מחקר חדש שפורסם בכתב העת הרפואי Nature Medicine, מגלה כי שימוש בבינה מלאכותית (AI) בבדיקות סקר לגילוי סרטן השד הוכח כמסייע בזיהוי מוקדם של המחלה, תוך הפחתת עומס העבודה של הרדיולוגים וללא עלייה בשיעור התוצאות החיוביות השגויות. מדובר במחקר חדש וראשון מסוגו, שבחן את השפעת הטכנולוגיה בתנאי עולם אמיתי. החוקרים הוכיחו שהטמעת AI בתהליכי אבחון עשויה לחולל שינוי מהותי בתחום.
5 צפייה בגלריה
סרטן השד: הטמעת AI בתהליכי אבחון עשויה לחולל שינוי מהותי בתחום האונקולוגיה
(צילום: Shutterstock)
ד"ר נאוה זיגלמן דניאלי, האונקולוגית הראשית של מכבי שירותי בריאות ומומחית לסרטן השד, מסבירה: "שימוש בבינה מלאכותית מציע כלי עזר שמאפשר עבודה מהירה ולעיתים אף מדויקת יותר מבני אדם. המחקר שנערך כאן הוא מחקר חשוב ומרשים, בו השוו את יעילות הטכנולוגיה החדשה (AI) לאבחנות של רדיולוגים בשיטות הקיימות. מדובר במחקר רב-מרכזי בשם PRAIM, מה שנקרא 'מחקרי עולם אמת' שבחן את הביצועים בתנאי אמת במטרה להוכיח שהטכניקה החדשה אינה נופלת מהשיטה הסטנדרטית הנהוגה כיום".
ד"ר נאוה זיגלמן-דניאליצילום: רמי זרנגרהצורך בשילוב טכנולוגיה באבחון סרטן השד
סרטן השד הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר בקרב נשים ברחבי העולם, וגם בישראל. גילוי מוקדם של המחלה באמצעות ממוגרפיה נחשב לכלי מרכזי בהפחתת התמותה מסרטן השד, אך תהליך זה תלוי באבחון מדויק של רדיולוגים.
במדינות רבות, כולל גרמניה ובריטניה, תוכניות סקר לאומיות לגילוי מוקדם של סרטן השד כוללות בדיקות ממוגרפיה לנשים בגילי 50–74. הבדיקות נבחנות על-ידי רדיולוגים, אך עלות גבוהה, מחסור בכוח אדם, ועומס עבודה כבד מעמידים את המערכת בפני אתגרים משמעותיים.
כאן נכנסת לתמונה הבינה המלאכותית. פיתוחים טכנולוגיים בתחום ה-AI מבטיחים לסייע באבחון מדויק ומהיר של מחלות, תוך הפחתת עומס העבודה של הצוותים הרפואיים ושיפור תוצאות האבחון. עם זאת, רוב המחקרים שבחנו את ה-AI עד כה היו רטרוספקטיביים – כלומר, בדקו נתונים קיימים לאחר מעשה – או נערכו בקנה מידה קטן יחסית.
5 צפייה בגלריה
עלות גבוהה, מחסור בכוח אדם, ועומס עבודה כבד מעמידים את המערכת בפני אתגרים משמעותיים
(צילום: Shutterstock)
המחקר החדש: עבודה בתנאי אמת
המחקר הנוכחי הוא הראשון מסוגו שבחן את השימוש בבינה מלאכותית כחלק מתוכנית סקר לאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד, תוך עבודה עם רדיולוגים בתנאי אמת.
ד"ר זיגלמן דניאלי מסבירה: "המחקר נערך בגרמניה בין יולי 2021 לפברואר 2023, וכלל נתונים מ-461,818 נשים בגילאי 50–69. הנשים השתתפו בתוכנית סקר לאומית שמיועדת לנשים אסימפטומטיות, במטרה לזהות מקרים של סרטן השד בשלבים מוקדמים ככל האפשר".
במחקר נערכה השוואה בין אבחון בשיטה הסטנדרטית שבוצע על ידי שני רדיולוגים בלתי תלויים, שכל אחד מהם קרא את התמונה בנפרד בקרב 201,079 נשים, לבין אבחון משולב שבו רדיולוג אחד או שניים נעזרו בתוכנת הבינה המלאכותית בקרב 260,739 נשים שנבדקו.
"ההחלטה אם יש צורך בביצוע ביופסיה התקבלה במסגרת בדיקות סקר שנערכו לנשים ללא ממצאים מחשידים בשד, שמטרתן לזהות האם קיים חשד לסרטן", אומרת ד"ר זיגלמן דניאלי. "הבינה המלאכותית הוכיחה את עצמה בזיהוי גידולים קטנים יותר ובשלבים מוקדמים יותר של המחלה, דבר המהווה יתרון משמעותי בגילוי מוקדם".
5 צפייה בגלריה
שילוב הבינה המלאכותית בתהליכי גילוי סרטן השד הביא לשיפור בדיוק האבחנה
(צילום: Shutterstock)
כלי הבינה המלאכותית שפותח על ידי חברת Vara נועד לשמש כתמיכה חכמה ואפקטיבית לרדיולוגים בתהליך האבחון. הכלי מבצע שני תפקידים מרכזיים:
סיווג ראשוני של סריקות: זיהוי אוטומטי של סריקות, תוך חלוקה לקטגוריות "תקינות" ו"חשודות" באופן מיידי.
