32% מתביעות הרשלנות הרפואית נגד בתי החולים ומערכת הבריאות בין השנים 2017 ל-2021 היו בנושא לידות – יותר מבכל תחום. כך עולה מדוח של חברת הביטוח הממשלתית ענבל, בעקבות פנייה של התנועה לחופש המידע, "ידיעות אחרונות" ו-ynet.
עד שנות הקורונה חלה עלייה מתמדת במספר התלונות שהוגשו נגד המוסדות שעליהם אחראי משרד הבריאות, וברקע הירידה בהיקף הפעילות של בתי החולים בשנים 2020 ו־2021 נרשמה גם ירידה בכמות התביעות.
ב-2019 הוגשו 756 תביעות בגין רשלנות רפואית נגד בתי החולים של משרד הבריאות לעומת 733 בשנת 2017.
הדוח מפרט את כמות התביעות שהוגשו נגד בתי החולים הממשלתיים, המרכזים הרפואיים הפסיכיאטריים ולשכות הבריאות של משרד הבריאות. ממנו עולה כי מחלקות היולדות מתמודדות לא רק עם הכמות הגבוהה ביותר מסך התביעות, אלא גם מתאפיינות בתשלומים הגבוהים ביותר שהועברו לתובעים בגין אותן תביעות. "מחלקת יולדות נושאת בנתח הגדול ביותר הן בכמות התביעות והן בעלותן", נכתב בדוח. "העלות הגבוהה נובעת בין היתר מכך שבמקרים רבים מדובר בתביעות המיוחסות לקטינים עם נזק ונכות משמעותיים".
11% מכלל התביעות עסקו במחלקות לרפואה דחופה (חדרי המיון) בבתי החולים; 7% בנושא כירורגיה כללית; 5% - מחלקות פנימיות; 5% על הטיפול במחלקות האורתופדיות. סכום הפיצויים שהועברו לכלל התובעים הגיע בשנת 2021 לשיא של 282 מיליון שקלים, לעומת 228 מיליון בשנת 2017.
קראו עוד:
"הנזקים שמביאים לכך שלא מגלים את המום של העובר במהלך ההיריון או הלידה, כמו סקירת מערכות שהרופא מפספס או במסגרת ניהול מעקב ההיריון על ידי אי־הפניית אישה לייעוץ גנטי כנדרש - הם הכבדים ביותר", אומרת עו"ד גלית קרנר, מומחית ברשלנות רפואית בתחום מיילדות וגינקולוגיה. "יש גם רשלנות בתשאול בני הזוג לגבי היסטוריה רפואית גנטית משפחתית. כל הדברים הללו מובילים פעמים רבות ללידת תינוק עם מומים קשים או בעיות גנטיות קשות שלא אובחנו, הגם שהיו צריכות להיות מאובחנות. אותו ילד מקבל 188% נכות מביטוח לאומי בגלל אותה תסמונת שלא זוהתה. בית המשפט במקרים כאלו פוסק להורי הילד את הפיצוי על כל ההפסדים שנגרמו וייגרמו לו. מדובר בסכומים שנעים בין שמונה ל־15 מיליון שקלים לתיק. בנוסף יש עלייה במודעות לתבוע, סכומי הפיצויים עלו והיום יותר קל להגיש תביעה פרטית בגלל כניסת חברות מימון התביעות".
הסיבה המובילה בכלל התביעות היא כשל אבחוני (20%); סיבוכים לאחר לידה מהווים 17% מהתביעות; סיבוכים בניתוחים 12%; 9% מהתביעות היו בגין הולדה בעוולה - רשלנות שהביאה ללידת תינוקות עם מומים קשים. 4% מהתביעות הוגשו בעקבות סיבוך בלידה, 4% נוספים בגין חריגה מנורמת טיפול מקובלת (שיקול דעת לא ענייני ויחסי מטפל־מטופל).
יש לציין כי בעבר משרד הבריאות לא נענה לפניית "ידיעות אחרונות" להעביר את הנתונים. רק לאחר דרישת התנועה לחופש המידע הנתונים לבסוף הועברו.
עו"ד רחלי אדרי־חולתאצילום: נופר הנדלמן"דוחות מהסוג הזה צריכים להיות נגישים לציבור בצורתם המלאה", אומרת עו"ד רחלי אדרי־חולתא, מנכ"לית התנועה. "צר לנו שנדרשו מספר פניות לענבל והדוח עדיין לא נמסר באופן מלא, שכן כבר ב־2010 בזכות התערבות בית המשפט החלו להתפרסם דיווחים חשובים של הקופות לפי שמות המוסדות הרפואיים ולא נסתפק בפחות מכך".
ארגון המיילדות בישראל מסר בתגובה: "הפחד מתביעות גורם לצוות להתנהל בהתגוננות קבועה, שפוגעת באיכות הטיפול. במקום זאת יש להגביר את הסיכוי שהלידה תהיה חוויה חיובית ולא אירוע טראומטי שיגרור תביעות. הדרך היעילה לעשות זאת, היא באמצעות השקעת משאבים לטובת כוח אדם נוסף בחדרי הלידה, במודל של מיילדת לכל יולדת או שתי יולדות, כמו שקורה במדינות רבות בעולם.
"כידוע בתי החולים מרוויחים מכל לידה, אבל לצערנו הכסף מושקע בשיפוץ חד פעמי, בג'קוזי, טפטים, וילונות או מיטה לבן הזוג, בעוד כוח האדם שמטפל ביולדת סובל ממחסור אקוטי המביא לסיבוכים, משברים וגורר תביעות. בימים אלו ארגון המיילדות מקדם, מודל לליווי נשים על ידי מיילדת, ברצף ההיריון והלידה, ליצירת פרוטוקול אישי, עבור כל אישה במהלך כל ההיריון ולא רק ברגע השיא של הלידה. מודל זה, בשילוב השקעת משאבים בכוח אדם נוסף בחדרי הלידה, יפחית משמעותית את מאזן האימה של דוח המחדלים הבא, שתחשוף התנועה לחופש המידע".
