קשה לדמיין את חיינו בלי איבר החישה החשוב ביותר בגוף – העין. אין זה פלא שכמחצית מפעולות המוח מוקדשות דווקא לראייה. מפוטון האור הנקלט ברשתית העין, יתבצעו אלפי פעולות עד ליצירת התמונה המושלמת.
עוד על העין:
לפחות מיליארד בני אדם ברחבי העולם קרובים לאבד את ראייתם. הפגיעה בראייה שכיחה בכל הגילאים, אך מתרחשת בעיקר אחרי גיל 50. אחד הגורמים המרכזיים לכך היא "הגנב השקט של הראייה" – גלאוקומה, לצד מחלות כרוניות אחרות ובהן סוכרת, ניוון הרשתית, טראומה, ומחלות זיהומיות של העין. בדיקות ראייה מוקדמות, במהלך הילדות, ומגיל 40 אחת לשנתיים לפחות – עשויות להציל את עיניכם. ב-13 באוקטובר מצוין יום המודעות הבינלאומי לראייה שמטרתו למנוע את הידרדרות הראייה והעיוורון ברחבי העולם, על ידי עידוד בדיקות עיניים מוקדמות על פי ההמלצות.
אף שהעיניים נראות חשופות, הן מוגנות בהיבטים רבים: ארובות העין מגינות עליהן מפני פגיעות מכאניות. הגבות מגינות על העין מפני טיפטוף זיעה לתוכן, העפעפיים סוגרות על העין בכל חשש לפגיעה, והדמעות שוטפות את פני העין מאות פעמים ביום, מסלקות ליכלוך, ומזרימות חומרי סיכה הכוללים גם מרכיבים נוגדי זיהום.
וכך הן בנויות ופועלות: שישה שרירים קטנים המחוברים לחלק החיצוני של גלגל העין מניעים אותה מעלה, מטה, לצדדים ובאלכסון. בחלקם הפנימי מכוסים העפעפיים בקרום מגן המכונה לחמית (conjuctiva), המכסה גם את פני העין. במרכז העין מצוי קרום עגול ושקוף הקרוי קרנית, דרכו חודרות קרני האור לעין. מאחורי הקרנית מצוי חלל מלא נוזל – הוא הגוף הזגוגי (vitreous mass).
בחלקה האחורי של העין מצויה טבעת שריר צבעונית, היא הקשתית (iris). היא מסוגלת להתמתח או להתכווץ כדי להגדיל או להקטין את הפתח שבמרכזה – הוא האישון, וכך היא מאפשרת לכמות המתאימה של האור לחדור לעין.
קרני האור, שעברו דרך האישון, יגיעו אל העדשה – רקמה שקופה שקוטרה כ-9 מ"מ. העדשה עצמה מחוברת לטבעת שרירית המשנה את קימורה כך שתוכל למקד את קרני האור על הרשתית באחורי העין. מיקוד זה מתבצע בהתאם למרחק העין מהעצמים בהם אנו מביטים.
התמונה מתקבלת על מסך הרשתית בעין בצורה הפוכה. המוח שלנו הוא זה שמתרגם את התמונה, והופך אותה בחזרה
הרשתית היא מסך העין אליו מגיעה התמונה. היא מכילה תאי חישה הרגישים לאור, כלי דם וסיבי עצב. ברשתית קיימים שני סוגי תאי חישה: קנים – הנמצאים בהיקף הרשתית ואחראיים לראיית לילה, ליכולת לעקוב אחר עצמים נעים ולרכז את המבט בנקודה קבועה גם בשעת תנועה; ותאי המדוכים – הנמצאים באמצע הרשתית ומשמשים לראייה משוכללת יותר ולהבחנה בין צבעים וגוונים.
קרני האור המגיעות אל תאי המדוכים והקנים, יוצרות שינוי כימי בפיגמנט המצוי בהן, והשינוי הזה יוצר גירוי חשמלי. מכאן עובר הגירוי לעצב הראייה המצוי מאחורי הרשתית, ומוביל את האותות החשמליים הללו אל המוח, שם מתורגמת התמסורת החשמלית לכדי תמונה. אגב, התמונה מתקבלת על מסך הרשתית בעין בצורה הפוכה. המוח שלנו הוא זה שמתרגם את התמונה, והופך אותה בחזרה.
