למרות שבכירי משרד הבריאות מזהירים את הציבור מפני וריאנטים מסוכנים שעלולים להיכנס לישראל ואף לגרום לסגר, וירולוג מומחה טוען כי אין זן מדבק יותר כרגע מזן הדלתא וכי היה ניתן למנוע את כניסת הדלתא לישראל אם רק היו סוגרים את נתב"ג. זאת בצל המספרים העולים של המאומתים מדי יום. 8,646 אובחנו אתמול (יום שני) כחיוביים לקורונה - המספר הגבוה מאז 1 בפברואר. מנתוני משרד הבריאות עולה כי אתמול נערכו כ-143 אלף בדיקות קורונה – מספר שיא של בדיקות מאז פרוץ המגפה. שיעור החיוביים ממשיך לעלות והוא עמד על 6.2%.
פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכת החיסון מאוניברסיטת בר אילן, אומר הבוקר לאולפן ynet כי "אנחנו רואים עכשיו עלייה של הדלתא פלוס בארה"ב. יש לו כמה זנים וזה שמטריד אותנו הוא ה-ay3, שמתפשט, ובמקומות מסוימים הוא גובר על הדלתא. הוא נראה מסוכן יותר ואולי מתחמק יותר ממערכת החיסון".
הוא מוסיף ואומר: "אנחנו יודעים שווריאנטים זו תופעה שחוזרת על עצמה בגיוון כזה או אחר. לצידו של ה-ay3 יש עוד וריאנטים כמו ה-621 בפלורידה, שם הוא עבר מכמעט כלום ל-10 אחוז מהמקרים. יש לנו את הלמדא, שנמצא בפרו ולאט מתפשט בעולם. לדעתי מחכים שהדלתא יירד ואז הם יעלו. המלחמה רק מתחילה לצערי".
צפו בדבריו:
ריאיון עם מומחה קורונה בכיר פרופ' סיריל כהן בר אילן
(צילום: אסף חן)
"יש עוד זנים מסוכנים שהחלו להתפתח בעולם"
אמש (שני) בוועדת החוקה של הכנסת, הזהיר ד"ר אשר שלמון ממשרד הבריאות מפני וריאנט שמסתובב בארה"ב וציין כי אם יגיע לישראל, לא יהיה מנוס מכניסה לסגר. באותו דיון ציינה אילנה גנס, ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות, כי ישנם עשרה זנים מוכרים, כששבעה מהם רלוונטיים כמסוכנים לישראל.
קראו עוד:
גנס הודתה כי "זמן התגובה היה יחסית ארוך, כשבועיים, והגבנו באיחור, לאחר שהתחלואה כבר הייתה בארץ. יש לשנות את התפיסה ויש להרחיב משמעותית את חובת הבידוד, אך לצמצם את המדינות האסורות לנסיעה. המטרה היא לצמצם את היקף התחלואה, ואנו יודעים על מספר זנים מסוכנים שהחלו להתפתח במספר מדינות בעולם".
ד״ר אורן קובילר, וירולוג מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב וחבר עמותת מדעת, הסביר בשיחה עם ynet כי יש וריאנטים רבים שמסתובבים בעולם, מתוכם ארבעה שגורמים לדאגה ומוכרים לנו - זני האלפא, ביתא, גמא ודלתא. "כל אחד מהם עדיין יכול ליצור מוטציות נוספות שיהפכו אולי לווריאנט הדומיננטי הבא ולכן אנחנו ממשיכים לעקוב אחריהם".
לדבריו, יש לעשות אבחנה בין וריאנטים שמוכרים כמעוררים דאגה לבין וריאנטים אחרים שעדיין לא מעוררים דאגה אבל עלולים להתפתח לכאלה: "יש עוד כשישה וריאנטים שאנחנו צריכים לעקוב אחריהם: אטא, תטא, קפא, למדא, הווריאנט הקולומביאני שעדיין לא קיבל אות יוונית, ועוד וריאנט ללא שם. אנחנו לא יודעים עליהם מספיק אבל הם עלולים להתפתח ולעורר דאגה".
וריאנטים תחת מעקב – תעודת זהות
וריאנט אטא - מקורו בניגריה, התגלה לראשונה בדצמבר 2020. יש עדויות לעמידות בחיסון. בתחילת חודש אוגוסט זוהה זן האטא בהודו. על פי חלק מהדיווחים, מדובר באדם שחזר מביקור בדובאי, אבל ישנן עדויות למקרים קודמים של הימצאות הזן. נכון להיום אטא לא נחשב לזן שמדאיג את הקהילה הרפואית.
