מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר בימים האחרונים את התרופה אולפאריב ("לינפרזה") לחולות עם סרטן שד בשלב מוקדם, נשאיות של מוטציה בגן BRCA. זו למעשה התרופה הראשונה והיחידה בעולם שאושרה לחולות אלו. הגן BRCA נפוץ בעיקר בקרב יהודים ועלה לתודעה לאחר שהשחקנית אנג'לינה ג'ולי גילתה שהיא נשאית שלו והחליטה בשנת 2013 לבצע כריתה מניעתית של השדיים והשחלות.
קראו עוד
"לינפרזה" אושרה לחולות עם מוטציה בגן BRCA שאובחנו עם סרטן שד בשלב מוקדם ולאחר טיפול כימותרפי. למעלה מ-90% מהחולות בסרטן השד בישראל מאובחנות בשלב מוקדם, כאשר מוטציה בגן BRCA נמצאת בשכיחות של 1 מכל 40 יהודים ממוצא אשכנזי.
בישראל ישנם שיעורים גבוהים במיוחד של נשאיות של מוטציה בגן BRCA: אחת מ-40 נשים ממוצא אשכנזי היא נשאית של המוטציה, לעומת אחת מתוך 400 בקרב האוכלוסייה הכללית בעולם. למחצית מאותן נשים יש סיכוי של עד 70% לחלות בסרטן שד ועד כ-50% לחלות בסרטן שחלה
האישור של ה-FDA מתבסס על ממצאי מחקר שפורסם ביוני בשנה שעברה, לפיו הטיפול בתרופה הצליח להפחית באופן משמעותי את הסיכון לחזרת המחלה. במחקר, החולות חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה את הטיפול באולפאריב (תרופה שניטלת בכדור פעמיים ביום) למשך 12 חודשים, והקבוצה השנייה קיבלה תרופת דמה (פלסבו).
החוקרים ביקשו לעקוב אחרי המטופלות במשך עשר שנים, אולם לאור התוצאות חסרות התקדים, ועדה חיצונית שאינה תלויה, הורתה לפרסם את הממצאים לאחר זמן מעקב של שנתיים וחצי בממוצע. על פי הממצאים, הטיפול ב"לינפרזה" הצליח להפחית ב-42% את הסיכוי לחזרת המחלה בקרב קבוצת החולות שקיבלו את התרופה, בהשוואה לאלו שקיבלו פלסבו. התוצאות הראו גם כי הקבוצה שקיבלה את התרופה הייתה בסיכון נמוך ב-32% למות מהמחלה ארבע שנים מאוחר יותר. החוקרים גם מצאו שתופעות הלוואי היו זניחות ובדרגה נמוכה בלבד. למעשה, תוצאות המחקר הוכיחו שבאמצעות טיפול ממוקד מטרה הניתן בכדור למשך שנה בלבד, ניתן להפחית משמעותית את סיכויי הישנות המחלה.
פרופ' קאופמן ז"ל: בזכותה לא נגנזה התרופה
אחת מארבע החוקרות הראשיות של המחקר היא פרופ' בלה קאופמן ז"ל שהייתה נשיאת המערך האונקולוגי במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. פרופ' קאופמן, שנחשבה לאחת הרופאות המובילות בעולם בתחום סרטן השד, נפטרה לפני כעשרה חודשים מהמחלה לאחר מאבק ארוך וממושך.
2 צפייה בגלריה
אחת מהחוקרות הראשיות ומי שהובילה מהלך להמשך הפיתוח של התרופה. פרופ' בלה קאופמן ז"ל
(צילום: אלי דסה)
בזכותה של פרופ' קאופמן לא נגנזה התרופה "לינפרזה" שכבר הצילה את חייהן של אלפי נשים בעולם. "המצאת התרופה הייתה מהלך גאוני של כמה מדענים אנגלים, אבל משם ואילך היו לה חבלי לידה קשים", סיפרה בעבר פרופ' קאופמן. "בחברת התרופות בדקו אותה על חולות עם סרטן השחלה והתוצאות לשיטתם לא היו מספיק טובות. היו כבר תוצאות ראשונות בסרטן השד, אבל הם קיבלו רגליים קרות – אולי מנימוקים כלכליים, אולי מנימוקים אחרים.
"לנו, האונקולוגים, היה ברור שיש איזושהי השפעה של התרופה. לפני תשע שנים הודיעה פתאום החברה שהיא מפסיקה את פיתוח התרופה. כולם נרעשו. גם החולות. בכינוס שהשתתפתי בו פגשתי את הסמנכ"ל לענייני אונקולוגיה של אסטרהזניקה ואמרתי לו בסוג של חוצפה ישראלית, 'תשמע, אי־אפשר לעשות כזה דבר, חייבים להמשיך לבדוק את זה. אנחנו יודעים שהתרופה עובדת. לפחות תאשרו לנו לתת את התרופה כטיפול חמלה'".