עוד כמה עובדות מדהימות על העין האנושית
המספרים: יותר משני מיליון חלקים מרכיבים את העין, המעבדת כ-36 אלף נתונים מדי שנה. מעל 50 אחוז מפעילות המוח מוקדשת לעין. במהלך חיינו, תעבד העין כ-24 מיליון תמונות של העולם הסובב אותנו. בכל נקודת זמן מסוגלת העין להפעיל מאות שרירים ואיברים בגוף.
תעשה שריר: השרירים החיצוניים המניעים את גלגל העין, הם השרירים החזקים ביותר בגוף, יחסית לעבודה הנדרשת מהם: הם חזקים פי 100 יותר ממה שהם צריכים.
היא מתחבאת: היקף גלגל העין הוא כ-2 וחצי ס"מ. מתוך כל שטח הפנים שלה, רק שישית מהעין חשופה, וכל השאר שקוע בתוך הפנים.
ולא נחה לרגע: העין היא החלק היחיד בגוף האדם שיכול לתפקד ביעילות של 100 אחוז בכל רגע, לילה או יום, ללא מנוחה. שרירי העין והעפעפיים זקוקים להפסקה מעת לעת, אולם העיניים עצמן יכולות לפעול ללא הרף כל חיינו. כך כשאנו אומרים שהעיניים שלנו "התעייפו", אנו מתכוונים בעצם לשרירים.
בלינק: אנחנו ממצמצים בממוצע 12 פעמים בדקה, ובסך הכל יותר מ-10 אלף פעמים ביום. המטרה היא להגן על העין, הן מפני פגיעה בה, והן כדי למרוח את נוזל הדמעות על פני הלחמית.
אנטי מחיקון: רבים משוכנעים שעיוורי צבעים רואים את העולם בשחור ולבן. האמת היא שלעיוורי צבעים יש ראייה תקינה, אולם הם אינם מבחינים בצבעים מסויימים: אדום, ירוק וחלקם אף בכחול.
זולגות הדמעות: לא ברור לגמרי מדוע אנו דומעים בזמן בכי, אולם לדמעות יש מטרה ברורה - להגן על העין מפני מזיקים. נוזל הדמעות מכיל אנטיביוטיקה טבעית הנלחמת במזהמים, מסלק דמעות, ומכיל שומנים המפחיתים את התאדות הדמעות ומאפשרים לעין להישאר לחה.
פרספקס בעין: ניתוחי הקטרקט (עכירות העדשה) של היום נולדו בזמן מלחמת העולם השנייה. מנתח העיניים הרולד רידלי, מצא שבבי פרספקס זעירים שהתעופפו ממטוסים – בתוך עיני החיילים. רידלי ראה שהעין לא דחתה את שבבי הפרספקס. מכאן הגיע הרעיון ליצור עדשות עשויות מחומר הדומה לפרספקס, המשמשות לניתוחי הקטרקט.
לקראת שידור: ילדים המתקרבים לטלוויזיה אינם פוגמים בראייה. הסיבה להתקרבותם למסך היא פעמים רבות רצונם להיות קרובים לדמויות המוקרנות או בשל קוצר ראייה. במקרה כזה, כדאי לקחת אותם לבדיקת ראייה. כך או כך, מסך הטלוויזיה עצמו אינו גורם לקוצר ראייה או לפגיעה בעיניים.
לידיעת גיא פינס: בעבר סברו כי בעלי עיניים בהירות לוקים יותר בבעיות ראייה ומחלות עיניים. עם זאת הדבר לא הוכח, ושכיחות הפרעות הראייה אצל בעלי עיניים כחולות זהה לזה שבאוכלוסייה הכללית.
עננים: העין היא כדור המלא בחומר צמיג דמוי ג'לטין. עם השנים, הג'ל הזה הופך לנוזלי יותר. מאחר שהוא אינו אחיד ובעל חלקים יותר ופחות צפופים, חלק מהחלקיקים יוצרים צל על הרשתית שנראה כנקודה שחורה או אפורה – תלוי במידת הצפיפות של החלקיקים הצפים. אלה הם העננים שרבים מאיתנו מבחינים בהם, במיוחד בצפייה באור בוהק או ברקע לבן. מדובר בתופעה רגילה שאיננה מסוכנת.
אור הירח: האם קריאה באור עמום מזיקה לעין? האמת היא שתאורה לא מתאימה עשויה לעייף את שרירי העין, אך היא כלל לא מזיקה ואינה פוגמת בראייה.
