דרמה במהלך לידה: ערנותו של מתמחה במרכז הרפואי רמב"ם ותושייתו של רופא שהבין את מצב החירום, זינק על מיטת היולדת, והחזיר את ראש התינוקת אל הרחם מחשש שתיחנק על ידי חבל הטבור, הביאה להצלת חייה של הפעוטה. הדרמה הזאת התרחשה לפני מספר ימים בחדר היולדות ברמב"ם. אלה חסיד (32) תושבת קריית אתא, ובעלה ד"ר ינון חסיד (36), רופא משפחה במכבי, הגיעו ללידת בתם השלישית. אלה הייתה בשבוע ה-39 להריונה והצפי היה לתינוקת גדולה ובריאה, במשקל של ארבעה ק"ג.
קראו עוד
ההורים הגיעו לבית החולים בעקבות האטה בדופק העוברית, שנצפתה בבדיקה שגרתית בקופת החולים. לאחר הבדיקות שעברה אלה, ולמרות שהממצא של ההאטה בדופק לא חזר על עצמו, הוחלט להתקדם ללידה יזומה באופן טבעי.
דרמה בת שמונה דקות
הלידה החלה בשעה 17:56. ד"ר גלעד שחק, רופא מתמחה במחלקה, הבין מהר מאוד כי הלידה התפתחה למצב נדיר ומאוד מסוכן של "צניחת חבל הטבור". זהו מצב שמתרחש בחצי אחוז מכלל הלידות ובו חבל הטבור יוצא מהרחם לפני העובר וישנה סכנה שהעובר יפעיל עליו לחץ ואספקת החמצן שלו תופסק.
ד"ר שחק הזעיק מיד את ד"ר נדיר גאנם, אחראי תחום מיילדותי ברמב"ם. האחרון, שהבין את חומרת המצב, קפץ מיד על מיטת היולדת, הכניס את ידו לתוך הרחם ולמעשה החזיק פיזית את העוברית בתוך הרחם, תוך שהוא מרחיק אותה ככל האפשר מחבל הטבור, בזמן שצירי הלידה דוחפים אותה כלפי מטה.
במהלך שנראה כמו לקוח מדרמה טלוויזיונית, אלה הוזנקה לניתוח חירום והועברה במסדרונות בית החולים כשד"ר גאנם יחד איתה על המיטה. ד"ר גאנם לא עזב את ראשה של העוברית עד שהסתיים הניתוח הקיסרי בשעה 18:04. כל המהלך, מרגע פקיעת המים ועד להוצאת התינוקת, ארך שמונה דקות בלבד, והוא כלל ניתוק של היולדת מהמוניטור, העברתה במסדרון ובמעלית אל חדר הניתוח, הרדמתה וביצוע הניתוח הקיסרי.
"אנחנו לא הולכים לניתוח, אנחנו טסים לניתוח"
"בגלל שאני רופא, אני קצת מכיר את התחום קצת ויודע מה זה הפעלת לידה. יודע פחות או יותר לקרוא את המוניטור", מספר הבעל, "כשהתחילו לבקוע מי השפיר ראיתי פתאום איך המוניטור צונח מקצב לב נורמלי של 150-140 פעימות לדקה לקצב של 40. שמעתי את המתמחה צועק: 'שד"ר גאנם יגיע כמה שיותר מהר'. לא עברו חמש שניות וד"ר גאנם היה על המיטה ופשוט החזיר את התינוקת ממש לרחם".
ד"ר גאנם מסביר: "המתמחה זיהה את הבעיה במיידי, זה מצב חירום שבו אין לנו הרבה זמן. הראש מתחיל ללחץ על חבל הטבור, אז הדופק יורד. במצב הזה, טסנו לניתוח בהול. אני הייתי על האלונקה, דחפתי את הראש למעלה, החזקתי את הכול בין האצבעות כדי שלא יהיה לחץ על חבל הטבור. לאט-לאט הדופק עלה תוך כדי הטיסה לחדר הניתוח. ומה שחשוב זאת התוצאה הסופית".
אלה עדיין נרגשת מאוד מהדרמה שהתרחשה בלידה. "אני זוכרת את הרופא קופץ על המיטה שלי כמו איזה מלאך שפשוט הציל אותנו. שאלתי אותו בשלב מסוים, האם אנחנו הולכים לניתוח והוא ענה לי: 'אנחנו לא הולכים לניתוח, אנחנו טסים לניתוח'. אז הבנתי שהמצב לא טוב. הכול היה תוך שניות. רק אחר כך עיכלתי מה בעצם קרה".
האב משתף גם הוא: "הבנתי שזו צניחה של חבל הטבור, מצב חירום מיילדותי, וכשראיתי שהדופק שלה מתחיל לרדת לאפס, הבנתי שהמצב רע. הסרטים הכי גרועים התחילו לרוץ לי בראש, והייתי על סף התמוטטות. שמרתי על קור רוח כדי שאלה לא תשים לב, אבל ברגע שהיא נכנסה לניתוח - ממש התפרקתי. רק כשהאחות יצאה החוצה והסבירה לי שהילדה בסדר והנתונים שלה תקינים והוציאה אותה אליי לאחר מכן את הילדה, רק אז הדברים התחילו להירגע. אבל הייתי בסערת רגשות ימים ארוכים אחרי הלידה".
ההורים הנרגשים מספרים כי החליטו לתת לבתם את השם הודיה, כהוקרת תודה בראש וראשונה לד"ר גאנם, אבל גם לכל הצוות המסור בחדר הלידה, שהציל את חייה.