מחקר חדש שפורסם לאחרונה, מצא כי אחוזי ההישרדות של נשים החולות בסרטן השד עלו משמעותית בשנים האחרונות, ועומדים כיום על 95 אחוז לאחר חמש שנים. הנתון הזה הוא תוצאה של התפתחות רפואית משמעותית, שכוללת טיפולים מותאמים אישית לחולה, ושל אבחון מוקדם של המחלה, המאפשר טיפול בשלב הגילוי המוקדם. אז מתי חשוב להתחיל את המעקב? מי נמצאת בסיכון יתר והאם יש טיפול יעיל?
עוד בנושא:
קודם כל, מהו סרטן השד?
סרטן השד הוא גידול ממאיר שמקורו ברקמת השד והוא הגידול הממאיר השכיח ביותר בקרב נשים. סרטן שד מופיע בשל התחלקות לא מבוקרת של תאים ברקמה אשר עלולים בהמשך להתפשט אל אזורים אחרים בגוף.
ד"ר שלומית סטרולוב שחרצילום: גלית רוזןבישראל מאובחנות כל שנה קרוב ל-5,000 נשים עם סרטן שד כאשר אחת משמונה נשים עלולה לפתח את המחלה. ישנם כמה סוגים של סרטן שד, כשכולם ישנה חשיבות מכרעת לאבחון מוקדם. הסיבות לסרטן השד עדיין לא התגלו במלואן, אך ישנם מספר גורמים המעלים את הסיכון.
איך אני יכולה לדעת האם אני בסיכון לחלות?
החל משנת 2020 נכנסו לסל הבריאות בדיקות סקר גנטית לאיתור שינויים גנטיים שכיחים (מוטציות נפוצות) בגנים BRCA1 ו-BRCA2 לנשים ממוצא אשכנזי (גם חלקי). באוכלוסייה האשכנזית הסיכוי לנשאות BRCA היא 2.5%, כלומר אחת מ-40 נשים נושאת את הגן. נשים אשר נושאות גן זה הינן בסיכון מוגבר לחלות בסרטן שחלות ושד, ומוצעת להן תוכנית סקירה מיוחדת ואף טיפולים מונעים. חשוב לדעת שאצל כמחצית מהנשאיות אין רקע משפחתי, ולכן חשוב לעשות את הבדיקה גם למי שאין לה היסטוריה משפחתית של סרטן השד.
המלצתי, לכל אישה ממוצא אשכנזי, לבקש מרופא משפחה לבצע את הבדיקה - זה יכול להציל חיים! במקרה של רקע משפחתי של סרטן שד ללא קשר למוצא, מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי ייעוץ גנטי.
איך ניתן לאבחן?
האבחון נעשה במקרים רבים בעקבות בדיקות סקר, בשאר המקרים הגילוי נעשה בעקבות מציאת גוש או שינויים אחרים בשד.
במקרים רבים אין שום תלונה, תחושה או ממצא, והדרך היחידה לאבחן את הגידול היא בבדיקות שגרתיות, למשל ממוגרפיה, המאפשרת לגלות גושים קטנים שלא ניתן לחוש בהם בבדיקה הידנית ובדיקות נוספות משלימות כמו אולטרסאונד שד, MRI, או ביופסיה של השד במקרים שבהם מתגלה ממצא מחשיד.
כאמור, במקרים אחרים האבחון מתבצע בעקבות זיהוי גוש אשר נמוש על ידי המטופלת, או בעקבות זיהוי שינויים אחרים בשד. במקרים אלה יידרש המשך בירור.
בדיקה עצמית - איך לעשות את זה בצורה הטובה ביותר?
חשוב לציין כי במספר מחקרים משמעותיים לא נמצאו הבדלים באחוזי ההחלמה והתמותה מסרטן השד כאשר השוו בין נשים שעברו הדרכה בבדיקה עצמית ובדיקה תקופתית - לבין נשים שלא בדקו את עצמן כלל, ולכן רוב ארגוני הבריאות אינם ממליצים על בדיקת שד עצמית. עם זאת, עבור נשים שמעוניינות לבצע את הבדיקה, אלו ההנחיות:
- הבדיקה העצמית כוללת התבוננות ומישוש. במהלך הבדיקה החיצונית נבדוק האם ישנם שינויים בצורה החיצונית של השד - עיבוי או אודם, האם יש קילוף או קשקשת שלא הייתה בעבר, והאם יש שינויים בפטמות (למשל שקיעה חדשה של הפטמה או הפרשה). לעיתים, זה יתבטא כגוש בבית השחי.
