בתי החולים המזוהמים ביותר בישראל: לניאדו המזוהם ביותר, סורוקה הכי פחות מזוהם מבין בתי החולים הגדולים. כך עולה מדוח של משרד הבריאות שבודק את בתי החולים עם כמות החיידקים הגבוהה ביותר שגורמים לזיהומים, והגיע לידי ynet. על פי נתונים של הממוצע הארצי, עולה כי חלה עלייה בכמות הזיהומים השנתית לעומת שנים קודמות.
הדוח מתייחס לקבוצת חיידקים המכונים "חיידקי התראה", ועל פי רוב הם נרכשים בבתי החולים. ניטור חיידקים אלו עשוי להצביע על שיעור היארעות (הסתברות לחלות במחלה) גבוה של זיהומים נרכשים בבית החולים ומאפשר לכוון התערבויות ודרכי מניעה.
כמדי שנה, הדוח מאתר את כמות הזיהומים הנרכשים בבתי החולים השונים והחלוקה בו היא על פי גודל בית החולים, כך שמרכזי העל (בתי החולים הגדולים בישראל) מושווים לבתי חולים אחרים דומים בגודלם.
יש לציין כי נתוני בית החולים הגדול בישראל, שיבא, לא נכנסו למדד המשולב מפאת העברת נתונים חלקית. גורמים המעורים בפרטים, טוענים כי ברקע סכסוך מתמשך בין הנהלת שיבא למרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה לגורמים בבית החולים – לא העבירו מבית החולים את כלל התרביות הדרושות לבדיקת הזיהומים.
במדד המשולב, שבוחן את הכמות הכוללת של חיידקי ההתראה, מבין בתי החולים הגדולים ביותר בשערי צדק ורמב"ם נמצאה כמות הזיהומים הגבוהה ביותר לעומת בית החולים סורוקה, שבו כאמור, נמצאה רמת הזיהומים הנמוכה ביותר.
מבין בתי החולים הבינוניים וולפסון וכרמל רשמו את כמות חיידקי ההתראה הגבוהים ביותר לעומת בני ציון והגליל שרשמו את כמות הזיהומים הנמוכה ביותר. בבתי החולים הקטנים, בלניאדו ובשרון נמצאה כמות זיהומים חריגה שעולה אפילו על שערי צדק – בית חולים שמספר המיטות בו גדול משמעותית.
לשם השוואה, רמת הזיהומים בלניאדו קיבלה ציון מצטבר של 207.6 לעומת 161.9 שקיבל בית החולים שערי צדק. בית החולים שערי צדק שיפר את נתוני הזיהומים שלו לעומת 2021, אז עמד על רמת זיהומים בציון מצטבר של 170. מנגד, לעומת 2021, רמב"ם הידרדר ורשם רמת זיהומים גבוהה יותר: 121 לעומת 161 בהתאמה. בנוסף, יש לציין כי בית החולים שניידר רשם גם כן כמות זיהומים גבוהה למדי.
הדוח התמקד בחיידקי ההתראה השכיחים ביותר:
1. חיידקי CPE - על פי הגדרת משרד הבריאות, מדובר ב"חיידקים העמידים למרבית התרופות היעילות, ומתפשטים כמעט אך ורק במערכת האשפוז. תחלואה בחיידקים אלו גורמת לתמותה גבוהה". כשבוחנים את קבוצת חיידקי CPE בלבד, בית החולים המזוהם ביותר הוא הדסה עין כרם, ואחריו שערי צדק, שיבא ואיכילוב.
2. חיידקי VRE - "בעלי פוטנציאל התפשטות גבוה בבתי חולים", מגדיר משרד הבריאות. "כשהם מתפשטים לאוכלוסיות מוחלשות, כגון מושתלי מח עצם ואיברים, חולים לאחר ניתוחים גדולים וחולים בטיפול נמרץ - הם עלולים לגרום לתחלואה קשה".
3. בקטרמיה - על פי הגדרת משרד הבריאות, "בקטרמיה (אלח דם) היא מקרה קיצון של זיהום ומבטאת לעיתים קרובות סיבוך של זיהום באתרי גוף שונים, כגון דלקת ריאות או זיהומים בדרכי השתן. אלח דם מוביל לתחלואה קשה ולתמותה בשיעורים גבוהים".
