החורף כבר פה, הטמפרטורות צונחות, גשם יורד מדי פעם, ויחד איתם הפציעו מחלות החורף. בשבועות האחרונים נרשמת עלייה בתחלואת החורף שמלווה בחום, שיעול, וצינון. כולנו מכירים חברה מהמשרד שחלתה בשפעת, הורים רבים כבר ביקרו אצל רופאת הילדים עם הילד שנדבק בנגיף בגן, ובתקופה האחרונה יותר ויותר אנשים מדווחים על הידבקות בקורונה.
החורף מאופיין בתחלואה משמעותית יותר בהשוואה לעונות אחרות. בגלל מזג האוויר הקר אנשים נוטים יותר להימצא במקומות סגורים והחללים פחות מאוררים. כתוצאה מכך החיידקים והנגיפים מצליחים להתפשט במהירות. מה הסיכונים במחלות החורף? אילו חיסונים יעזרו לנו להימנע מתחלואה ולמי הם מיועדים? והאם עדיין כדאי לגשת להתחסן?
מחלת השפעת
שפעת היא אחת המחלות הנגיפיות המידבקות והשכיחות ביותר בעונת החורף. מחקרים מלמדים כי בעת התפרצות של שפעת עונתית "רגילה" יידבקו כ-30% מהילדים וכ-10% מהמבוגרים במחלה. תסמיני השפעת הנפוצים הם חום, שיעול וכאבי שרירים. על פי רוב, התסמינים חולפים מאליהם לאחר מספר ימים. אולם במקרים מסוימים השפעת עלולה לגרום לסיבוכים משמעותיים ואף לתמותה. עבור אוכלוסייה בסיכון גבוה (מחלות רקע, קשישים, נשים בהיריון ופעוטות) השפעת היא מחלה שעלולה להיות קשה במיוחד.
מה ניתן לעשות?
יש שלושה סוגי חיסוני שפעת:
- חיסון "מומת" במינון רגיל הניתן בזריקה
- חיסון "מומת" במינון מוגבר הניתן בזריקה
- חיסון "חי מוחלש" הניתן בתרסיס
הרכב הזנים בחיסון משתנה בכל שנה: ארגון הבריאות העולמי מנטר את זני השפעת הנפוצים, על פי הניטור חוזה מה יהיו הזנים הנפוצים, ומתאים את תרכיב החיסון.
החיסון במינון המוגבר נמצא יעיל יותר עבור מבוגרים בני 65 ומעלה, והוא ניתן במסגרת סל הבריאות. חיסון זה אף נמצא יעיל בקרב אוכלוסייה הסובלת מדיכוי של מערכת החיסון, אך הוא עדיין אינו זמין בסל הבריאות עבור אוכלוסייה זו. החיסון מכיל פי 4 חומר פעיל בהשוואה לחיסון הרגיל, על מנת להגן על האוכלוסייה שמחד נמצאת בסיכון גדול יותר לסבול מסיבוכי השפעת ומאידך מגיבה באופן פחות יעיל לחיסון הסטנדרטי.
החיסון בתרסיס נמצא יעיל יותר עבור ילדים, אך הוא מתאים גם למבוגרים (עד גיל 49 שנים). היות שזהו חיסון חי מוחלש, הוא אינו ניתן לסובלים מליקוי במערכת החיסון.
נגיף ה-RSV
גם אם לא שמעת על נגיף ה-RSV (קיצור של Respiratory Syncytial Virus) סביר להניח שכל אדם סביבך נדבק בו לפחות פעם אחת. כל הילדים יידבקו בנגיף עד גיל שנתיים. RSV פעיל בעיקר בחודשי החורף (נובמבר-מרץ), ומוכר מזה שנים רבות כגורם השכיח ביותר לאשפוזי ילדים ופעוטות בחודשי החורף עקב בעיות הקשורות למערכת הנשימה. לרוב, ההידבקות הראשונה בנגיף היא הקשה יותר, וההדבקות החוזרות הן קלות יותר ומתבטאות כ"הצטננות".
סימני המחלה העיקריים הם שיעול ונזלת. רוב המקרים הם בדרגת חומרה קלה - בינונית, והתינוקות מתאוששים תוך זמן קצר וללא סיבוכים. לעיתים הנגיף עלול לגרום להתפתחות של דלקת ריאות נגיפית הקרויה "ברונכיוליטיס", שתסמיניה הם חום, אי שקט, קוצר נשימה, אפתיה, ירידה בתאבון ואפילו הפסקת נשימה עד כדי צורך באשפוז והנשמה מלאכותית. פגים, תינוקות צעירים, והסובלים ממומי לב מולדים נמצאים בסיכון לפתח מחלה קשה.
לצערנו, אין כיום תרופה יעילה נגד הנגיף. הטיפול הקיים הוא טיפול תומך בלבד, שנועד להקל את תסמיני המחלה (הורדת חום, עירוי נוזלים, מתן חמצן, והנשמה מלאכותית במקרים החמורים). ניתן להפחית את הסיכון לפתח מחלה קשה על ידי מתן חיסון. עדיין אין חיסון אקטיבי לתינוקות נגד RSV, ולכן תינוקות הנמצאים בסיכון גבוה מקבלים מדי חודש חיסון פאסיבי (נוגדנים נגד הנגיף) בעונת החורף.
