גיל ההתבגרות הוא גיל מורכב. זהו גיל שבו במשך מספר שנים לא רב מתרחשים שינויים רבים ומשמעותיים מאוד. מלבד תקופת הינקות, זו התקופה היחידה שבה במהלך תקופת חיים קצרה ישנם שינויים פיזיים חיצוניים מהירים כל כך.
אבל השינויים אינם רק חיצוניים. הם גם פנימיים, רגשיים, נפשיים. אלא שלעיתים הנפש הצעירה לא תמיד מסוגלת להכיל את השינויים ואז נוצר דיסוננס, פער בין הרגשי לפיסי, פער שמתבטא בהרבה תסכול, בלבול וקושי.
קראו עוד בנושא:
זהו תיאור של אחד מאתגרי ההתבגרות בעולם רגיל, נורמלי. המתבגרים של העידן הנוכחי עברו ועוברים שנים לא פשוטות בתקופה שהיא כאמור, ממילא לא פשוטה. אותם מתבגרים שהיום הם בני 15 ומעלה, החלו את גיל ההתבגרות שלהם יחד עם מגפת הקורונה. הם נאלצו להסתגר, להפסיק אינטראקציות חברתיות בתקופה שבה אינטראקציות כאלה הם כמו אוויר לנשימה, להפסיק למידה אמיתית בתקופה שבה המוח מתפתח וזקוק לגירויים קוגניטיביים ואינטלקטואליים להמשך התפתחותו, להיות באינטראקציה אינטנסיבית עם בני הבית 24/7 בתקופה שבה זה גם כך גורם לכעסים ומרד, ועוד אי אלו אתגרים.
היו לזה השפעות רבות שלהיקפן התוודענו תוך כדי ובעיקר לאחר דעיכת המגפה והחזרה אט אט לשיגרה או לפחות הניסיון לחזרה כזו. ואז הגיעה המלחמה. ושוב אין שגרה נורמלית. שוב הסתגרות. שוב חרדות קיומיות. שוב מציאות מבלבלת.
לתוך המקום הקשה הזה, נכנסת לעיתים רבות האכילה הרגשית. המושג המוכר מזה שנים, אכילה רגשית, שמשמעותו אכילה שנובעת מרגש שלילי כלשהו, עצב, כעס, עצבות, תיסכול וכדומה. אכילה רגשית אינה קשורה לרעב או שובע, וגורמת לאכילת יתר, לעיתים אף לבולמוסי אכילה, ולעלייה במשקל. לפיכך, מן הסתם, אכילה מסוג זה היא מנת חלקם של מתבגרים רבים בשנים האחרונות ובתקופה האחרונה.
שגרת אכילה מסודרת נותנת סדר ומסגרת ליומיום. חשיבותה ביכולתה לייצר קשר בין רעב ושובע לאכילה. היא מאפשרת קבלת רכיבי תזונה איכותיים בצורה הטובה ביותר. מחקרים מראים שחוסר סדר באכילה, מקדם אכילת מזון מעובד, עתיר שומן ופחמימות פשוטות
חשוב לזכור שגם בימים כתיקונם, חלק מתופעות גיל ההתבגרות הוא שינוי בדפוסי ובהרגלי האכילה שנובע ממספר סיבות: שינויים בסדר יום התבגר, שינוי בדפוסי השינה, דימוי גוף שלילי, השפעת החברים, אכילה בחוץ, אכילה מול מסכים ועוד.
אם על כל אלו מתווספים גם שינויים באכילה עקב קשיי התקופה, הרי שנקבל מתבגרים שלא אוכלים בצורה בריאה שתיטיב עם צרכי הגוף המתפתח במקרה הטוב, ותוספת של התמודדות נפשית בצורת הפרעות אכילה, במקרה הפחות טוב.
וכאן המקום שלנו, כהורים, בתור המבוגרים האחראים. חשוב ליצור שיתוף הפעולה ולהימנע מחיכוכים וויכוחים. לפתוח איתם ערוץ תקשורת זמין ונגיש, לייצר שיח פתוח בכלל לגבי המצב, הקשיים והחששות ולגבי אתגרי היומיום שלהם הקשורים באורח החיים המשתנה, באופן ספציפי.
חשוב להזכיר להם מהי חשיבות השגרה המסודרת שכוללת ארוחות מסודרות, שעות שינה מספקות ולציין שכל אלו גם הם קשורים למצבם הרגשי וביכולתם להקל ולשפר.
מומלץ לתת טיפים פרקטיים לשגרה הזו ובעיקר להוות דוגמה אישית. לא ניתן להמליץ למתבגר שלנו לאכול ארוחה מסודרת אם אנחנו כהורים לא עושים זאת או לבקש מהם לאכול ירקות אם הם לא רואים אותנו עושים זאת וכדומה.
אכילה מסודרת
שגרת אכילה מסודרת נותנת סדר ומסגרת ליומיום. חשיבותה ביכולתה לייצר קשר בין רעב ושובע לאכילה. היא מאפשרת קבלת רכיבי תזונה איכותיים בצורה הטובה ביותר. מחקרים מראים שחוסר סדר באכילה, מקדם אכילת מזון מעובד, עתיר שומן ופחמימות פשוטות.
הפורמט הטוב ביותר לשגרת אכילה מסודרת הוא 3 ארוחות עיקריות מסודרות: בוקר, צהריים וערב כשבין לבין אוכלים משהו קטן כגשר לארוחה הבאה.
כהורים אנחנו יכולים להגדיל את הסיכויים לשגרה שכזו דרך המזונות והמוצרים שנקנה הביתה ומה שנכין מהם. מה שהמתבגר יראה בסיר/בתנור/בקערה המונחת על השולחן במטבח, יקבע במידה רבה מה ייאכל על ידו.
כדאי להקפיד על בילוי זמן איכותי בבישול והכנת אוכל או אפילו קניית המוצרים בסופר עם המתבגר יכול לעזור כדי לקדם מטרה זו. אפיזודות קטנות במהלך היומיום כמו הכנת צלחת פירות חתוכים לכם ולילדיכם גם הן חלק משגרת אכילה בריאה לילדיכם.
וכמובן לא לדלג על ארוחות משפחתיות כשאפשר, ארוחות ערב, ארוחות שבת או בכל הזדמנות משפחתית אחרת גם הן דרך נפלאה ואפקטיבית להנחיל הרגלי אכילה טובים ובריאים.
מה לא לעשות?
לא להעיר הערות, כמו למשל: כמה אתה אוכל, שוב את אוכלת? למה כל כך הרבה? תפסיק לאכול כבר וכדומה. הערות לא חייבות להיות וורבליות, גם מבטים אומרים הרבה ויכולים להיות רועמים. הערות לא רק שאינן תורמות, הן אפילו מזיקות, מייצרות אנטגוניזם וחוסר שת"פ לכל שיח המשכי שייעשה בנושא.
ובכל מקרה, כאשר המתבגר מתקשה למצוא את הדרך לאכול בצורה בריאה, ניתן וכדאי לפנות לייעוץ. אך גם פה כדאי לדעת, באם המתבגר אינו מעוניין בכך, ייעוץ לא יעזור. במקרה כזה, ההורים יכולים לפנות לייעוץ כדי לקבל עבור עצמם טיפים וכלים אפקטיביים עבור ילדיהם.
הכותבת היא דיאטנית קלינית
