ארבעה ימים לאחר שחגג את יום הולדתו ה-16 נפטר ביום שישי לפני חצות מידן (מרדכי) ברוך קלר, שריאותיו קרסו בגלל סיגריה אלקטרונית. לפי הודעת בית החולים שניידר בפתח תקווה, מידן ניתק עצמו כנראה ממכונת האקמו המדמה פעולת לב-ריאה. משרד הבריאות יידרש לחקור כעת איך אירוע שכזה התרחש, כאשר מאושפזים המחוברים לאקמו אמורים להיות בהשגחה צמודה.
"זה אירוע בלהות", הגדיר בכיר במערכת הבריאות את מותו של הנער, "יש פה עניין שמעלה שאלות לגבי ערנות הצוות אבל לא רק". מותו של הנער מעלה שאלות רחבות יותר על השימוש בהליך הרפואי שהפך לאחר מגפת הקורונה לנפוץ בהרבה: טיפול במכונת לב-ריאה (אקמו) בזמן שהמטופל ער או ער למחצה.
מדוע לא טופל מידן בהרדמה מלאה?
עד לפני כארבע שנים, הטיפול במכונת אקמו היה לרוב בהרדמה מלאה. בטרם פרצה מגפת הקורונה וביתר שאת אחריה החלו לחבר חולים למכונה ללא הרדמה מלאה. הסיבה המרכזית לכך היא גמילה טובה יותר מהאקמו, שכן פיתוח תלות במכשיר הוא אחת ההתמודדויות המרכזיות בשיקום החולים שחוברו לאקמו.
"זה דבר שהפך ליותר ויותר פופולרי בין היתר משום שהוא מביא לתוצאות טובות יותר בטיפול, כמו גם את היכולת להיגמל מאקמו", הסביר יו"ר איגוד האקמו ד"ר יגאל כסיף. "אנחנו עושים את זה יותר ויותר בשנים האחרונות. לפני חמש או ארבע שנים החלו אירועים בודדים של חיבור לאקמו בערנות פה ושם. בשלוש השנים האחרונות עושים את זה יותר, בשנה האחרונה של הקורונה היו 15 או 20 מקרים ובשנתיים האחרונות יותר ויותר".
האם מינון התרופות התאים?
על אף היתרון הברור של חיבור תוך כדי הכרה, בבית החולים ובמשרד הבריאות יצטרכו לבדוק בכל זאת מדוע לא הוחלט להרדימו באופן מלא, מה שהיה עשוי למנוע את הניתוק שביצע בעצמו מהמכונה. בנוסף, יהיה מקום לבדוק גם את מינון התרופות ואת הרכבן. חיבור החולה למכונת אקמו כשהוא בהכרה מושג, בין היתר, באמצעות תרופות הרגעה. במקרה של קלר יידרשו בית החולים ומשרד הבריאות לבדוק האם מינון תרופות ההרגעה היה נמוך מדי וגרם לו להיות פעיל וערני מעבר למה שנדרש, או שאולי חש גירוי בגלל התרופות שהכאיב לו.
בצד היתרון המשמעותי של טיפול באקמו כשהמטופל ער ולא מורדם, מחייב ההליך בקרה וערנות מוגברת של הצוות הרפואי במקום כפי שמחייב ההליך. על פי גורמים המעורבים בפרטי המקרה הטרגי, מותו של קלר נקבע בלילה וייתכן שמצבת כוח האדם בעת מותו הייתה מצומצמת יותר.
האם מחסור בכוח אדם חרץ את גורלו?
מרגע הניתוק מאחת הצינוריות של המכשיר ועד לתוצאה הטרגית עשויות לחלוף דקות בודדות. מדובר על זמן קצר, אך יש לציין כי המצב הרצוי הוא איש צוות סיעודי על כל מיטת אקמו. עוד לא ברור כמה אנשי צוות סיעודי נכחו במקום שבו אושפז קלר. ייתכן כי איש צוות שהיה צמוד אליו באופן מלא – היה מצליח למנוע את התוצאה הטרגית בזמן.
