שורדי מסיבות הטבע בעוטף עזה שהשתמשו בסמים ובאלכוהול בעת הטבח התמודדו עם פוסט-טראומה בשיעורי גבוהים יותר מאלו שלא – וביתר שאת אלו ששתו אלכוהול. כך עולה ממחקר חדש של המרכז הרפואי שיבא בתל השומר ואוניברסיטת בן גוריון. המחקר התמקד בדיווחיהם של 123 משתתפים במסיבת הנובה וממצאיו פורסמו בכתב העת World Psychiatry.
מתוך 232 הניצולים שהגיעו לשיבא, המשתתפים במחקר, שגילם הממוצע הוא 28, 123 עמדו בקריטריונים ששללו פציעות פיזיות חמורות, אובדן בן משפחה ממדרגה ראשונה במהלך המתקפה ולכולם אין היסטוריה של הפרעות נפשיות, כולל הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD). 60 אחוזים מהמשתתפים הם גברים ו-40 אחוזים הן נשים. 57 אחוזים מהמשתתפים במחקר העידו כי השתמשו בסמים, באלכוהול או בשילוב שלהם במהלך הטבח. כל המשתתפים מילאו מספר שאלונים שהעריכו ניתוק טראומטי (דיסוציאציה) במהלך האירוע, חרדה, תגובת דחק חריפה ודיכאון.
תוצאות המחקר הצביעו על כך שבקרב ניצולים שדיווחו על שימוש בסמים ובאלכוהול במהלך המסיבה נרשמו רמות חרדה, דיכאון, ותגובות דחק גבוהות באופן מובהק לעומת ניצולים שלא השתמשו בסמים או באלכוהול במסיבה. ואולם, צריכת אלכוהול לבד ובשילוב עם סמים אחרים הגבירה את עוררות היתר, רמת החרדה, תגובת הדיכאון ותגובת דחק חריפה בהשוואה לשימוש בסמים אחרים, כפי שעלה מדיווחי המשתתפים במחקר או מאלו שלא השתמשו בסמים כלל. מהנתונים עולה שדווקא לאלכוהול, שמוגדר כסם חוקי, הייתה ההשפעה החזקה והמזיקה ביותר על תגובת הסטרס לאירוע.
אלכוהול העצים את התגובות
צריכת אלכוהול העצימה את התגובות הללו לעומת סמים אחרים שנלקחו במסיבה. החוקרים מציינים בהקשר זה ש"שימוש באלכוהול גרם לתגובות ניתוק ארוכות יותר ורבות יותר במהלך האירוע הטראומטי. ניתוק טראומטי עלול לשבש את העיבוד והאינטגרציה של זיכרונות טראומטיים, מה שעשוי לעכב את ההחלמה ולהגביר את ההסתברות לפתח הפרעות פוסט-טראומטיות, מכיוון שזיכרונות הקשורים לטראומה נמשכים במצב מקוטע ובלתי מעובד".
2 צפייה בגלריה
המחבלים ירו ושרפו כל מה שנקרה בדרכם. שנה לאסון ולטראומה שלא נגמרת
(צילום: Reuters / Amir Cohen)
קבוצת החוקרים כללה את פרופ' חגית כהן מהמחלקה לפסיכולוגיה והפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, ד"ר ניצה נקש, פרופ' יוסי זוהר , פרופ' מרק וייזר וד"ר רז גרוס. "המחקר הוא חלק מפרויקט הרבה יותר גדול שנעשה בחודשים הראשונים למלחמה", מספרת ד"ר נקש, שליוותה בשנה האחרונה את ניצולי הנובה מקרוב. "יצאה למסיבה הזו שם של 'כולם השתמשו בסמים' אבל אנחנו רואים שרבים לא. הייתה לנו אפשרות לבדוק אם שימוש בסמים ובאלכוהול במהלך טראומה יכול להשפיע על המהלך הנפשי של אלו שעוברים את הטראומה".
ד"ר ניצה נקשצילום: יחידת הצילום שיבאעוד היא מציינת כי טראומות נוספות נקשרו בעבר בשימוש בסמים, כמו תקיפה מינית או פיזית במהלך מסיבה או דייט או תאונות דרכים שמתרחשות תחת השפעת סמים ואלכוהול. מאלו שנטלו סמים במסיבות הטבע, היו שילובים של כל מיני סוגים: "היו כאלו ששתו רק אלכוהול והיו כאלו שלקחו רק קנאביס וכאלו שלקחו רק MDMA (אקסטזי), אבל הרוב לקחו שילובים. חלק מהשילובים היו יחד עם האלכוהול. התוצאות של המחקר מראות שבקרב ניצולים שדיווחו על שימוש בסמים ובאלכוהול במהלך המסיבה – רמות החרדה, הדיכאון ותגובת הדחק היו גבוהות באופן מובהק לעומת אלו שלא השתמשו במסיבה. צריכת אלכוהול וסמים במהלך מסיבה, שבמהלכה האדם עובר טראומה, מגבירים את הסיכון לחרדה, דיכאון ותגובות דחק בהמשך".
ד"ר ניצה נקש: "מצאנו שאלו שלקחו אלכוהול עם או בלי סמים היו במהלך הטראומה עצמה במצב יותר דיסוציאטיבי. זה עשוי לעכב את ההחלמה. הזיכרונות שהאדם עבר במהלך הטראומה ממשיכים להיות בצורה מקוטעת ולא מעובדת"
"אנחנו חושבים שאלכוהול גרם ליותר תגובות של ניתוק ודיסוציאציה לעומת שאר הסמים ולעומת אנשים שלא צרכו אלכוהול", אומרת ד"ר נקש", "מצאנו שאלו שלקחו אלכוהול עם או בלי סמים היו במהלך הטראומה עצמה במצב יותר דיסוציאטיבי. זה עשוי לעכב את ההחלמה. הזיכרונות שהאדם עבר במהלך הטראומה ממשיכים להיות בצורה מקוטעת ולא מעובדת. הטראומה נמשכה שעות – הטראומה הממושכת וההפרעה בתהליכים הקוגנטיביים הם תהליכים שהכרחיים לאפשרות לעבד את הטראומה, וכנראה שאלכוהול הפריע לתהליך הזה".