וריאנט תטא - מקורו בפיליפינים, התגלה לראשונה בפברואר 2021 ביפן, מתייר שחזר מהפיליפינים. הזן הזה עמיד יותר למערכת החיסונית של הגוף וגם לחיסונים, בדומה לזנים הדרום אפריקאי ולברזילאי. מאז חודש יולי הוא כבר לא נחשב לזן שמדאיג את הקהילה הרפואית.
וריאנט קפא - התגלה לראשונה בהודו באוקטובר 2020, לא מעורר דאגה בקהילה הרפואית. היו טענות שהוא אולי עמיד לחיסון אבל על פי מחקר של אוניברסיטת אוקספורד, נמצא שהחיסון של אסטרהזניקה מגן מפניו.
וריאנט למדא - התגלה לראשונה בפרו באוגוסט שנה שעברה ומאז לא מצאו עדויות עליו, אבל לאחרונה נרשמה עלייה במדינות דרום אמריקה ובארה״ב. על פי בדיקה בבית הספר לרפואה גרוסמן באוניברסיטת נוי יורק, נמצא שחיסונים כמו פייזר או מודרנה הצליחו חלקית במניעה של הידבקות בווריאנט.
ד"ר קובילר טוען שהווריאנט שהזכיר ד״ר שלמון בוועדת החוקה, הוא הוריאנט הקולומביאני, שנמצא באחוזים נמוכים בארה״ב ואין דאגה לגביו. ״הווריאנט הקולומביאני הגיע לארה״ב כבר מספר פעמים ונעלם וכנראה שעוד לא ראינו אותו בארץ. עכשיו הוא הגיע לפלורידה ומהווה שם עשרה אחוזים מהמקרים, זה נחשב הרבה, אבל לא נראה שהוא משתלט ומתגבר על הדלתא. צריך לעקוב אחריו אבל הוא עדיין לא מהווה וריאנט שגורם לדאגה.
״אין וריאנט אחר שכרגע אנחנו מודאגים ממנו״, מוסיף ד״ר קובילר "אנחנו מודאגים מווריאנטים שאנחנו לא מכירים כי הם משתנים כל הזמן ומתפתחים לתתי וריאנטים וכל אחד מהם יכול לפתח יתרון מסוים. לווריאנט הדלתא יש תת וריאנט בשם AY3 והוא הגיע לארץ מספר פעמים אבל לא התפשט, ולא נראה כרגע שיש לו איזשהו יתרון על זני דלתא אחרים. למרות שכדאי מאוד לעצור את יבוא התחלואה לארץ, ולעצור את כניסת הווריאנטים שאנחנו לא מכירים, אני לא רואה וריאנט שצריך להדאיג אותנו יותר מדי״.
"זה ממש חסר אחריות שחוזרים מחו״ל יכולים להסתובב בתחבורה ציבורית. אפשר למנוע סגר גם אם יגיע לפה וריאנט יותר מדבק, אם נקפיד על הנחיות, אכיפה יעילה, ובידוד לשבים מחו״ל״
ד״ר קובילר טוען שמה שהוביל את הגל הרביעי לישראל זה נתב״ג. "יש כניסה של תחלואה מחו״ל. היינו צריכים לעצור אותה מזמן והדרך לעצור זה להכניס את כל מי שחוזר לארץ לבידוד הרמטי וזה היה צריך להיעשות מזמן. אם נתחיל לעשות את זה, אולי נקטין את יבוא התחלואה עכשיו. לא מספיק רק בידוד, צריך שתהיה אכיפה אפקטיבית. נתב"ג הוא הגורם לגל התחלואה הרביעי ולמרות שבמשרד הבריאות ידעו שזה מהווה סכנה, אני מעריך שבגלל סיבות כלכליות לא סגרו את אותו. הגל הרביעי התחיל והובא לארץ בצורה ברורה על ידי אנשים שחזרו מחו״ל עם תחלואה, אותה התפרצות ראשונה בפרדס חנה. אנשים שלא התחסנו מהווים תוספת לתחלואה בארץ ומגבירים את הגל אבל הם לא הגורמים, הגורמים העיקריים זה החוזרים מחו״ל".
לדבריו, אכיפת הבידוד של השבים מחו"ל היא המפתח למניעת כניסה של וריאנטים, "זה ממש חסר אחריות שחוזרים מחו״ל יכולים להסתובב בתחבורה ציבורית. לדעתי רוב הייבוא של התחלואה נגרם מנתב"ג בתוך ההתקהלות בשדות התעופה. התור למטוס שהוא די צפוף ונתב"ג עצמו שהוא מקום סגור, וגם הרכבות והתחבורה הציבורית. אפשר למנוע סגר גם אם יגיע לפה וריאנט יותר מדבק, אם נקפיד על הנחיות, אכיפה יעילה, ובידוד לשבים מחו"ל".
