מוגש כשירות לציבור בשיתוף פייזר וללא מעורבות בתכנים
עבור רבים מאיתנו, מגפת הקורונה נדמית כזיכרון רחוק מימי הסגרים והמסכות. אך למרות החזרה לשגרה, הנתונים מראים שהמחלה לא נעלמה – היא פשוט השתנתה והפכה לחלק מהמציאות היומיומית שלנו, וממשיכה לאיים, במיוחד על אוכלוסיות הסיכון.
"לאורך כל השנה אנו רואים תחלואה בקורונה", אומרת פרופ' יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון ויו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות. "בתקופה הזו, התחלואה בקורונה מתווספת לתחלואה השגרתית מנגיפים נשימתיים אחרים ומהווה הכבדה נוספת משמעותית על מערכת הבריאות".
משרד הבריאות מדגיש בדו"ח, שפורסם לאחרונה, כי המחלה טרם התקבעה כמחלה עונתית, ומביאה ל-2-3 גלי תחלואה בשנה, בניגוד לשפעת אשר לרוב מביאה לגל תחלואה אחד סביב עונת החורף. "הווריאנטים בקורונה כל הזמן משתנים, מה שמתחזק את המגפה", מסבירה פרופ' מאור. "מפעם לפעם, כ-3 פעמים בשנה, יש גם גלי תחלואה גדולים יותר, אולם פחות משמעותיים ממה שהיה בשנים הקודמות".
האם עדיין מדובר במחלה מסכנת חיים?
על פי נתוני משרד הבריאות, בין ינואר לנובמבר 2024 נרשמו 321 מקרי תמותה מקורונה בישראל. הנתונים מראים כי כ-90% מהנפטרים היו מעל גיל 70, וכ-70% מעל גיל 80. משרד הבריאות מדגיש כי גם ב-2024, מחלת הקורונה עדיין גרמה ליותר אשפוזים ותמותה מאשר שפעת, אם כי הפער הצטמצם ביחס לראשית המגיפה העולמית.
"הקורונה כעת יותר דומה לשפעת, הן מבחינת הנדבקים והן מבחינת הסיבוכים", מציינת פרופ' מאור. "אבל מאחר ויש יותר חולים בקורונה מאשר בשפעת, מספר המתים גבוה משפעת. זו עדיין מחלה עם תמותה ותחלואה משמעותית בקרב אוכלוסיות עם גורמי סיכון".
אוכלוסיות בסיכון מוגבר, אך שיעורי ההתחסנות נמוכים
לדברי פרופ' מאור, "האוכלוסיות הנמצאות בסיכון לתחלואה משמעותית מקורונה מורכבות מאנשים מבוגרים מעל גיל 65 ואנשים עם מחלות רקע, כגון: השמנת יתר, סוכרת, מחלות לב ומחלות ריאות כרוניות". אוכלוסיות נוספות בסיכון הן: מושתלי איברים, חולים עם גידולים סרטניים, וממאירויות המטולוגיות, וחולים המקבלים תרופות מדכאות חיסון.
הנתונים בנוגע להתחסנות מדאיגים במיוחד. על פי נתוני משרד הבריאות, נכון לסוף יוני 2024, רק כ-82,000 איש התחסנו בחיסון העדכני ביותר, כאשר 75% מתוכם בני 65 ומעלה - המהווים רק כ-5% משכבת גיל זו. נתון זה עומד בהשוואה לכ-1.5 מיליון ישראלים שהתחסנו נגד שפעת בעונה האחרונה. משרד הבריאות מדגיש כי הנחיצות בהתחסנות האוכלוסייה המבוגרת בישראל נגד קורונה דומה, לכל הפחות, לנחיצות שבהתחסנות אוכלוסייה זו נגד שפעת.
"החיסון מומלץ לכולם, אבל במיוחד לאנשים עם גורמי הסיכון לתחלואה קשה ולתמותה", אומרת מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בוולפסון. "אנחנו בהחלט רואים 'עייפות מחיסונים' במערכת הבריאות, ולצערי למרות שהחיסון נגיש בחינם בקופות החולים, ההיענות מאוד נמוכה".