פרופ' בלה קאופמן ז"ל: בכינוס שהשתתפתי בו פגשתי בכיר באסטרהזניקה ואמרתי לו בסוג של חוצפה ישראלית, 'תשמע, אי־אפשר לעשות כזה דבר, חייבים להמשיך לבדוק את זה. אנחנו יודעים שהתרופה עובדת. לפחות תאשרו לנו לתת את התרופה כטיפול חמלה'. למרבה ההפתעה, הוא אישר את הבקשה והסכים שניתן את הטיפול לחולים וחולות שמיצו כל טיפול אחר – לא רק עם סרטן השד אלא בכל האבחנות שיש בהם מוטציה של BRCA
למרבה ההפתעה, הבכיר בחברת התרופות אישר את הבקשה של פרופ' קאופמן. "הוא הסכים שניתן את הטיפול לחולים וחולות שמיצו כל טיפול אחר – לא רק עם סרטן השד אלא בכל האבחנות שיש בהם מוטציה של BRCA. הקולגות שלי בחו"ל ששמעו על כך, ביקשו גם להצטרף וככה קיבלנו אישור ל-300 חולות בכל העולם. התוצאות בסרטן השחלה היו יוצאות מן הכלל, בסרטן הלבלב זו הייתה הפעם הראשונה שנצפתה פעילות של תרופה על סוג הסרטן הזה. המחקר התפרסם בסופו של דבר והתקבל לעיתון אונקולוגי נחשב ביותר".
במחקר השתתפו גם כ-65 חולות מישראל בארבעה מרכזיים רפואיים: שיבא, בילינסון, הדסה ואיכילוב. תוצאות המחקר התפרסמו גם בכתב העת היוקרתי ביותר בעולם הרפואה The New England Journal of Medicine.
ישראל: פי 10 יותר נשאיות בקרב נשים ממוצא אשכנזי
חולות עם מוטציה בגן BRCA מתאפיינות לרוב במחלה אגרסיבית עם שיעורים גבוהים יחסית של חזרת המחלה גם אצל מי שאובחנה בשלב מוקדם ועברה ניתוח להסרת הגידול וכימותרפיה מניעתית. על-פי הספרות הרפואית, לכ-30-40 אחוז מהחולות עם סרטן שד מסוג זה עלולה להופיע שוב המחלה בפרק זמן של שלוש שנים, אפילו אם הן נותחו וטופלו בכימותרפיה ובהקרנות.
BRCA הוא גן שנועד לשמור על שכפול תקין של החומר הגנטי בגוף. כאשר החומר הגנטי שבתא נפגע עלולות להיווצר מוטציות שגורמות לתאים להתחלק באופן לא מבוקר ולגרום לגידול סרטני. בישראל ישנם שיעורים גבוהים במיוחד של נשאיות של מוטציה בגן BRCA: אחת מ-40 נשים ממוצא אשכנזי היא נשאית של המוטציה, לעומת אחת מתוך 400 בקרב האוכלוסייה הכללית בעולם. למחצית מאותן נשים יש סיכוי של עד 70% לחלות בסרטן שד ועד כ-50% לחלות בסרטן שחלה.
בשנת 2013 סיפרה בגילוי לב השחקנית אנג'לינה ג'ולי שהיא ביצעה כריתה מניעתית של השדיים והשחלות לאחר שגילתה שהיא נשאית של מוטציה בגן BRCA על מנת להקטין את הסיכויים שלה לחלות בסרטן. אמה של ג'ולי, מרסלין, מתה בגיל 56 לאחר מאבק בסרטן השד והשחלות. בזכות השחקנית המפורסמת, נשים רבות ברחבי בעולם ביצעו בדיקת נשאות וחלקן ביצעו כריתה מניעתית של השדיים והשחלות.
"לינפרזה" היא התרופה הראשונה בעולם הממוקדת לגן ה-BRCA והיא משתייכת לתרופות מסוג מעכבי פארפ (PARP) אשר פותחו הודות להבנת מנגנון תיקון הדנ"א שקיים בגוף. התרופה הוכיחה יעילות גם בחולים עם סרטן הלבלב, סרטן הערמונית וסרטן השחלה.
פרופ' אנדרו טוט, יו"ר ועדת ההיגוי של המחקר, אמר כי התוצאות מראות כי התרופה יכולה "לשמור על בריאותן של יותר נשים עם סרטן שד תורשתי לאחר הטיפול הראשוני שלהן ולשפר את סיכויי ההישרדות". הוא ציין גם שהחוקרים מקווים שתהיה עלייה במספר בדיקות BRCA1 ו-BRCA2 בקרב נשים שאובחנו עם סרטן שד בשלב מוקדם, "כדי שנוכל לקבוע מי יכול להפיק תועלת מהטיפול".
