מדענים ברחבי העולם מנסים עדיין לפצח את חידת האומיקרון: כיצד הנגיף פיתח כל כך הרבה מוטציות ומה משמעותן לגוף האדם. עד כה נמצא שהוא מידבק יותר, אך לא בהכרח אלים מקודמיו. יחד עם זאת, הווריאנט החדש שהתגלה בדרום אפריקה אינו היחיד, וכעת מדווחים מדענים על זן אומיקרון חדש שהתגלה מצליח להתחמק מחלק מבדיקות ה-PCR. הנה כל עדכוני האומיקרון האחרונים.
קראו עוד:
הווריאנט זוהה לראשונה בבוצואנה ובדרום אפריקה, ועורר דאגה בעולם הרפואה בשל המספר הגבוה של מוטציות בעלות פונטציאל להפוך את הנגיף למדבק יותר וחמקמק יותר מהחיסונים. בריצופים הגנטיים נמצאו 50 מוטציות באומיקרון, מתוכם כ-32 בגנים המקודדים לחלבון המעטפת החשוב לאינראקציה הראשונית לתא האדם ולהדבקה. ארגון הבריאות העולמי כינה את אומיקרון "ווריאנט מעורר דאגה" והזהיר תחילה שהסיכונים הנשקפים ממנו גבוהים מאוד. אלא שמאוחר יותר הרגיע כי אין וודאות לכך שהנגיף בהכרח מסוכן יותר.
מבנה האומיקרון
עד כמה אומיקרון מדבק יותר?
על פי ההערכות הזן החדש מתפשט במהירות גבוהה יותר ב-500% מנגיף הקורונה המקורי שהתגלה בווהאן שבסין בתחילת המגפה.
מה המיוחד בחלבוני המעטפת של האומיקרון?
הבעיה המרכזית במוטציות מעטפת האומיקרון היא זו שהובילה מאות חוקרים ברחבי העולם להתחקות אחר מעטפת הנגיף: המעטפת מאפשרת לנגיף להיצמד לתא האנושי, לחדור לתוכו ולהתרבות במהירות עצומה.
וכך זה קורה: בניגוד לחיידקים, שיש להם חיים משל עצמם, לנגיפים אין אפשרות לחיות מחוץ לתא חי. כדי להתרבות הם חייבים לחדור לתא חי, להשתלט על המטען התורשתי, "לגנוב" אותו ולשכפל את עצמם בכדי להדביק תאים נוספים.
כך מתנהג גם נגיף הקורונה החדש. באמצעות אותם "קוצים" במעטפת החיצונית, נגיפי הקורונה נצמדים לקולטנים שעל גבי תאי מערכת הנשימה, הקרויים ACE-2. ההיצמדות הזו מעבירה את נגיף הקורונה לשלב שני, שבו חלבוני מעטפת נוספים ממיסים את מעטפת תא האדם, וכך חודר הווירוס פנימה לעבר גרעין התא ומשכפל את עצמו באמצעות המטען התורשתי של תא האדם הוא ה-DNA המצוי בגרעין.
מה ההבדל בין התסמינים מאומיקרון לזנים אחרים?
על פי הידוע מרבית החולים סובלים מתסמינים קלים ולא נזקקו לאישפוז. הווריאנט גורם לסימפטומים דומים לזנים האחרים ובהם חום, שיעול, קוצר נשימה וכאבי שרירים. עם זאת נראה כי הווריאנט לא גורם לאיבוד טעם וריח.
האם החיסון מגן בפני אומיקרון?
חברת פייזר ומפתחת החיסון חברת bioNTech דיווחו כי בדיקות המעבדה הראו ששתי מנות חיסון הביאו ליצירת נוגדנים מנטרלים ברמה נמוכה משמעותית, אך מנה שלישית הגדילה את רמת הנוגדנים המנטרלים באופן משמעותי. הם הוסיפו כי במידת הצורך יוכלו לספק חיסון מעודכן גם נגד הווריאנט אומיקרון במרץ 2022.
בשבוע שעבר אמר מנהל החירום של ארגון הבריאות העולמי מייק ריאן כי אין ראיות התומכות בצורך לשנות את חיסוני הקורונה כדי להתאים אותם לווריאנט אומיקרון. גם מנכ"ל פייזר התבטא באופן דומה.
מחקרים נוספים שהתפרסמו בעולם, הראו תוצאות יותר פסימיות, אולם יש לקחת בחשבון שמדובר במחקרים קטנים ומוגבלים. כך למשל מחקר מדרום אפריקה מצא ירידה בתפקוד הנוגדנים המיוצרים בעקבות חיסון פייזר. מחקר זה כלל 14 דגימות דם מ-12 מחוסנים, שישה מתוכם היו מחלימים. החוקרים מצאו ירידה פי 4.1 ביכולת הנוגדנים לנטרל את האומיקרון. מדובר בירידה דרמטית בתפקוד הנוגדנים לעומת זנים קודמים. כאמור, המחקר הזה טרם עבר בקרת עמיתים, ולא ידוע כמה מנות חיסון קיבלו הנבדקים מהם נלקחו בדיקות הדם.
מחקרים נוספים מרחבי העולם הצביעו גם הם על אפשרות של עמידות אומיקרון לחיסון. שני מחקרים בשוודיה וגרמניה הראו ירידה בתפקוד הנוגדנים המנטרלים אצל המחוסנים כנגד זו האומיקרון. עם זאת מדובר במחקרים ראשוניים בלבד. מחקרים רבים נוספים מתבצעים כיום בניסיון לאמוד את מידת עמידות הווריאנט.
מחקר נוסף שנערך ביפן מצא כי זן האומיקרון מדבק פי 4.2 יותר מהדלתא. את המחקר ערך פרופ׳ הירושי נישיוארה מאוניבריסת קיוטו המתמחה במודלים מתמטיים במחלות זיהומיות. הוא התבסס עם צוותו על נתוני מידע ממאומתים מדרום אפריקה שנדבקו בווריאנט. ממצאים אלו, שגם הם שטרם עברו בקרת עמיתים הוצגו לשר הבריאות היפני.
מה מצב התחלואה בישראל?
משרד הבריאות דיווח כי עד כה 21 מאומתים לווריאנט ששבו מדרום אפריקה, אנגליה, צרפת ארה"ב ואיחוד האמירויות. במשרד מסרו כי קיים חשד גבוה ל-21 מקרים נוספים של חשיפה לווריאנט אומיקרון שאצלם עדיין לא התקבלו תוצאות הריצוף. בנוסף קיימים 17 מקרים נוספים המוגדרים בחשד נמוך ונשלחו לבדיקה חוזרת.