נכון להיום, החיסונים העדכניים מותאמים לווריאנט JN.1, וההמלצה של משרד הבריאות לכלל האוכלוסייה מגיל 6 חודשים ומעלה לקבל חיסון נגד נגיף הקורונה. עבור אנשים מדוכאי חיסון, ההמלצה היא לקבל שתי מנות ברווח של 6 חודשים ביניהן, בדומה להמלצת המרכז לבקרת מחלות האמריקאי (CDC).
חשוב לדעת: ישנם טיפולים אפקטיביים לאחר הדבקה
כיום עומדים לרשות החולים טיפולים תרופתיים יעילים לקורונה, שיכולים למנוע הידרדרות במצבם של חולים מקבוצות סיכון - בתנאי שהם ניתנים בזמן. "ישנם טיפולים בתרופות הנלקחות דרך הפה", מסבירה פרופ' מאור, "מדובר בתרופות שכדאי לקחת בתחילת המחלה, עד 5 ימים מהופעת הסימפטומים, והן יעילות למניעת אשפוזים ומוות". פרופ' מאור מדגישה כי חשוב לקחת את התרופות הללו כשעדיין מרגישים טוב יחסית.
אבל אחד האתגרים המרכזיים כיום הוא שאנשים כבר לא נבדקים באופן שגרתי לקורונה, ולכן לא יודעים לזהות את המחלה בשלביה הראשונים. "צריך לשפר את ההסברה בנושא", קוראת פרופ' מאור, "יש כאן אחריות גם של המטופלים עצמם. ניתן היום לקנות בדיקות מהירות לקורונה ולהיבדק בקלות. ישנה גם אחריות לרופאים ולצוותים הרפואיים, להסביר את חשיבות החיסון, האבחון, ואת חשיבות הטיפול, ולהקל על החולים להשיג את התרופות". יש לציין, כי הטיפול לקורונה ניתן בכל קופות החולים במרשם רופא משפחה.
איך מתגוננים מפני הקורונה בעידן החדש?
ההגנה מפני קורונה ותחלואת חורף באופן כללי, מתחילה בהתחסנות. פרופ' מאור מדגישה גם את חשיבות החיסון השנתי לקורונה, וגם החיסון העונתי לשפעת, ומגיל 65 חיסון חד פעמי נגד דלקת ריאות. "במקומות הומי אדם ההמלצה היא ללבוש מסכה, שמקטינה באופן משמעותי את הסיכוי להידבק. כמו כן, חשוב להישאר בבית כשחולים עד להחלמה מלאה, ולעודד גם את הסביבה הקרובה לנהוג באופן דומה". מעבר לכך, אומרת מנהלת היחידה למחלות זיהומיות: "אנשים בקבוצות הסיכון צריכים להיבדק כשמופיעים תסמינים, משום שהם יכולים לקבל טיפול תרופתי שמונע הידרדרות בזמן ולהקטין את הסיכון לאשפוז".
מבט לעתיד: הקורונה כאן כדי להישאר
משרד הבריאות מציין בדו"ח האחרון כי אחוז הכיסוי החיסוני הגבוה שהושג בזכות חיסון כלל האוכלוסייה בשנות המגיפה, לצד נוגדנים שהגוף ייצר בתחלואה קודמת בקורונה, מאפשרים לרוב האוכלוסייה לחיות היטב לצד המחלה. עם זאת, אוכלוסיות בסיכון מוסיפות להיות בסיכון מוגבר למחלה קשה ואף לתמותה.
האתגר העיקרי כעת הוא לשמור על ערנות הציבור. פרופ' מאור מציינת: "לדעתי כעת בארץ יש תת-חיסון, תת-אבחון של קורונה, וגם תת-טיפול בתרופות שיכולות למנוע הידרדרות ולשפר את מצב החולים." המפתח להתמודדות עם המחלה, אם כן, טמון בשילוב של מודעות, אחריות אישית, והיענות להמלצות הרפואיות - במיוחד בכל הנוגע לחיסונים ולטיפול מוקדם במקרה של הידבקות.
מוגש כשירות וללא מעורבות בתכנים על ידי פייזר
פורסם לראשונה: 08:00, 28.01.25