מחלות המין ממשיכות לרשום עלייה מדאיגה בעולם וגם בישראל, וכעת נצפות התוצאות החמורות: מומחים מדווחים על עלייה משמעותית במספר הפונים בשל סיבוכים של מחלות המין, הכוללים, בין היתר, פגיעות מוחיות ונוירולוגיות, דלקות מפרקים, זיהומים בדם, דלקת של הכבד ואף עקרות.
קראו עוד:
כבר שנים שבישראל חלה עלייה תלולה בשיעור ההדבקות במחלות מין. אף שההדבקה ב-HIV מראה יציבות מסוימת עם כ-400 נדבקים חדשים בשנה, אולי בזכות השימוש בתרופות ה-PrEP המונעות הדבקה, בשאר מחלות המין המצב שונה לגמרי: כך למשל, במחלת המין השכיחה ביותר בעולם, כלמידיה, חלה עלייה של עשרות אחוזים בשיעור התחלואה, ועימה גם הדיווחים הרבים על עמידויות וסיבוכים.
במרכז הרפואי איכילוב, שהקים לאחרונה מרפאה ראשונה בישראל לטיפול באותם סיבוכים, בין השאר בשל העלייה במספר הנדבקים הסובלים מסיבוכי המחלות, מדווחים על עלייה במספר הפונים ועל עשרות מקרים בחודש של חולים שנדבקו במחלת מין ולקו בסיבוכים שונים. "מתוך אלפי מקרי הידבקות במחלות מין בחודש, אנחנו רואים עשרות מקרים שהסתבכו", מספר ל-ynet ד"ר דוד ששה, מומחה למחלות זיהומיות ומנהל המרפאה לסיבוכי מחלות מין באיכילוב. "חלק מהמקרים קשים ביותר, כמו סיבוכים נוירולוגיים מהידבקות בסיפיליס או בהרפס, שלעיתים מסתיימים גם בנכות ובפגיעה מוחית".
ד"ר ששה משמש גם כרכז תחום מחלות מין בקופת חולים לאומית ומדווח כי גם שם רואים עלייה במספר מקרי הסיבוכים כתוצאה מהידבקות במחלות מין, "מדובר בתופעה כלל ארצית".
ד"ר ששה: "כל דחייה באבחון או בטיפול יכולים לגרור סיבוכים, ושימוש באנטיביוטיקה הלא נכונה עלול לגרום לעמידות - צרה צרורה שעולם הרפואה מתקשה להתמודד איתה. גשו להיבדק והתחילו טיפול בהקדם"
אחד הסיבוכים השכיחים ממחלות מין כולל גם דלקות מפרקים, העלולות אף הן להסתיים בפגיעה משמעותית באיכות החיים. "החיידקים שגורמים למחלות מין עלולים להתפשט בדם ולפגוע במפרקים או לגרום לפגיעה משנית, באמצעות שפעול המערכת החיסונית". מסביר ד"ר ששה, "לפיכך בחולים עם מחלות מפרקים, חלק מהבירור תמיד כולל סיקור למחלות מין, מכיוון שטיפול באנטיביוטיקה חיוני להחלמה".
סיבוך נוסף, שגורר לעיתים אבחנה שגויה, כולל פגיעה קשה בפי הטבעת: "מטופלים רבים הגיעו אליי לאחר חודשים ואפילו שנים של כאבי בטן, כאבים ביציאות ודימומים מפי הטבעת. הם עוברים רופאים רבים, הדמיות, ומאובחנים בטעות כסובלים ממחלת מעי דלקתית – קרוהן או קוליטיס, כשלמעשה הם נדבקו במחלת מין שגרמה למחלה האמיתית שלהם – פרוקטיטיס".
מדובר בתסמין ההופך לשכיח יותר ויותר בקרב הלוקים בסיבוכי מחלות מין, לרוב בקרב מי שמקיימים יחסי מין אנאליים: "החיידקים, בדרך כלל כלמידיה או גונוריאה, מדביקים את פי הטבעת, גורמים שם לתהליכים דלקתיים, לכאב עז ביציאות, כאבי בטן והפרשות דמיות. הסבל הוא עצום, כשבאבחון נכון ניתן לפתור את הבעיה באמצעות טיפול אנטיביוטי".