לאחרונה פותח חיסון המכיל נוגדן חדש המספק הגנה לעונת חורף שלמה והוא המיועד לתינוקות עד גיל שנה. החיסון אושר על ידי רשויות בריאות בעולם, אך הוא עדין לא זמין בסל שירותי הבריאות בישראל. במידה והחיסון יוכלל גם בישראל לכלל התינוקות, הוא עשוי להפחית משמעותית את התחלואה והאשפוזים של תינוקות בשנה הראשונה של חייהם.
נגיף הקורונה
נגיף ה-SARS-CoV2, המוכר בשמו קורונה, פרץ לחיינו בסערה לפני ארבע שנים. למרות שלרבים נדמה שהקורונה כבר נעלמה, עדיין יש התפרצויות וגלים חדשים במקומות שונים בעולם. העיסוק התקשורתי בנושא פחת, אך לא מעט אנשים נפגעים מהנגיף.
חשוב להזכיר כי קשישים, אנשים עם מחלות רקע ומטופלים הסובלים מדיכוי חיסוני מכל סיבה נמצאים בסיכון לתחלואה קשה ואף לתמותה ומומלץ שיתחסנו. החיסונים לקורונה מאושרים מגיל 6 חודשים ומעלה, ללא קשר למספר המנות שניתנו בעבר.
פרופ' מיכל שטייןצילום: דוברות שיבאניתן לקבל את החיסון נגד קורונה במקביל לתרכיבים אחרים, כולל חיסון נגד שפעת. נשים הרות יכולות להתחסן נגד הקורונה בכל שלבי ההיריון. במקרה של הידבקות בקרב אוכלוסיות בסיכון, מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לקבלת טיפול תרופתי, המפחית את הסיכוי לסיבוכים ולתמותה.
דלקת ריאות
הגורם השכיח לדלקת ריאות חיידקית הוא חיידק הפנאומוקוק או בשמו המדעי (Streptococcus pneumoniae). חיידק זה גורם למגוון מחלות – חלקן "פולשניות" (כגון דלקת קרום המח, אלח דם, ודלקת ריאות המלווה באלח דם) ומחלות שאינן פולשניות – בעיקר דלקת האוזן התיכונה, ודלקות ריאות ללא אלח דם. היות שהחיידק הוא הגורם המרכזי לדלקת הריאות, החיסון נגדו מכונה גם "חיסון נגד דלקת ריאות". לחיידק הפנאומוקוק ישנם קרוב ל-100 זנים שונים, אך רק מספר קטן יחסית מתוכם אחראי לתחלואה, לכן החיסונים מיועדים לזנים הנפוצים, האלימים, והעמידים ביותר.
בארץ קיימים שני סוגי חיסון נגד החיידק פנאומוקוק: הראשון הוא החיסון הפוליסכרידי – חיסון ותיק, המקנה הגנה מפני 23 זנים. עם זאת, חיסון זה אינו מקנה הגנה מתחת לתינוקות מתחת לגיל שנתיים, ואינו משרה זיכרון חיסוני לטווח ארוך. השני הוא החיסון המצומד (החיסון הניתן בישראל מכונה פרבנאר) – חיסון חדיש יותר שמעניק הגנה לכל גיל, וכן משרה זיכרון חיסוני ארוך טווח. פרבנאר 13, הוא חיסון המקנה הגנה ל 13 זנים וניתן לכלל הילדים במסגרת חיסוני השגרה בשנה הראשונה לחיים.
לאחרונה פותח חיסון מורחב ל-20 זנים המכונה פרבנאר 20. הוא אושר בישראל בשלב זה למבוגרים בלבד, ובקבוצת גיל זו החליף את חיסון הפנאומובקס. החיסון מומלץ לכל בני ה-65 שנים ומעלה, וכן גם למבוגרים צעירים עם מחלות רקע מסוימות המהוות גורם סיכון לתחלואה קשה כתוצאה מחיידק הפנאומוקוקוס.
השפעה – רק אחרי כעשרה ימים
חשוב לציין שהאפקטיביות של חיסונים אקטיביים באה לידי ביטוי רק לאחר 14-10 ימים, לפיכך, כדאי להקדים את שיאי התחלואה ולהגיע להתחסן בהקדם.
בימים אלו הכותרות ותשומת הלב הציבורית מופנות מטבע הדברים למלחמה, המוטיבציה לנקוט צעדים מעשיים לרפואה מונעת – ירודה. נראה כי יש ירידה משמעותית בשיעור ההתחסנות בהשוואה לשנים קודמות, ובמקביל חלה בשבועות האחרונים עלייה דרמטית בתחלואת חורף. דווקא עכשיו חשוב לעשות את מה שניתן על מנת להפחית את הסיכון. החיסונים מספקים לנו את ההגנה שאנו צריכים כדי לעבור את החורף הקרוב בבריאות שלמה.
הכותבת הינה מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בילדים בבית החולים ספרא לילדים, מרכז רפואי שיבא, יו"ר החברה לפדיאטריה קלינית, וחברה בוועדה המייעצת לחיסונים של משרד הבריאות