פרופ' כהן: "לחיות עם הקורונה זה באמת למצוא את האיזון"
פרופ' סיריל כהן, אנחנו מחסנים את עצמנו לדעת או שהחיסון יעיל?
"החיסון מגן לפחות בזנים הקיימים, אלו שמוגדרים על ידי ארגון הבריאות העולמי. מרווח בזמן בין חיסון להיתקלות בווריאנט יכול לפגוע בעמידות שלנו. ראינו את זה בארץ, כאשר אנשים שהתחסנו יותר מוקדם מאחרים נדבקים קצת יותר. אומנם החיסון מגן מפני מחלה קשה, אבל עדיין רואים ירידה ביעילות.
"לגבי הווריאנטים החדשים, אנחנו עוד לא יודעים, לכן כל הזמן מדברים על האפשרות, שאני מקווה שהיא תתרחש בסופו של דבר, שיהיה לנו חיסון לקורונה שמכיל כמה ווריאנטים, כמו בחיסוני השפעת. בשפעת יש חיסון שמכיל 3-4 ווריאנטים כל שנה. אנחנו במרוץ בין הזרקות להדבקות".
אנחנו יכולים כבר להגיד שהבוסטר הזה יעיל? ירסק את התחלואה הקשה?
"צריך לחכות עוד קצת כדי לענות על זה. התחלנו את הבוסטר לפני שבועיים-שבועיים וחצי, שזה הזמן שלוקח בדרך כלל להגיע למצב קשה. קצת התעכבנו, אבל כבר רואים סימנים ראשונים של ירידה בהדבקה, שזה תנאי מקדים למחלה קשה אצל בני ה-60. אלו נתונים גולמיים ובימים הקרובים נוכל לראות אפקט של המנה השלישית"
נניח שנמנעים מסגר, מה עושים הלאה? היית ממליץ לסגור את נתב"ג? לבודד את ישראל לתקופה מסוימת על מנת שלא ייכנסו הווריאנטים?
"אני מקווה מאוד שלא נגיע לסגר, אני חושב שסגר זה דבר רע. לגבי נתב"ג, אתה צריך להסתכל על זה לאורך זמן. נגיד סגרנו – ואז? צריך לפתוח שוב. צריך לתכנן את הצעדים שלנו כמו בדיקות יותר מעמיקות, בידוד לכל החוזרים, בדיקה ביום הרביעי שהיא חובה, כי אנחנו מפספסים מקרים מנתב"ג.
"בסוף אתה רואה מדינות שנקטו בצעדים האלה, כמו אוסטרליה, שבסוף מגיע וריאנט וצריכים להכניס את כולם לסגר, גם אם הן סגרו את שדה התעופה. אני לא חושב שזה טוב לטווח הארוך. לחיות עם הקורונה זה באמת למצוא את האיזון. נכון שמסתכלים בעיקר על מספרי חולים קשים אבל הם נגזרת של ההדבקה. כל עוד היא לא תחת שליטה, אנחנו עדיין חשופים למצבים של הידרדרות. אנחנו צריכים למצוא את הרכב ההגבלות שאיתן אנו חיים".
קורונה והשמנה בקרב ילדים: פי שניים עד פי חמישה סיכון למחלה חמורה
"בארה"ב מאוד נבהלים מהמספרים, כמעט 2,000 ילדים מאושפזים היום בארה"ב, 2.5% מהמאושפזים הם ילדים מתחת לגיל 18 עם הדלתא, שמדבק יותר מזנים אחרים", מדווח פרופ' כהן. בשני מחקרים שפורסמו השנה על קורונה בקרב ילדים ובני נוער, נמצא כי השמנת יתר קשורה באופן משמעותי לחומרת המחלה וכי היא המצב השכיח ביותר (כ-38 אחוז) בקרב ילדים המאושפזים עם הנגיף, לפני מחלת ריאות כרונית ופגים.
"אחד הדברים שעולים זה שגורם הסיכון כמעט מספר אחת אצל הילדים זו השמנת יתר. בין 20 ל-40 אחוז מהנערים והילדים שמגיעים לאשפוז סובלים מהשמנת יתר, זה יותר מהאחוז שלהם באוכלוסייה, שנע בין 6 ל-8 אחוזים. בנוסף, השמנת יתר גורמת להידרדרות מהירה יותר של ילדים. בהשמנת יתר ממוצעת מדברים על פי שניים סיכון למחלה חמורה, ואם זו השמנת יתר חמורה, אז הסיכון להידרדרות הילד הוא פי חמישה".
