בשיתוף עמותת "אחת מתשע"
בדיקות בהתאמה אישית המובילות לרפואה בהתאמה אישית: אונקוטייפ, ממפרינט ו- BREAST CANCER INDEX (BCI), הן חלק מבדיקות להתאמה אישית בטיפול בסרטן השד שבזכותן יוכלו מטופלות לדלג על מצבים, בהם לא ברור אם כדאי לקבל טיפול או להמשיך בטיפול, זאת מבלי לפגוע בסיכויי ההבראה ומבלי להגדיל את סיכויי הישנות המחלה.
בדיקת אונקוטייפ (Oncotype DX) - היא בדיקה המסייעת בהחלטה לגבי הצורך בכימותרפיה. נכון להיום, מדובר בכלי המסוגל לאמוד את סיכויי הישנות המחלה בעתיד וגם את היעילות של תוספת טיפול כימותרפיה לחולה. הבדיקה למעשה, מסייעת בקביעת אופי הטיפול המשלים: טיפול הורמונלי בלבד או טיפול בתוספת כימותרפיה לצורך הפחתת הסיכון להישנותה של המחלה.
בדיקת ממפרינט (MammaPrint) - היא בדיקה גנטית אשר בוחנת את הסיכון לחזרה של סרטן השד ומסייעת בבחינת הטיפול שינתן למטופלת. הבדיקה מנתחת את 70 הגנים החשובים ביותר הקשורים להישנותו של סרטן השד תוך כדי סיווג כל מטופלת כבעלת "סיכון נמוך" או "סיכון גבוה", לפתח גרורות במהלך השנים הראשונות לאחר האבחנה.
BCI (Breast Cancer Index) - היא בדיקה גנומית המומלצת על ידי איגוד הסרטן האמריקאי אשר תוצאותיה מסייעות בהחלטה לגבי טיפול הורמונלי מוארך.
מנתוני משרד הבריאות עולה כי בישראל מאובחנות מדי שנה בממוצע כ-5,400 חולות חדשות בשנה. כאשר בדיקת ה-BCI מיועדת לכ–70 אחוז מהמתמודדות עם סרטן שד תלוי-הורמונים אשר קיבלו חמש שנות טיפול הורמונלי.
ד"ר אמיר זוננבליק, מנהל יחידת סרטן השד, המכון האונקולוגי במרכז הרפואי תל אביב, אומר כי "מדובר בבדיקות שעשויות לכוון את הטיפול הרפואי בסרטן השד. הן יכולות מאוד לסייע הן לרופא והן למטופלת להחליט אלו טיפולים יכולים לעזור לה ואיזה טיפולים לא יועילו לה. למשל, ממפרינט ואונקוטייפ הן בדיקות שיכולות לזהות חולות שעבורן כימותרפיה איננה הכרחית בטיפול המשלים בסרטן השד. Breast Cancer Index עשויה לזהות קבוצות חולות שיכולות להרוויח או להימנע מהמשך טיפול הורמונלי אחרי 5 שנים".
הוא מוסיף לגבי בדיקת ה-BCI כי "בניגוד לבדיקות האחרות זו בדיקה שמבחינת ציר הזמן צריכים לבדוק סביב חמש שנים של טיפול. אנו יודעים היום שיש נשים שאם ממשיכים להם את הטיפול ההורמונלי הן "מרוויחות" בהפחתת חזרת המחלה, אם אנחנו חושבים שהמחלה תחזור, אנחנו ממשיכים להם את הטיפול בכדורים אחרי חמש שנים לעוד כחמש שנים. לחלק מהנשים קשה מאוד עם תופעות הלוואי שהן סובלות מהן, ולכן, חשוב לנסות לזהות את קבוצת הנשים החולות המרוויחות מהטיפול הזה של חמש שנים נוספות, אל מול כאלה שאינן מרוויחות – היא מאוד חשובה.
"הבדיקה הזו היא כלי מסייע עבורנו הנותן אבחנה בצורה טובה מי מרוויחה מהמשך הטיפול וגם מביאה נתונים פרוגנוסטיים לגבי הסיכון להישנות המחלה מחמש עד עשר שנים. לסיכום, באמצעות הבדיקה אנחנו מזהים את הנשים שאפשר בשקט יחסי להפסיק להן את הטיפול אחרי חמש שנים, או מאידך גיסא, לזהות את קבוצת הנשים שאנחנו יודעים ששווה להתעקש איתן על הטיפול לאחר חמש שנים".
הוא אומר כי "ישנם מצבים שבהם לא ברור אם כדאי להמשיך בטיפול. לאישה ללא גורמי סיכון פתולוגיים להישנות המחלה, שסובלת מתופעות לוואי כמו גלי חום, כאבי שרירים, דיכאון ועוד או שיש לה ירידה משמעותית בצפיפות העצם, כדאי להציע את הבדיקה כי יכול להיות שהטיפול עבורה לא הכרחי ושרב הנזק על התועלת".
