גלאוקומה היא מחלה הגורמת לנזק מתמשך בעצב הראייה ומהווה כיום את הסיבה המובילה בעולם לעיוורון בלתי הפיך. ההערכה היא שישנם קרוב ל-70 מיליון חולי גלאוקומה בעולם, ויותר מ-90 אלף חולים בישראל, כאשר שכיחות המחלה עולה עם הגיל. רובם המכריע של החולים הם מעל גיל 65, ובקרב בני 80 ומעלה – כעשרה אחוזים סובלים מגלאוקומה. בעשור האחרון חל מפנה דרמטי בכל הקשור לטיפול הכירורגי במחלה עם הופעתם של מגוון ניתוחים חדשניים, זעיר-פולשניים, תוך כדי שימוש בפיתוחים טכנולוגים מתקדמים, אשר מאפשרים הורדה של הלחץ התוך-עיני בניתוח קצר ועם זמן החלמה מקוצר.
איך מאבחנים?
מרבית חולי הגלאוקומה יאובחנו על ידי בדיקת סקר שגרתית, באמצעות מדידת לחץ תוך-עיני מוגבר ומראה חשוד של עצבי הראייה, זאת בשל העובדה שגלאוקומה לרוב אינה גורמת לכאבים, ירידה בראייה או כל סימפטום אחר – עד שכבר ישנה פגיעה משמעותית בעצב הראייה. מרגע שעלה החשד לגלאוקומה, יבוצעו מספר בדיקות הדמיה נוספות בכדי לאשש את האבחנה.
טיפול בגלאוקומה: מטיפות ועד ניתוח
מטרת הטיפול במחלת הגלאוקומה היא הורדה של הלחץ התוךעיני. תחילה נהוג לטפל בטיפות עיניים ובטיפולי לייזר, אך אם טיפולים אלו אינם מצליחים להפחית את הלחץ התוך-עיני בצורה מספקת, נדרש טיפול כירורגי.
ניתוחים לטיפול בגלאוקומה מבוצעים בישראל כבר יותר מ-60 שנים, כאשר העקרון המנחה בניתוחי הגלאוקומה הוותיקים הוא יצירת מעקף למערכת הניקוז של העין במטרה להוריד את הלחץ התוך-עיני.
3 צפייה בגלריה
בדיקה שגרתית הכוללת הרחבת אישונים ובדיקת לחץ תוך-עיני מומלצת החל מגיל 40
(צילום: shutterstock)
השתלת התקנים זעירים בעין
אחרי מספר עשורים של דריכה במקום השתנה הטיפול במחלת הגלאוקומה באופן מהותי, עם הופעתם של סוגי טיפות חדשים, טיפולי לייזר חדשניים, אשר חלקם מבוצעים ללא מגע ובאמצעות אלגוריתם לעיבוד תמונה. אך מעל לכל, שילובן של טכניקות ניתוחיות חדשות ומבטיחות הפך את העשור האחרון לעשור הזהב של מחלת הגלאוקומה. חלק מהשיטות החדשות כוללות השתלה תוך-עינית של התקנים זעירים שונים, המגבירים את ניקוז הנוזל מתוך העין וגורמים לירידה בלחץ התוך-עיני.
3 צפייה בגלריה
iStent, המשתל הרפואי הקטן ביותר המושתל לתוך גוף האדם, המגביר את ניקוז הנוזל מהעין
(צילום: SENSIMED Triggerfish)
אחד מההתקנים הללו, ה-iStent, מוחדר ישירות באופן זעיר פולשני אל תעלת הניקוז של הנוזלים בעין והינו המשתל הרפואי הקטן ביותר המושתל לתוך גוף האדם. התקנים אחרים כמו ה-Xen או ה-Preserflo, הם למעשה סטנטים זעירים באורך מספר מילימטרים המאפשרים יציאה של הנוזל מתוך העין אל מתחת לשכבת הלחמית ובכך מורידים את הלחץ התוך-עיני.
