כרופא ערבי אני עד מדי יום לפערים הקיימים בין השירותים הניתנים במגזר הערבי וההשקעה בבריאות, לבין אלו הניתנים לציבור הכללי בישראל. לצערי, עליי לומר שבריאות אינה בת השגה באותה מידה עבור כל אדם בישראל. זו עובדה שגברים ונשים מהמגזר הערבי חיים פחות וחולים יותר. ב-2018 תוחלת החיים של גברים יהודים נמצאה כגבוהה בכארבע שנים יותר מאשר תוחלת החיים של הגברים הערבים. גם נשים יהודיות חיות בממוצע שלוש שנים יותר מנשים ערביות.
לקראת העברת התקציב, הציגה הממשלה תוכנית של משרד הבריאות והמשרד לשוויון חברתי, שנועדה לצמצם את פערי הבריאות בחברה הערבית. אחרי שנים רבות בהן הוזנחה בריאותו של הציבור הערבי, המונה כ-21% מכלל אוכלוסיית ישראל, הצגת התוכנית הינה צעד ראשון וחשוב בצמצום הפערים. כאשר מדברים בממשלה על 650 מיליון שקל שיושקעו בתוכנית, אני סבור שבראש ובראשונה עלינו לדאוג שהכסף יושקע בתבונה וברפואה נכונה, כי אחרת גם תוכנית זו לא תביא את השינוי המיוחל במגזר.
קודם כול: מאבק בהשמנה ובהשמנת יתר חולנית
החברה הערבית הינה חברה שמנה, בעיקר הגברים שבה. בין אלו שהשמנתם נחשבת לחולנית, לא מעט מפתחים מחלות נלוות להשמנה, אשר מסכנות את חייהם אף יותר, דוגמת סוכרת. על פי נתונים רשמיים, האוכלוסייה הערבית סובלת פי 1.4 יותר מהשמנה, פי 1.6 יותר מסוכרת, ופי 2.1 יותר מהשמנה בשילוב סוכרת. אם נשלב קורונה בתמונה, נקבל נוסחה "מנצחת" לתחלואה קשה ותמותה מוגברת.
האוכלוסייה הערבית סובלת פי 1.4 יותר מהשמנה, פי 1.6 יותר מסוכרת, ופי 2.1 יותר מהשמנה בשילוב סוכרת
אך בעוד שבמגזר הכללי התוכניות לצמצום ההשמנה מרקיעות שחקים, במגזר הערבי המודעות לנושא עדיין נמוכה. במקביל, גם במקרים בהם ההשמנה הפכה לחולנית ומסכנת חיים, הפתרון בדמות ניתוח בריאטרי ניתן לרוב באיחור ולאחר דחיות ותהליכים שעלולים לקחת שנים. כך, בשנת 2020, רק 6% מבין הגברים הסובלים מהשמנה חולנית במגזר עברו ניתוח לטיפול בהשמנתם, בהשוואה ל-17% במגזר היהודי. מדובר על פער של כמעט פי שלושה. כך שדווקא האוכלוסייה שהכי נפגעת מהשמנה, אינה מטופלת כראוי וכפועל יוצא, מכבידה באופן מובהק יותר על מערכת הבריאות.
2 צפייה בגלריה
אימאם טייבה מתחסן לקורונה, בנוכחות רה"מ בנט. תוחלת החיים הממוצעות נמוכה ב-4-3 שנים משל היהודים
(צילום: נדב אבס)
ואם כבר נגענו בנושא הסוכרת, נכון יהיה להשקיע משאבים ניכרים בהעלאת המודעות למחלה, בין אם בתוכניות ייעודיות בבתי הספר במגזר הערבי ובין אם בפעילות הסברתית מותאמת לאוכלוסייה הבוגרת, זאת שנמצאת על סף הצטרפות למעגל החולים וזאת שכבר חולה ומזניחה את בריאותה.
המלחמה בסרטן: חייבים להגביר מודעות
אחוז המעשנים הגבוה, היעדר נכונות לביצוע בדיקות סקר ותשתיות בריאות לקויות, הובילו לכך שהמגזר הערבי מתמודד עם מחלת הסרטן בהיקפים גבוהים יחסית וביעילות פחותה. רפואה מונעת, ביצוע בדיקות מקדימות ומעקבים אינם נמצאים בראש סולם תקציבי הבריאות, שגם כך אינו גבוה במיוחד, והגיע הזמן לשנות זאת.
דוגמא בולטת מגיעה דווקא מתחום סרטן המעי הגס. כ-10% מהחולים בישראל מגיעים מהמגזר הערבי. כמה מהם ביצעו בצורה מסודרת בדיקת סקר דוגמת דם סמוי שנמצאת בסל הבריאות או קולונוסקופיה? הרבה פחות – רק 43% ביצוע בדיקות סקר לגילוי סרטן המעי הגס במגזר הערבי לעומת 73% במגזר היהודי.
2 צפייה בגלריה
להעלות את המודעות לביצוע בדיקת קולונוסקופיה ולהוריד את גיל הביקה
(צילום: shutterstock)
בארה"ב הומלץ להוריד לאחרונה את גיל הבדיקות ל-45 מתוך הבנה שאחוז משמעותי מהחולים החדשים הם צעירים יותר. בישראל עלינו להעלות בשלב ראשון את המודעות לביצוע הבדיקה, במיוחד בחברה הערבית, ולפעול להורדת גיל הבדיקה, כדי שכמה שיותר אנשים יאובחנו ויקבלו טיפול בזמן. לשם כך, נדרשים משאבים משמעותיים הן ברמת ההסברה והן ברמת זמינות הבדיקות.
רפואה איכותית בפריפריה: למה אין בית חולים פרטי באף עיר ערבית בישראל?
מרכזים רפואיים פרטיים ושירותי בריאות זמינים הינם מצרך נדיר בפריפריה- צפון ודרום הארץ גם יחד, והדבר משפיע באופן ישיר על בריאות החברה הערבית. בנגב יש בית חולים אחד שנותן מענה לחלק קטן מתושבי הנגב והפזורה וגם בירושלים ובגליל אין די מענה בריכוזי האוכלוסייה. חשבתם פעם למה אין בית חולים פרטי באף עיר ערבית בישראל? הקמה של מרכזים פרטיים עם יועצים, חדרי ניתוח ומכוני הדמיה, תעודד שימוש ברפואה פרטית ותוריד את העומס מהרפואה הציבורית המצומצמת הניתנת לתושבי הפריפריה.
ישנם עוד עשרות נושאים הדורשים טיפול במגזר, כמו צמצום העישון, שיפור השירות לאזרח, חיזוק הרפואה הראשונית בקהילה ועוד, לכן, יש לראות בתוכנית הממשלה רק שלב ראשון ולא השקעה חד פעמית. הרפואה בחברה הערבית צריכה טיפול שורש ולא פלסטר.
ד"ר נאסר סקרן הוא מומחה לכירורגיה כללית, לפרוסקופית (זעיר פולשנית) וכירורגיה בריאטרית