- במהלך הבדיקה, ההמלצה היא להשתמש בכריות האצבעות, ולהפעיל דרגות לחץ משתנות כדי לבדוק עומקים שונים של רקמת השד: לחץ קל לבדיקת הרקמה הקרובה לעור, לחץ בינוני ולחץ מרבי לבדיקת עומק השד. לאחר מכן יש ללחוץ על אזור הפטמות, בזוויות ובצדדים שונים. במקרה של יציאת הפרשה או דם, יש לפנות לייעוץ רפואי. חשוב להדגיש כי אין הדבר מעיד בהכרח על גידול סרטני, אך חשוב לבדוק.
- לאחר מכן, יש לשכב על הגב, להרים יד אחת ולהניח אותה מתחת לראש. עם היד השנייה יש למשש את השד בצד הנגדי, על כל אזוריו. כך גם עם היד השנייה. בפעולה זו נחפש אחר גושים בשד, במיוחד כאלו שלא הרגשנו קודם.
- בדיקה נוספת שחשוב לבצע היא בישיבה. יש למשש כל שד בנפרד כשמחזיקים אותם כך: האגודל בצד אחד של השד ויתר האצבעות בצד האחר שלו. מומלץ גם לבדוק את אזור בתי השחי, כשהזרוע מורמת באופן חלקי. כאן נחפש אחר בלוטות מוגדלות, נוקשות או שינויים אחרים.
את הבדיקה העצמית מומלץ לבצע כל חודש, ואצל נשים עם מחזור סדיר – ביומיים שלאחר גמר המחזור. אם זוהה ממצא חשוד יש לגשת להמשך בירור רפואי.
ממתי אני צריכה להיות במעקב?
בדיקת הסקר בישראל לנשים ללא רקע משפחתי, היא ממוגרפיה אחת לשנתיים החל מגיל 50. עם זאת, לנשים עם קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה בסרטן השד ונמצאות בסיכון גבוה, מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה פעם בשנה מגיל 40 או קודם לכן, בהתאם להמלצת הרופא המטפל. יצוין כי ממוגרפיה בגיל צעיר מ-40 היא לרוב פחות רגישה, כך שאם יש צורך במעקב בגיל צעיר, יש להתייעץ עם הרופא על אופי המעקב לפי רמת הסיכון.
"בדיקת הסקר בישראל לנשים ללא רקע משפחתי, היא ממוגרפיה אחת לשנתיים החל מגיל 50. עם זאת, לנשים עם קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה בסרטן השד ונמצאות בסיכון גבוה, מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה פעם בשנה מגיל 40 או קודם לכן, בהתאם להמלצת הרופא המטפל"
בממוגרפיה נמצא ממצא חשוד, מה עליי לעשות?
במקרים אלו סביר להניח שתופני לביצוע ביופסיה על ידי הכירורג או הרדיולוג. הביופסיה תישלח לפתולוג ובמקרה שבו יימצאו תאים סרטניים, ישקלו ביצוע בדיקות הדמיה, כמו Pet CT אוMRI, על מנת לאבחן את שלב המחלה. יש לציין כי במקרים מסוימים, גם בשלבים שבהם המחלה נתיחה, חשוב לערב אונקולוג לפני ניתוח או קבלת החלטה טיפולית, ולוודא שמתקיימת היוועצות רב-תחומית.
מהם הטיפולים בסרטן השד היום?
ראשית חשוב להגיד כי האבחון המוקדם קריטי ומשפיע על אופי הטיפול. בין הטיפולים המוכרים ניתן למצוא ניתוחים, טיפולי הקרנות וכימותרפיה. קיימים גם טיפולים חדשניים שנכנסו לתחום - הטיפולים הביולוגיים החדשים וטיפול באמצעות אימונותרפיה. בניגוד לטיפולים הכימותרפיים, הטיפולים הביולוגיים הם ספציפיים יותר לתאי הגידול ולחולה, ומפחיתים את הפגיעה בשאר תאי הגוף.
אימונותרפיה מתבססת על עירור מערכת החיסון, שבתורה תפעל נגד הגידול. היא נמצאת כיום בשימוש במגוון רחב של גידולים ובשנים האחרונות אף הוכיחה את יעילותה בסרטן השד.
ד"ר שלומית סטרולוב שחר, רופאה בכירה ביחידה לסרטן השד במערך האונקולוגי באיכילוב