לדבריו, התועלת מהמשך טיפול המניעה ההורמונלי לאחר חמש שנים היא הפחתה של 5% - 2% בסיכון של חזרת מחלה. אך תועלת זו אינה לכלל החולות, חלק מרוויחות יותר וחלק לא מרוויחות כלל. "בדיקת BCI בהחלט עשויה לחסוך מכ-60 אחוז מחולות סרטן השד - חמש שנים נוספות של טיפול הורמונלי".
מה ההבדל בין ממפרינט לאונקוטייפ?
ד"ר זוננבליק: "לבדיקות יש עקרונות דומים אך הם פותחו על פלטפורמות שונות ונבדקו בעבודות שונות ולכן יש בינהן הבדלים שהרופאים המטפלים מכירים".
"הבדיקות מסייעות בשינוי הפרדיגמה של הטיפול"
לדבריו, חשוב גם שהנשים יידעו כי בדיקות אונקוטייפ וממפרינט ממומנות כבר היום על ידי קופות החולים לנשים שמאובחנות עם סרטן שד הורמונלי. "זה מתאים לקבוצת חולות מסוימות בשלבי מחלה עם גידול הורמונלי שנקרא RE פוזיטיב המבטא את הקולטן אסטרוגן ושאינו מבטא את הקולטן ל-HER2. גם רוב הרופאים משמשים בזה בשלבי מחלה מוקדמים".
האם כל הבדיקות המותוות לסל הן לכל הנשים עם סרטן שד חיובי להורומונים?
"בדיקות מולקולריות כגון ממפרינט ואונקוטייפ אינן מיועדות לכלל החולות עם סרטן שד ER חיובי, אלא בהתאם לגורמי הסיכון הפתולוגיים והסטטוס הקליני של החולה.
"אין מדובר בבדיקה אוטומטית אלא בדיקה שיש לשלוח כאשר צפויה תועלת מהתוצאות הצפויות להתקבל. לדוגמה, אישה צעירה עם וסת סדירה, עם גורמי סיכון כגון מעורבות מספר בלוטות לימפה, לא צפויה להרוויח משמעותית מהבדיקות הללו ותזדקק לכימותרפיה בכל מקרה. או לחילופין אישה מבוגרת מאוד עם מחלות רקע מרובות שאין מקום לטיפול כימותרפי ללא קשר לבדיקה. לכן, יש לשקול עם הרופא האונקולוג בהתאם לגורמי הסיכון".
האם לסרטן שד גרורתי מסוג HER2 ולטריפל נגטיב יש גם בדיקות כאלה?
"הבדיקות הללו אינן מיועדות לחולות עם סרטן HER2 או טריפל נגטיב".
מדבריך עולה כי המשמעות של הבדיקות הן בשינוי פרדיגמה של הטיפול.
הבדיקות הללו בעצם עוזרות לנו להבין יותר טוב מה האישה מרויחה מהטיפול. במקרה של אונקוטייפ וממפרינט האישה מרויחה בזה שהיא יכולה להמנע מכימותרפיה מבלי לקפח את הפרוגנוזה לסיכויי הישנות המחלה. במקרה של BCI אנחנו יודעים אם האישה צריכה להמשיך טיפולים לעוד חמש שנים או לא. ותמונה יותר ברורה של המצב הפרוגנוסטי של האישה. אלה בהחלט כלים שאנחנו כרופאים משתמשים בהם ומעוניינים להשתמש בהם".
"חשוב להבין שצריך לדון יחד עם הרופא על ההתאמה הנכונה של הבדיקות, ועם תוצאות הבדיקות לדון עליהן יחד עם הרופא. חשוב להדגיש שהבדיקות הללו לא מתאימות לכולם והן רק חלק ממכלול השיקולים בהחלטות הטיפוליות. עם זאת, הם בהחלט כלי חשוב בארסנל האפשרויות של הרופא כשהוא בא לסייע לחולה".
טלי רוזין מנכ"לית עמותת "אחת מתשע" מוסיפה למרות שהבדיקות הללו קיימות בשוק כבר כמה שנים עדיין יש חוסר מודעות אליהם. אנחנו יודעות שזה תחום שהולך ומתפתח ואין לנו ספק שבעתיד הלא רחוק יהיו בדיקות גנומיות נוספות וגם פיתוחים תלויי בינה מלאכותית שישנו את הפרדיגמה האבחנתית".
לאתר עמותת "אחת מתשע" - לחצו כאן
מוגש כשירות לציבור ללא מעורבות בתכנים על ידי החברות: אסטרהזניקה, גיליאד, מדיסון, MSD, נוברטיס, פייזר, רוש
בשיתוף עמותת "אחת מתשע"
