זה הפחד של כל הורה: תינוק בריא שהולך לישון ולא מתעורר. עכשיו מדווחים מדענים מאוסטרליה כי מצאו לראשונה מחסור בסמן ביוכימי בגופם של תינוקות שמתו מוות בעריסה, וייתכן שהוא קשור לפגיעה בתפקוד התקין של המוח. המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי Lancet journal eBioMedicine.
את המחקר הובילה ד"ר כרמל הרינגטון מבית החולים לילדים בניו סאות' ויילס, שבנה דמיאן נפטר ממות בעריסה לפני 29 שנים. הרינגטון ועמיתיה השוו דגימות דם מיובשות שנלקחו במהלך סקירת דם מ-655 תינוקות בריאים, 26 תינוקות שמתו ממוות בעריסה ו-41 תינוקות שמתו בינקותם מסיבות אחרות.
הם גילו שלתינוקות שנפטרו ממות בעריסה היו רמות נמוכות יותר של אנזים בשם Butyrylcholinesterase (BChE), אשר ממלא תפקיד מרכזי במסלול הגירוי של המוח. התופעה לדעת החוקרים, עשויה להצביע על פגיעה ביכולת התינוק להתעורר או להגיב לסביבה החיצונית כמו התחממות יתר או שמיכה המכסה את פניהם, מה שעלול להוביל לתופעת המוות בעריסה.
קראו עוד:
"עד עכשיו לא ידענו מה גורם לחוסר העוררות", אמרה הרינגטון. "עכשיו כשאנחנו יודעים ש-BChE מעורב, ייתכן שיהיה ניתן לשנות את הסיכון של התינוקות האלה ולהפוך את המוות בעריסה לנחלת העבר. תינוק בריא לכאורה שהולך לישון ולא מתעורר הוא סיוט של כל הורה ועד עכשיו לא הייתה שום דרך לדעת איזה תינוק ייפול קורבן לתופעה".
עם זאת, בשלב זה בדיקות ל-BChE לא יועילו ככלי לבדיקת יילודים. למרות שלתינוקות שנפטרו ממוות בעריסה היו רמות נמוכות יותר בממוצע, הייתה גם חפיפה רבה בין הקבוצות, כאשר כמחצית מתינוקות אלה נפלו בטווח זהה למחצית מהתינוקות שלא מתו.
הסמן הביולוגי גם לא היה מנבא חזק כמו כמה גורמים סביבתיים ידועים בעבר, כדוגמת עישון במהלך ההריון, שקשור לעלייה של יותר מפי שלושה בשכיחות מוות בעריסה: לתינוקות עם BChE נמוך היה סיכון גבוה פי 1.1-1.5 למות ממוות בעריסה, לעומת תינוקות שנחשפו לעישון ההורים בהיותם ברחם.
על אף הממצאים הדרמטיים, לראשונה בעולם הרפואה, שהראו מעורבות של סמן ביוכימי בגופם של התינוקות שנפטרו ממוות בעריסה, מדובר במחקר ראשוני, קטן היקף. גם אם יוכח כי האנזים מעורב אכן במנגנון המוות בעריסה, יעברו שנים עד שניתן יהיה לפתח בדיקות דם המוניות שיאפשרו לבצע את בדיקת האנזים אצל הילודים.
בינתיים, הדרך היחידה למנוע את התופעה היא להקפיד על כללי המניעה שעיקרם שינה על הגב על מזרן קשיח, ללא שמיכה או בובות, בחדר מאוורר, והימנעות מעישון ההורה במהלך ההיריון ולפחות בשנה הראשונה שלאחר הלידה.
ההנחיות למניעת מוות בעריסה
השכבה על הגב: ארגוני הבריאות בעולם ממליצים להשכיב את התינוק לישון על גבו, בעוד שבזמן ערות, ותחת השגחת ההורים, יש להשכיב אותו על הבטן במטרה לחזק את שרירי הגב. מאז שהתפרסמה המלצה הזו, הופחת משמעותית מספר מקרי המוות בעריסה.
אין להשכיב את התינוק לישון על הצד, בשל החשש כי יתהפך אל בטנו. עם זאת, ההנחיות קובעות כי ההורים אינם צריכים להתעורר משנתם בלילה כדי להפוך את התינוק על גבו.
מזרן מתאים: על המזרן להיות קשיח במידה מתונה, השומרת את מנח השכיבה של התינוק על גבו.
מיטה ריקה: בשנים האחרונות עולה משמעותית הסיכון לתמותה אצל תינוקות הישנים בסביבת עצמים, ובכלל זה בובות, כרית או שמיכה. ההנחיות קובעות כי על התינוק לשכב במיטתו על מזרן קשיח, כשהוא ריק מעצמים שעלולים לחנוק אותו, או לחסום את נתיב הנשימה שלו.
מוצץ מגיל חודש: משרד הבריאות הישראלי גם ממליץ להורים לתת לתינוקות מוצץ במהלך השינה עד גיל שנה כאמצעי למניעת מוות בעריסה. ההחלטה התקבלה בעקבות מחקרים שהראו שכיחות מופחתת של מוות בעריסה אצל תינוקות שישנו עם מוצץ. יש להתחיל את השימוש במוצץ רק אחרי שההנקה קיימת ומוצלחת, משום שהשימוש בו מבלבל את הילד בהנקה.
הנקה: מחקרים הראו כי תינוקות שינקו חלב אם היו בסיכון מופחת למוות בעריסה. ההמלצה היא להמשיך בהנקה למשך ששת החודשים הראשונים לחיי התינוק לפחות.
אל תעשנו: העישון במהלך ההיריון ולאחר הלידה מגביר משמעותית את שכיחות מקרי המוות בעריסה. בתוך כך חשוב לזכור כי בקרב הורים מעשנים גדל הסיכון למוות בעריסה אצל התינוק.
גם אם אינכם מעשנים בקרבתו של התינוק, רעלני הסיגריה נספגים בשיערכם, בבגדים ובחלל הפה ועוברים אל התינוק. לפיכך, עשו כל מאמץ להפסיק לעשן, לפחות בשנה הראשונה לחייו.
ידעו גם את האחרים: ודאו כי שאר המטפלים בתינוק יודעים היטב את רשימת ההמלצות למניעת מוות בעריסה.
מכשירי התראה: למרות שגשוגם בשוק, עדיין אין הוכחה כי מכשירי התראה שונים אכן מפחיתים את שכיחות המוות בעריסה. המכשירים גם אינם נמצאים בהמלצות האיגוד הישראלי לרפואת ילדים או משרד הבריאות.