ניתוח חדשני: אתחול מחדש של מערכת הניקוז בעין
הפופולריות של ניתוחי גלאוקומה הזעיר-פולשניים בעולם לא פסחה על ישראל, כאשר בשנים האחרונות מספרם הולך וגדל. בשנתיים האחרונות מבוצע ניתוח חדשני ופורץ דרך ביחידת הגלאוקומה במרכז הרפואי מאיר, בהובלת ד"ר אבנר בלקין, אשר השתלם במרכז המוביל בעולם לניתוחים זעיר פולשניים ואף מוזמן לבצע את הניתוח בבתי חולים שונים ברחבי הארץ.
בניתוח זה, שמכונה GATT, מתבצעת פתיחה מכנית של תעלת ניקוז הנוזל בעין ומתבצע מעין "אתחול מחדש" של מערכת הניקוז, ללא החדרה של משתל כלשהו וללא צורך בתפרים או חיתוך רקמות, בניתוח שאורך מספר דקות בלבד.
לפי פרסומים עדכניים בספרות המקצועית וכן מהתוצאות שהוצגו בכנס איגוד רופאי העיניים בישראל, היכולת של ניתוח ה-GATT בהפחתת הלחץ התוך-עיני מפתיעה ביעילותה, כך שמדובר בבשורה של ממש לחולי הגלאוקומה בישראל.
בניתוח ה-GATT, מתבצעת פתיחה מכנית של תעלת ניקוז הנוזל בעין ומתבצע מעין "אתחול מחדש" של מערכת הניקוז, ללא החדרה של משתל כלשהו וללא צורך בתפרים או חיתוך רקמות, בניתוח שאורך מספר דקות בלבד. מדובר בבשורה של ממש לחולי הגלאוקומה
יתרון נוסף של ניתוח זה הוא בכך שניתן לבצעו במקביל לניתוח הקטרקט, תופעה שכיחה של עכירות בעדשת העין המופיעה לרוב בעשור השביעי לחיים, בעיתוי דומה לנוכחותה של מחלת הגלאוקומה. בניגוד לניתוחי גלאוקומה אחרים, סיכויי הצלחתו של ניתוח ה-GATT אינם נפגעים בעת שילובו עם ניתוח קטרקט, ובכך ניתן למעשה להשיג באותה הפרוצדורה הניתוחית שתי מטרות: שיפור בראייתו של המטופל בעקבות והפחתה של הלחץ התוך-עיני.
תחום נוסף בו חלו שינויים ופיתוחים שונים בעשור האחרון בעולם הגלאוקומה הוא יכולת המעקב וניטור המחלה. ההבנה כי ביקורים אצל מומחה הגלאוקומה במרווחי זמן של מספר חודשים, עלולים שלא לספק את מלוא המידע הדרוש למעקב אחר קצב התקדמות המחלה, הביאה למספר פיתוחים טכנולוגיים: מכשירים ביתיים למדידת הלחץ התוך-עיני על ידי המטופל עצמו בצורה קלה ומהירה; מגוון אפליקציות המאפשרות מעקב תדיר אחר שינויים בשדה הראייה; ועדשות מגע מיוחדות הבודקות את הלחץ התוך-עיני לאורך כל שעות היממה, הינם רק מהפיתוחים האחרונים בתחום.
3 צפייה בגלריה
עדשת מגע מסוג Triggerfish, המסוגלת למדוד את הלחץ התוך עיני לאורך שעות היממה
(צילום: SENSIMED Triggerfish)
גלאוקומה – מתי חשוב להיבדק?
למרות ההתקדמות המבורכת בכל הקשור לטיפול במחלת הגלאוקומה, אבחון מוקדם נשאר המפתח העיקרי במניעה של פגיעה בראייה בעקבות המחלה. בדיקה שגרתית הכוללת הרחבת אישונים ובדיקת לחץ תוך-עיני מומלצת החל מגיל 40, ובמקרים בהם יש עדות לגלאוקומה במשפחה – לעיתים אף קודם לכן. בניגוד למחלות עיניים אחרות, גלאוקומה היא מחלה שעל פי רוב מתקדמת בקצב איטי, על פני שנים רבות, כך שגילויה המוקדם ומעקב סדיר על ידי רופא עיניים יכולים בהחלט למנוע היווצרות של נזק לעצב הראייה ולפיכך גם למנוע פגיעה בלתי הפיכה באיכות הראייה.
ד"ר נמרוד דר הוא רופא בכיר ביחידת הגלאוקומה במרכז הרפואי מאיר ורופא עיניים ב"לאומית שירותי בריאות"