"הוא כל הזמן החדיר לעצמו שהוא יוצא מזה"
יריב ברוך קלר, אביו של מידן, סיפר שמידן תכנן טיול לאילת עם משפחתו כאשר ייצא מאשפוז. "הסבירו לו שיש לפאן הפסיכולוגי אפקט חשוב מאוד בשיקום, במצב כזה, והוא כל הזמן החדיר לעצמו שהוא יוצא מזה והכול יותר בסדר. הוא היה יותר רגוע וגם הרגיש יותר טוב. אתמול היה שיפור בצילום הריאות והוא נשם בפחות כבדות. יום לפני זה, כל הגוף שלו, כל תזוזה, כולו היה מזועזע. בצהריים הגיע מומחה ריאות מבילינסון, שבא לראות אותו".
שעתיים לפני שרשרת האירועים שנגמרה במוות, מספר האב שהרים את בנו על המיטה, "שמתי לו יד על הרגל שקרובה לצינור, אז הוא נלחץ, אמר לי 'תיזהר על הצינור'. הכנסתי לו יד למקום אחר ומשכתי אותו למעלה במיטה. בסוף זה פלסטר של 4 ס"מ על 4 ס"מ שמדביק צינור בעובי של אצבע, שיוצא מתוך מכונה שהיא כמו קומפרסור, אז תכלס לא צריך הרבה כדי להסתבך. אנחנו ידענו, הזהירו אותנו מראש שלאקמו יש סיבוכים, דימומים, שנותנים לו מדללי דם. הבנו שזה לא פשוט ההליך הזה".
רק לפני ארבעה ימים חגג מידן את יום הולדתו ה-16, "הוא ממש התרגש, הוא היה בהכרה. הבאנו בלונים ודברים, הגיעו גם חברים. הם הרדימו אותו ביום חמישי בלילה לפני שבוע ובראשון בצהריים חיברו אותו לאקמו, ביום שני הם החליטו כבר שהם מעירים אותו, כי השיקום של אדם שהוא לא מורדם-מונשם, הוא יותר מהיר, אז הם רצו לקבל ממנו פידבקים".
נקרא על-שם הסבא-רבא ששרד את השואה
האב סיפר כי מידן היה הנין של מרדכי קלר, ששרד את השואה בפולין והלך לעולמו לפני 17 שנים, "השם מידן מגיע מהשם של הסבתא שלי דוניה, שיחד עם בעלה מרדכי קלר ילדו בנות שאחת מהן היא אמא שלי. אנחנו הנכדים החלטנו להוסיף את שם המשפחה של סבא קלר לשם המשפחה שלנו ברוך". כך עשו כל הנכדים כשהוסיפו את שם המשפחה קלר לזכר הסבא ששרד את השואה.
"סבא שלי עמד חמש פעמים מול כיתת יורים בפולין. אני זוכר שסיפר לנו שכשהיו דורכים את הנשק לירות ביהודים או לפני שהיו עפים הכדורים, נהג להפיל את עצמו אחורה וככה הגופות נפלו עליו, הסתירו אותו ושם שכב כמה שעות עד שהיה בטוח לברוח. הוא נותר לבד בעולם, עבר המון, עלה לארץ, שיקם את חייו, הקים משפחה ועבר עוד טרגדיות. כשחיפשנו משפחה שלו ביד ושם, ליד שמו מרדכי קלר, הופיע שנהרג והוא סיפר שחשבו שהוא באמת נהרג אבל נשאר בחיים נגד כל הסיכויים.
"עכשיו הנין שלו שנושא שם של שורד חזק, וחשבנו שישרוד את הכשל הרפואי, נפטר ממש כמה ימים לפני יום השואה", אמר האב.
אמו של הנער ריני מוטט ברוך ספדה לו בפוסט בפייסבוק: "ה' נתן, ה' לקח, יהי שם ה' מבורך. מידן שלנו הלך לעולמו אתמול בלילה. הילד היפה שלי, הסנדוויץ' שוקולד שלי, החיים שלי, איננו עוד איתנו".
מידן, תושב גדרה למד בכיתה י' בכפר הנוער החקלאי עיינות. הוא היה ספורטאי והתאמן בג'ו ג'יטסו ובאמנויות לחימה משולבות (MMA). לפני כשבועיים אושפז בבית החולים קפלן וביום חמישי הועבר לבית החולים שניידר שם חובר לאקמו. הוא הותיר במותו הורים, ריני ויריב, ושלושה אחים.