"אנו שומרים על ההובלה שלנו במניעת זיהומים שנים", אומר פרופ' אברהם בורר, מנהל היחידה למניעת זיהומים בסורוקה, כללית. "משמעות ההישג הזה היא הצלת חיים מדי יום, וההובלה הלאומית היא תוצר של תרבות ארגונית ומחויבות ללא פשרות של כלל עובדות ועובדי סורוקה בכל המערכים - הקליניים, המנהליים והלוגיסטיים, ושיתוף הפעולה ביניהם. השמירה על מניעת זיהומים מחייבת השקעת משאבים והקפדה בתחומים החשובים כגוו היגיינת ידיים, חיטוי מיטבי של יחידת המטופל ושל הציוד שבו נעשה שימוש, בהכנת תרופות ועוד. חשוב לציין שההישג השנה מושג למרות חודשי המלחמה וההשפעה הברורה שלהם על המרכז הרפואי".
בחודש אוגוסט האחרון פורסם ב-ynet מכתבו של פרופ' כרמלי לבתי החולים ובו אזהרה חריפה בכל הנוגע למניעת זיהומים. באזהרה שנשלחה למנהלי בתי החולים צוין כי ישנה שכיחות גבוהה של בקטרמיה, הנגרמת מזיהום חיידקי, בעיקר במחלקות הפנימיות.
פרופ' יהודה כרמלי צילום: מיכאל קרמרפרופ' כרמלי התבסס במכתבו על ממצאי נתוני מחקר שמצא כי בשנים 2018 ו-2019 מתו כ-7,600 בני אדם כתוצאה מחשיפה לזיהום בבתי החולים. רבע מהם בתוך 30 יום מרגע החשיפה והאחרים בתוך שנה. בהמשך מתח ביקורת על ההתנהלות ואופן הטיפול בנושא. "ברמה הלאומית, נושא בקטרמיה נרכשת באשפוז מחוץ ליחידות טיפול נמרץ אינו זוכה לתשומת לב מספקת.
"מנגד, יש לציין כי משנת 2012 נרשמה ירידה של 50 אחוזים בשיעור מקרי הבקטרמיה שעלו בשנות הקורונה (2021-2020) והתמתנו שוב בשנת 2021. "במספר מקרי מוות, ובחישוב אובדן שנות אדם, הנטל הבריאותי של בקטרמיה בישראל דומה לנטל העולמי של שבץ מוחי, ועולה על אלו של סרטן המעי הגס, וסרטן השד", כתב כרמלי.
פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית, אמר בתגובה לנתוני הדוח: "הדו"ח השנתי, שמפרסם היום משרד הבריאות, בענין הכמות הגבוהה של הזיהומים הנרכשים בבתי החולים, קשור ישירות לדוח שפורסם אתמול בענין המספר הנמוך של מיטות האשפוז בבתי החולים, בעיקר במחלקות הפנימיות, שמצויות בעומס כבד כל השנה.
"מצד אחד, יש לברך על כך שהמשרד מתכנן בשנים הקרובות לבלום את הירידה במספר מיטות האשפוז, אבל מצד שני, התוכנית לארבע השנים הבאות צנועה מדי. אנחנו מצויים בפיגור קטסטרופלי אחרי מדינות המערב המאוגדות ב-OECD. איך אפשר לשמור בפרוזדורים בקפדנות על סטריליות? איך אפשר לצפות מצוותים רפואיים, בעומסים אדירים, להצליח לשמור ב-100% על כללי היגיינה, כשרצים ממיטת מטופל אחד לאחר, תחת לחץ, ויודעים שבמיון יש מטופלים שממתינים שעות להעלות למחלקות? שני הדוחות (זיהומים נרכשים, ומספר מיטות אשפוז) כרוכים זה בזה".
הוא הוסיף ואמר כי "ביום בו הנהלות בתי החולים תסרבנה לאשפז עודף מטופלים בפרוזדורים, או לצופפם בחדרי אשפוז, בדיוק כפי שקברניטי מטוסים, לא מעלים נוסעים מעבר לכמות המושבים, נראה שיפור במדדים רבים, לרבות בתחום הזיהומים.
"אני קורא למשרדי האוצר והבריאות לשנס מותניים, ולהביא עוד תקציבים למערכת הרפואה הציבורית שהיא מורעבת כיום. התוכנית לתוספת 1,790 מיטות בלבד בכלל בתי החולים לכל המדינה בארבע השנים הקרובות היא טיפה בים, ומבטיחה, בין היתר, המשך גידול בהיקף הזיהומים הנרכשים בשנים הבאות".
