונית הגורמת להקרחה.
קראו עוד:
מדובר בגלולה Barcitinib, שפותחה על ידי יצרנית התרופות אלי לילי וניטלת פעם ביום. ב-2018 היא אושרה לטיפול במחלה אחרת, דלקת מפרקים שגרונית, כך שהבטיחות שלה מוכרת ועומדת בתנאים הנדרשים.
1 צפייה בגלריה
ג'יידה פינקט סמית'. "הייתי במקלחת וראיתי כמויות גדולות של שיער. רעדתי מפחד"
(צילום: Getty Images)
התרופה, השייכת לחטיבת תרופות המכונה "מעכבי JAK", עוזרת להצמיח שיער מחדש בכך שהיא מונעת מהמערכת החיסונית של הגוף לתקוף את זקיקי השיער.
בדרך לאישור התרופה נערכו שני ניסויים קליניים שלב 3 בהשתתפות 1,200 איש שאיבדו לפחות 50% משיער הקרקפת שלהם. התוצאות: אצל כ-40% מאלה שקיבלו מדי יום 4 מיליגרמים של התרופה, צמח מחדש כל השיער או מרביתו לאחר 36 שבועות של טיפול.
הסובלים מהמחלה חווים נשירת שיער במקומות שונים בגופם. המחלה עלולה להתפרץ בכל גיל, אם כי מרבית האנשים מפתחים אותה במהלך הילדות או הנעורים. היא זכתה לתשומת לב עולמית בעקבות טקס האוסקר האחרון, כשהמנחה כריס רוק התבדח על חשבונה של השחקנית ג'יידה פינקט סמית', שסובלת ממנה. בתגובה, עלה לבמה בעלה, השחקן וויל סמית', וסטר לו בזעם.
פינקט סמית' חשפה את דבר מחלתה ב-2018. "הייתי במקלחת וראיתי כמויות גדולות של שיער", סיפרה. "רעדתי מפחד והחלטתי לקצץ את השיער ולהתחיל לקשור מטפחת לראשי". צפו בתקרית בטקס האוסקר:
וויל סמית', זוכה פרס האוסקר לשחקן הראשי, סוטר לכריס רוק
(באדיבות ©A.M.P.A.S.® /yes ו-STINGTV)
התפרצות המחלה - והטיפולים
אלופציה אראטה היא מחלה אוטואימונית הגורמת להתקרחות באזורים שונים בגוף. סובלים ממנה כשני אחוזים מכלל האוכלוסייה. הסיבה למחלה אינה ידועה, אולם מעריכים שמדובר בהפרעה אוטואימונית שבה תאי מערכת החיסון מסוג T תוקפים את זקיקי השיער ומובילים לנשירתו. על פי ההערכות, בכ-10-20% מהמקרים קיימות גם סיבות גנטיות וסביבתיות.
המחלה עלולה להתפרץ בכל גיל ובכל מקום בגוף שבו צומח שיער. על פי רוב, ההתקרחות מתפתחת בשטח שבו התרחשה הנשירה. לעיתים קיימים מספר שטחים כאלו, ולפעמים חלקם מתמזגים לכדי התקרחות נרחבת. במקרים נדירים יותר מתרחשת התקרחות של כל הקרקפת, מצב הקרוי "אלופציה טוטאליס", או נשירה של כל שיער הגוף - "אלופציה אוניברסליס".
האבחנה מתבצעת על ידי בדיקת רופא ושלילת מחלות אחרות העלולות לגרום להתקרחות. במקרים מסוימים נעזרים בביופסיית עור שבה נצפית הרקמה תחת מיקרוסקופ.
הטיפול מתבצע בהתאם לגילו של המטופל, מצב בריאותו, חומרת המחלה והיכולת להקפיד על הטיפול. הוא כולל סטרואידים מקומיים במשחה וסטרואידים המוזרקים לאזורי ההקרחה. ניתן לשלב תרופות נוספות, ובהן מינוקסידיל, שבמקור מיועדת לטיפול ביתר לחץ דם, אבל תופעות הלוואי שלה כוללות עיכוב נשירה והצמחת שיער.
אם המחלה קשה, נשקל טיפול בסטרואידים דרך הפה או הווריד במינון גבוה. במקרים קשים יותר ניתן לשקול גם טיפולים מדכאי חיסון. לאחרונה מוצעת גם הזרקה של פלסמה עשירה בטסיות, אולם המחקרים שנערכו עד כה לא הוכיחו בצורה גורפת שהטיפול יעיל.
בשנים האחרונות החלו רופאים לתת לחולים תרופות ביולוגיות ממשפחת מעכבי JAK, אותה משפחה של התרופה החדשה, אבל אף אחת מהן לא אושרה באופן רשמי, עד האישור הנוכחי.