זיבה: 60 מיליון נדבקים בשנה
אחד ממחוללי מחלות המין השכיחים ביותר הוא חיידק הזיבה (Gonorrhea). כ-60 מיליון איש, גברים ונשים ברחבי העולם נדבקים בו מדי שנה. בארצות הברית לבדה עומד שיעור ההדבקה על שלושה מיליון בני אדם בשנה. בישראל חלה עלייה תלולה בשיעור התחלואה בו וזיבה היא השנייה בשכיחותה מבין מחלות המין.
החיידק "נייסריה גונוריאה", מחולל המחלה, שייך לקבוצת החיידקים המכונה "חיידקים גרם-שליליים". השם גונוריאה מגיע מיוונית ומשמעותו "שטף זרעים", משום שביוון העתיקה סברו כי ההפרשה המוגלתית אצל החולים מכילה גם זרעונים.
זיבה מתפשטת דרך מגע מיני, אולם נשים שנדבקו בחיידק עלולות להעביר את המחלה גם לתינוק בזמן הלידה, ובכך לגרום אצלו לדלקת לחמית העיניים. זו אחת הסיבות שכל היילודים בישראל ובמדינות מערביות נוספות מטופלים מיד לאחר הלידה בטיפות עיניים אנטיביוטית נגד גונוריאה וגם למניעה של דלקת מחיידק אחר הגורם למחלת מין - כלמידיה. תקופת הדגירה של המחלה נמשכת בין יומיים לשבועיים, אולם מרבית התסמינים מופיעים בתוך יומיים עד חמישה ימים לאחר ההידבקות.
בקרב נשים, בין 30% ל-60% לא ידווחו על תסמין משמעותי. אצל אחרות תגרום המחלה להפרשה וגינלית, כאב בזמן מתן שתן, דימום שאינו בתקופת המחזור או דימום לאחר קיום מגע מיני. בבדיקה אצל הרופא ייראה צוואר הרחם דלקתי ויפריש מוגלה.
אצל גברים מובילה המחלה לדלקת של השופכה, שגורמת לכאב בזמן השתנה ולהפרשה מוגלתית. במקרים חמורים עלולה המחלה לגרום אצל נשים לדלקת של האגן הכוללת כאבי בטן, דימומים, הקאות או חום. אצל גברים החיידק עלול לעבור במעלה צינור השופכה ולהדביק גם את האשכים ואת בלוטת הערמונית, וכתוצאה מכך עלולים להופיע כאב מפשעתי ונפיחות.
אם ההדבקה מתרחשת בפי הטבעת, יסבול החולה מהפרשה רירית או מוגלתית, דימום וכאב בעת מתן צואה. עם זאת, גונוריאה של הרקטום יכול להופיע גם בצורה "שקטה" שאינה גורמת לתסמינים כלשהם, ובנשאות ללא כל תסמינים. חשוב לציין שגם זיהום אסימפטומטי כזה יכול להוביל לסיבוכים באיברים שונים, התפשטות לדם והדבקה של הפרטנרים המיניים.
מאז התפתחות האנטיביוטיקה מגלה החיידק עמידות לרבים מסוגי האנטיביוטיקה, ובהם הסוג הוותיק פניצילין ואחרים כמו טטראציקלינים וקווינונלונים. העמידות לאנטיביוטיקה נגרמת בשל שימוש-יתר ומינון לא מתאים, המסייעים לחיידק להתגבר על האנטיביוטיקה ולפתח מוטציות עמידות.
כלמידיה: עמידות לרבים מסוגי האנטיביוטיקה
עמידויות רבות נרשמות בחיידק הכלמידיה, הגורם לדלקות באגן, דימומים, כאבים בעת קיום יחסי מין ודלקות באברי הרבייה עד כדי עקרות. הבעיה העיקרית בשתי המחלות הללו היא שברבים מהמקרים לא מופיעים כלל סימפטומים, והאדם ממשיך להדביק את הפרטנרים שלו בעת קיום יחסי מין לא-מוגנים. זיהום בכלמידיה ובזיבה עלול להופיע גם באנשים המקפידים על קונדום בחדירה, כי מדובר בחיידקים העוברים גם במין אוראלי.
עגבת: רוב הנדבקים לא מודעים
מחלת המין המדאיגה מכולן היא העגבת (סיפיליס) שנמצאת אף היא בעלייה תלולה בשנים האחרונות. העגבת יוצרת תסמינים רבים, כשהעברת החיידק מתרחשת בעיקר במין לא מוגן – וגינלי, אנאלי או אוראלי. נשים הרות החולות בסיפיליס עלולות להעביר את המחלה לעובר ובמקרים מסוימים אף לאבד את ההיריון.
