כאלף שיחות של ניצולי שואה במצוקה מדי חודש: זה המספר שחושפים נתוני מוקד הפניות של עמותת ער"ן לשנת 2022. "מעבר לטראומות הקשות שחוו כילדים בשואה, גם תהליך ההזדקנות שלהם מציב אתגרים לא פשוטים, אשר מצריכים משאבים נפשיים של התמודדות והסתגלות", אומרת ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית של עמותת ער”ן (עזרה ראשונה נפשית), לקראת יום השואה בינלאומי המצוין מחר (שישי). "ניצולי השואה כיום נדרשים להתמודד עם שינויים ותהפוכות בחייהם, לרבות אובדן, פרידות, ירידה בתפקוד ותלות גוברת בקבלת סיוע מהסביבה".
קראו עוד:
אילו סוגי פניות אתם מקבלים מניצולי שואה?
"פניות מכל סוג שהוא. ניצולת שואה בת 90 פונה לקו הסיוע ואומרת למתנדבת שהיא זקוקה לאוזן קשבת. היא חיה עם בעלה בן ה-92, הקשר ביניהם לא מרגיש כמו קשר, הילדים כמעט שלא מבקרים והיא "חיה עם הקירות", הבדידות קשה לה, אין לה עם מי לדבר. היא מקבלת מטפלת למספר מצומצם של שעות ביום, אך רק לדברים טכניים.
"בן 82 פונה ומבקש לדבר על הקורונה וכמה הוא דואג ומוטרד. הוא שמע ברדיו שיש אלפי נדבקים חדשים. זה עושה לו "לא טוב על הנשמה", הוא אומר. הוא לא בקשר עם אנשים, לא יוצא החוצה. ביום חמישי תבוא מתנדבת מהעירייה ותיקח אותו לעשות חיסון חמישי, ואז, הוא אומר, אולי ירגיש בטוח יותר.
"פונה אחרת שיתפה אותנו שהיא מרגישה מאוד לא טוב. שוכבת במיטה. מתארת לחץ בחזה. התקשרה לקופת חולים ושם אמרו לה שהאחות תיצור קשר, אבל זה עדיין לא קרה. תחושת הבדידות גדולה ,'אין לי נפש חיה' היא אמרה לנו".
לפני עשר שנים הקימה עמותת ער"ן קו תמיכה לניצולי שואה ובני משפחתם. ההחלטה נבעה מהרצון להעביר את המסר שעזרה ראשונה נפשית היא זכות לניצולי השואה מעצם היותם ניצולי שואה, בדומה לזכויות רפואיות שונות, כמו טיפולי שיניים או התערבויות לשיפור הראייה. "אנחנו יודעים שישנם חסמים רבים בפנייה לסיוע נפשי, לרבות החשש מתיוג, ולכן השירות הונגש באמצעות האמירה: 'אם היית שם, אנחנו כאן עבורך'".
מתנדבי העמותה מעניקים מענה לניצולי השואה בעזרה נפשית ראשונה ומתן תמיכה, מתן מידע על שירותים עבור ניצולי שואה וחיבורם לקהילה וזיהוי סימנים המעידים על מצוקה נפשית חריפה והצלת חיים.
בנוסף לקו החם, מתנדבי העמותה מבצעים שיחות יזומות שבועיות לניצולי שואה המעוניינים בכך, במסגרת תוכנית לתמיכה טלפונית ממושכת. באמצעות הקשבה, אמפתיה ומתן לגיטימציה לרגשות ולמחשבות של הפונות והפונים, ניצולי השואה "מדברים את הבדידות" ומדווחים על הקלה במצוקה ועליה בתחושת השייכות והמשמעות.
במהלך 2022 התקבלו בער"ן למעלה מ-12,000 שיחות מניצולי שואה. כ-68% מהשיחות התקבלו מנשים ו-32% מגברים. ברוב המכריע של השיחות הקושי המרכזי הנו במישור הרגשי (תוך אישי ובין אישי).
מנתוני העמותה עולה כי 78% מהמתנדבים חשים ש"הצליחו לסייע" לפונה ולענות על הצורך בקיום השיחה. עוד עולה כי בשליש מהשיחות הפונים הודו למתנדבים על ההקשבה והביעו שביעות רצון מפורשת על השיחה ובשני שליש מהשיחות דיווחו כי חלה הרגעה בסערת הרגשות שבה הם נתונים.
"לפעמים שיחה פשוט בטלפון יכולה לסייע", אומרת ד"ר דניאלס. "כשהתקשר אלינו ניצול שואה וסיפר על קושי מנטלי שמקשה עליו לקום מהמיטה, המתנדב שאל איך יוכל לעזור והפונה ענה שעצם הדיבור איתו נותן לו כוחות. הוא אמר לו, 'אני לא מכיר אותך אבל מרגיש שאנחנו ידידים ותיקים'".
שירות ער"ן לניצולי השואה הנו קריטי בשימור הרווחה הנפשית של הפונות והפונים ויש לו ערך רב עבור ניצולי השואה לרבות הניצולים המרותקים לביתם והמתקשים בניידות. מענה טלפוני זמין ואמפתי משמש עבורם מעטפת מרגיעה וחבל הצלה
"משירות ער"ן לניצולי השואה נגזרות המלצות יישומיות לבני משפחה וילדים, על אודות הצורך בדיאלוג משמעותי, בשיחה פתוחה על הזקנה, חולי וכן, גם על מוות", מוסיפה ד"ר דניאלס. "הנושאים האלו מאיימים עלינו ולכן אנחנו נוטים לא ללכת לאותם מקומות, בשיחות שאנו מנהלים. את ניצולי השואה, כמו גם פונים נוספים בגיל הזקנה, הנושא מעסיק מאוד אך לעיתים הם חוששים לפתוח את סגור לבם בפני בני משפחה וחברים. לפעמים רק מתנדב ער"ן, מחוץ למעגל המשפחתי, יכול לנהל שיחה על אותם נושאים, לתת מקום לחשכה ולהפיח תקווה".
לשירות עבור ניצולי השואה בחיוג חינם 1201 שלוחה 4 או 1-800-24-1201