תגובות
מהמרכז הרפואי שיבא נמסר בתגובה: "המרכז הרפואי שיבא מוביל ומצטיין בכלל המדדים הלאומיים מדי שנה, כך גם בתחום מניעת הזיהומים, בדגש על זיהומים עמידים. צר לנו כי היחידה הארצית בוחרת קטגורית להשמיט חלק מהנתונים שהועברו מהמרכז הרפואי שיבא.
"כחלק ממהפכת השקיפות שמוביל המרכז הרפואי שיבא, נתוני זיהומים עמידים מפורסמים באתר שיבא, במטרה להנגיש נתונים חשובים אלה לציבור הרחב".
משערי צדק נמסר בתגובה: "המדד המשולב המפורסם אינו מבטא באופן נכון את רמת הזיהומים האמיתית בבית החולים. שערי צדק מבצע את המספר הגדול ביותר בארץ של בדיקות סיקור לאיתור נשאות זיהומית ועל כן מספר הנשאים המאותרים הוא גבוה וכך נוצרת תמונה מעוותת של רמת הזיהומים.
"בפועל, במדד המשולב של זיהום בזרם הדם, שערי צדק הוא מבין הטובים ביותר. בדיקות הסקר הן כלי מרכזי בפעילות לאיתור ומניעת זיהומים, ולכן אנו מבצעים בדיקות רבות. בשל חוסר הדיוק בהצגת הנתונים, צורת המדד והבדיקה של בתי החולים צפויה להשתנות ולהראות באופן נכון את נושא הזיהומים".
מלניאדו נמסר בתגובה: "בית החולים לניאדו עוסק באופן אינטנסיבי במניעת זיהומים באמצעות מהלכים מבניים כדוגמת בניית מחלקות חדשות, בהן מוטמעות טכנולוגיות שונות למניעת זיהומים וכן תכנון אדריכלי המייצר חללי אשפוז נפרדים זה מזה, על מנת למנוע העברת זיהומים.
"רק לפני כחצי שנה נפתחה מחלקת טיפול נמרץ כללי חדשה, מהגדולות בארץ, בה לכל מטופל יש חדר נפרד. כמו כן, בית החולים הינו מהמובילים בארץ בביצוע סקרים לאיתור זיהומים נרכשים, על מנת למנוע הדבקויות והתפרצויות של מחלות זיהומיות שונות. אנו לומדים את ממצאי הדוח, נפיק ממנו את הלקחים הנדרשים וניישם אותם".
מרמב"ם נמסר בתגובה: "רמב"ם משקיע, וימשיך להשקיע מאמץ גדול במלחמה בחיידקים עמידים. רמב"ם הוא "מרכז העל" הרפואי היחיד בצפון ולכן גם היחיד שקולט להמשך טיפול את החולים הקשים שמועברים מבתי חולים אחרים בצפון - לא מעט מהם מגיעים עם חיידקים עמידים. כמו כן, אותרה בתקופה האחרונה עלייה במספר החולים מהקהילה שמגיעים לבית חולים עם חיידקים עמידים, ולכן השנה התחלנו לראשונה לבצע סקר למציאת חיידקים עמידים אצל אוכלוסייה מהקהילה שעד כה לא נסקרה כלל בישראל, כדי לשפר את המלחמה בחיידקים עמידים. אנו מאמינים ומקווים שהדבר יקטין את מספר הנשאים של חיידקים מסוג זה".
מוולפסון נמסר בתגובה: "בשלוש השנים האחרונות החלנו בהתערבות משולבת למניעת זיהומים נרכשים. ההתערבות כוללת מתן משוב למחלקות, בקרות יומיומיות במחלקות, הדרכות צוותים, צוות ניקיון מיוחד עבור חדרי-בידוד, הטמעת טכנולוגיות חדשות ועוד.
"חלק מההתערבויות הוטמעו במהלך שנת 2023 והשפעותיהן ניכרות בחודשים האחרונים וישתקפו בדוח השנתי הבא. בהסתכלות על השנים הקודמות נצפה שיפור משמעותי במדדים המשולבים המעידים על הצלחתן של תוכניות ההתערבות שביצענו. אנו נמשיך לפעול בכל העת בנושא מניעת זיהומים ושמירה על סביבה היגיינית".