חלק מהנדבקים בחיידק הגורם לסיפיליס אינם לוקים בתסמינים במשך שנים, אולם ללא טיפול במחלה הם עומדים בפני סיכון לסיבוכים קשים. אף שההעברה מתרחשת מאדם נגוע לאדם אחר, רבים מהנגעים המדביקים אינם נראים על פני השטח. כך שמרביתם של הנדבקים בעגבת כלל אינם מודעים לכך.
המחלה מתחלקת לשלושה שלבים. בשלב הראשון (עשרה עד 90 יום מההדבקה) מופיע נגע בודד הקרוי שאנקר, או מספר נגעים כאלה. הנגע נוקשה, עגול, קטן ואינו מכאיב, ומופיע בנקודת החדירה של החיידק לגוף. הנגע מופיע למשך שלושה עד שישה שבועות ומתרפא ללא טיפול. עם זאת, ללא טיפול מתאים בשלב זה, הזיהום מתקדם לשלב הבא.
בשלב השני מופיעה פריחה על העור והריריות. הפריחה לרוב אינה מגרדת ועשויה להופיע במקום שבו התרפא הנגע הראשוני. הפריחה מופיעה כנקודות חומות-אדומות על כפות הידיים והרגליים, או במקומות נוספים בגוף. לעתים הפריחה כה בהירה עד שקשה להבחין בה.
בנוסף לפריחה, עשויים להופיע תסמינים הכוללים חום, בלוטות לימפה נפוחות, גרון כואב, נשירת שיער, כאבי ראש, איבוד משקל, כאבי שרירים ועייפות. הסימנים והתסמינים של סיפיליס משני יחלפו, אולם בלי טיפול המחלה עלולה להתקדם לשלב האחרון.
השלב השלישי של המחלה מופיע אצל כ-30% לערך מהחולים אשר אינם מטופלים. שלב זה של המחלה מופיע כשהנגעים נעלמים. בלי טיפול, האדם שנדבק ימשיך לשאת את המחלה והחיידק עלול לגרום לפגיעה באיברים שונים ובהם מערכת העצבים, העיניים, הלב, כלי הדם, הכבד, העצמות והמפרקים - ואף המוח. הרס האיברים עשוי להתרחש גם שנים אחרי ההדבקה, ויתבטא במקרים מסוימים בשיתוק, אובדן תחושה, עיוורון ואף דמנציה. הפגיעה כה חמורה, עד שהיא עלולה במקרים חמורים להסתיים במוות.
חיידק הסיפיליס עשוי להדביק גם את העובר ברחם, מה שעלול להביא למומים מולדים, ללידת יילוד מת, או למוות זמן קצר לאחר הלידה. תינוק שנדבק מאמו בחיידק עשוי לא לגלות תסמינים כלל בהתחלה, אולם ללא טיפול מיידי הוא יפתח סיבוכים קשים, בהם שיתוקים, פרכוסים ואף מוות, בתוך מספר שבועות.
"גשו להיבדק בהקדם"
למרפאת מחלות מין, ממליץ ד"ר ששה להגיע למי שלקה בתסמינים המחשידים לקיומה של מחלת מין והטיפול לא הוביל לריפוי, או מי שסבל מתסמינים ממושכים המחשידים להדבקה במחלת מין. גם במקרה עגבת, רצוי להתייעץ עם מומחה למחלות זיהומיות מכיוון שמדובר במחלה עם סיבוכים מגוונים, וטיפול הדורש ניסיון רחב. בינתיים, ההמלצה שלו למי שמקיים יחסי מין מזדמנים, וגם למי שבפתחה של זוגיות חדשה, לבצע בדיקת סקירה למחלות מין פעמיים בשנה לפחות, ובמקרה של אבחון – להתחיל בטיפול מוקדם ככל האפשר. "כל דחייה באבחון או בטיפול יכולים לגרור סיבוכים, ושימוש באנטיביוטיקה הלא נכונה עלול לגרום לעמידות - צרה צרורה שעולם הרפואה מתקשה להתמודד איתה. גשו להיבדק והתחילו טיפול בהקדם".