מנגנון רשת ביטחון: כאשר הרדיולוג מסווג סריקה כ"תקינה" אך הכלי מזהה אזורים חשודים, מופעל מנגנון ייחודי שמתריע על כך. במקרים אלו, הבינה המלאכותית מסמנת במדויק את האזורים בסריקה שדורשים בדיקה מעמיקה נוספת מצד הרדיולוג, ובכך מספקת "שכבת הגנה" נוספת לשיפור הדיוק.
"יתרונה המרכזי של הבינה המלאכותית בתהליך האבחון הוא היכולת לאבחן באופן מהיר ומדויק יותר", מסבירה ד"ר זיגלמן דניאלי. "עם זאת, לעיתים טכנולוגיות חדשות נראות מבטיחות אך אינן מוכיחות את יעילותן בפועל. במקרה הזה, המחקר שנערך היה רחב היקף ומרשים במיוחד – הוא כלל כמות עצומה של נשים ונערך ב-12 מרכזים רפואיים. המחקר הצליח להוכיח כי הטכנולוגיה לא רק רגישה מאוד בגילוי הממצאים, אלא גם מפחיתה קריאות מיותרות לנשים לבצע בדיקות נוספות. הממצאים מבוססים על תוצאות שהושגו בתנאי שטח אמיתיים".
הממצאים המרכזיים: "שיפור בדיוק האבחנה"
"על פי המחקר, שילוב הבינה המלאכותית בתהליכי גילוי סרטן השד הביא לשיפור בדיוק האבחנה", אומרת ד"ר זיגלמן דניאלי. "בעוד שהיו מקרים שבהם נדרשו נשים להגיע לבדיקה נוספת, מספר הקריאות החוזרות היה מעט נמוך יותר בהשוואה לשיטה הסטנדרטית. מה שבלט במיוחד במחקר הוא השיפור המשמעותי בזיהוי סרטן השד בקרב נשים שעברו בדיקה לראשונה – שם נרשם הבדל ניכר בתוצאות, דבר המצביע על יתרון חשוב של הטכנולוגיה בגילוי מוקדם".
הנה הממצאים המרכזיים של המחקר:
שיפור בשיעורי הגילוי: אחד הממצאים החשובים ביותר במחקר היה השיפור המשמעותי בשיעורי גילוי סרטן השד בקבוצת הבינה המלאכותית: שיעור הגילוי בקבוצת ה-AI עמד על 6.7 מקרים לכל 1,000 נשים, לעומת 5.7 מקרים לכל 1,000 נשים בקבוצה שבה לא נעשה שימוש בטכנולוגיה. כמו כן, לאחר התאמה לגורמים כמו גיל הנשים והרדיולוגים המעורבים, נמצא כי שיעור הגילוי היה גבוה ב-17.6% בקבוצת ה-AI.
שיפור הדיוק של בדיקות המשך: הממצאים הצביעו על שיפור ביעילות הביופסיות בעקבות השימוש בבינה מלאכותית: בקבוצת הבינה המלאכותית, 64.5% מהביופסיות שבוצעו בעקבות חשד הובילו לאבחנה של סרטן השד, לעומת 59.2% בקבוצה שבה לא נעשה שימוש בבינה מלאכותית.
5 צפייה בגלריה
המחקר מדגיש את הפוטנציאל העצום של בינה מלאכותית ככלי עזר בתהליכי אבחון רפואי
(צילום: Shutterstock)
זמן בדיקה קצר יותר: רדיולוגים שבדקו סריקות שסווגו כ"תקינות" על ידי הבינה המלאכותית הקדישו לכך זמן קצר משמעותית – 16 שניות בממוצע, לעומת 30 שניות לבדיקת סריקות שלא סווגו מראש על ידי הטכנולוגיה.
מניעת תוצאות חיוביות שגויות: אחד מהחששות המרכזיים בשימוש בבינה מלאכותית הוא הסיכון להגברת שיעור התוצאות החיוביות השגויות, שעלולות להוביל לנשים נוספות שנקראות לבדיקות המשך מיותרות. עם זאת, המחקר מצא כי השימוש ב-AI שיפר את שיעורי הגילוי מבלי להעלות את שיעור התוצאות החיוביות השגויות.
המשמעות לעתיד הטיפול הרפואי
המחקר מדגיש את הפוטנציאל העצום של בינה מלאכותית ככלי עזר בתהליכי אבחון רפואי. בעוד שהטכנולוגיה הוכיחה את עצמה כבטוחה ואפקטיבית, ישנם אתגרים שדורשים פתרון:
שילוב אחראי במערכות הבריאות: יש לוודא שהשימוש ב-AI מבוצע בפיקוח הדוק ותוך שמירה על סטנדרטים רפואיים גבוהים.
מניעת תלות יתר בטכנולוגיה: הבינה המלאכותית צריכה לשמש ככלי עזר, ולא להחליף את שיקול הדעת של הרדיולוגים.
מחקר נוסף: יש צורך במחקרים נוספים כדי להעריך את ההשפעות ארוכות הטווח של הטכנולוגיה, במיוחד בתחום של אבחון יתר.
ד"ר זיגלמן דניאלי מסכמת: "תחומים נוספים באונקולוגיה שבהם ניתן לשלב בינה מלאכותית בצורה יעילה הם בעיקר בתהליכי אבחון מוקדם ובדיקות סקר לאוכלוסיות בריאות. אם יש כלי שיכול לשפר את הדיוק של הצילומים ולהאיץ את תהליך האבחון, הרי שזהו יתרון משמעותי. שילוב טכנולוגיות כאלה עשוי לייעל את התהליך כולו, לקצר זמני המתנה ולשפר את איכות הטיפול הרפואי".
פורסם לראשונה: 08:05, 09.01.25
