התינוקת זואי, בת יום בסך הכול, לא תכיר את אביה, גלעד כפיר ז"ל, שנרצח בידי מחבלים במושב נתיב העשרה שבו התגורר. האם, ג'ינקי בוליבר (38) מהפיליפינים, נמצאת בעיצומו של קרב משל עצמה והגישה בקשה למעמד תושבת ארעית בישראל מטעמים הומניטריים.
בסופו של הניתוח הקיסרי שנערך אתמול בצהריים במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, נולדה זואי במשקל 3.5 ק"ג. היא מביאה אור גדול למשפחה האבלה, לצד עצב וכאב על ההחמצה של גלעד (48) הנדסאי אלקטרוניקה וצלם חובב, שכל כך חיכה ללידתה. "עין אחת שלי בוכה ועין שנייה צוחקת", מתאר הסבא מאיר (72) את טלטלת הרגשות שמציפה אותו. אמה של התינוקת הגיעה לישראל מהפיליפינים לפני כשנה וחצי בוויזה של עובדת זרה. היא נשלחה לסעוד קשישה בצפון הארץ.
"ג'ינקי (38) וגלעד נפגשו בתל אביב באמצע ינואר 2023 וכבר מהמפגש הראשון, הם התאהבו", מתאר הסב. אחרי שהרתה, מספרים בני המשפחה, הוא החליט שיתחתנו וכהצהרת כוונות זוגית שכרו יחד את הדירה בנתיב העשרה. יחד החליטו שאחרי הלידה היא תעבור לגור עם בן זוגה ועם בתם התינוקת.
הסב מאיר כפיר: "הבן היחיד שלי היה יוצא דופן, טוב לב ותמים כמו ילד שנותן לאחרים את כולו וגם את כל רכושו. הוא היה נפש חופשייה"
גלעד בן יחיד לאביו מנישואיו לאמו שממנה התגרש לפני שנים רבות. "הבן היחיד שלי היה יוצא דופן, טוב לב ותמים כמו ילד שנותן לאחרים את כולו וגם את כל רכושו. הוא היה נפש חופשייה. אחרי שהשתחרר משירות בסטי"לים, התחיל לעבוד בחברה שמספקת שירות למערכות תקשורת בעולם, ובכיף גדול הוא נסע מטעם העבודה למקומות רבים ברחבי הגלובוס".
בהמשך חי גלעד עשר שנים בארה"ב ומצא ג'וב מפתה ששוב הצריך אותו לנדוד ברחבי היבשת ובקריביים. "לא פעם התעמתנו על הרקע הזה, כשניסיתי ליישר אותו לנורמה, עד שהבנתי שאם אני רוצה ילד מאושר, אני חייב לקבל אותו כמו שהוא. ומיום ששחררתי, התקרבנו מאוד", מספר מאיר כפיר.
"זו גם הסיבה", הוא מתאר, "שלא כעסתי עליו על שלא שמר על עצמו והתמגן בממ"ד שלו באותה שבת אסונית, אלא בחר לצאת ללב המאפליה, לצלם רחפנים ואקשן, תוך שהוא מסכן את חייו. לא כעסתי עליו, כי זה גלעד". כשעה לפני שיצא לתעד את האירוע, בבוקר 7 באוקטובר, התעוררו מאיר ואשתו ריטה בביתם בגן יבנה, כששמעו אזעקות.
"התקשרתי לגלעד שהיה אמור לצאת למשמרת בוקר באינטל בקריית גת וביקשתי ממנו שיישאר בבית", מתאר מאיר. ג'ינקי (38), שאמורה הייתה לחגוג איתו את חג שמחת תורה במושב, נשארה עם המטופלת שלה אחרי שבני המשפחה הפצירו בה. גלעד כעס והיא הבטיחה לו שזהו. זאת הפעם האחרונה. היא תעבור לגור איתו בבית ששכרו יחד בנתיב העשרה. על מות בנו היחיד התבשר מאיר כשישב מול שוטר שדגם ממנו DNA, "וכשאני קם מהכיסא, מתקשרת אחותו ואומרת לי: 'מאיר, מצאו את גלעד מת. התמוטטתי'".
לאחר הרצח של גלעד, עברה ג'ינקי להתגורר אצל אימו בצפון הארץ למשך כמה שבועות, ולאחר מכן עברה להתגורר אצל מאיר, שם היא מתכננת להמשיך לגור לאחר הלידה.
בחודש שעבר הגישה בקשה למנהל רשות האוכלוסין למעמד תושבת ארעית בישראל מטעמים הומניטריים. הבקשה הוגשה באמצעות עורכות הדין מיכל פומרנץ ועינת פוגל-לוין מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים במסגרת תוכנית סנ"ה (סיוע לנפגעי עבירות המתה). "למרשי לא היו ילדים נוספים ולכן כלתו ונכדתו הן קרובות המשפחה היחידות שנותרו לו. זוהי משאלתם של מרשיי להגשים את החיים אשר גלעד ז"ל תכנן לעצמו ולמרשתי, ולגדל את ילדתם בישראל, כישראלית, ועם קשר הדוק למשפחתו התומכת, וזוהי דרכם להנציח את זכרו", נכתב בבקשה.
גלעד כפיר ז"ל תיאר את ההכנות ללידת בתו שלא זכה לראות
(צילום: גלעד כפיר)
מאיר כפיר מוסיף: "ג'ינקי הביעה את רצונה להישאר בארץ אבל לא ידוע עדיין אם תקבל בכלל תושבות. מה שעוד מסבך את האושר על לידת הנכדה שלי, הוא שהיא השאירה בפיליפינים את בתה קלואי (11) שגלעד רצה לאמץ בבוא היום. אני לא יודע מה היא תחליט, אבל אני משתוקק שהנכדה שלי תהיה ישראלית, תשרת בצבא ותלווה אותנו".
לקלואי, כך נכתב בבקשה לתושבות שהגישה ג'ינקי, קשר מועט עם אביה, שעובד כיום באוסטרליה, ורוב הקשר וירטואלי. "גלעד ז"ל רצה לאמץ את קלואי ולבקש להביאה לישראל, כך שיוכלו לגור כאן כולם יחד. דבר זה מצביע אף הוא על מחויבתו של גלעד לג'ינקי, ועל רצונם הכנה לבנות את תאם המשפחתי בישראל". עוד כתבו הפרקליטות שמייצגות את ג'ינקי: "לו היה גלעד ז"ל בחיים, הייתה ג'ינקי זכאית לקבל מעמד מכוח זוגיותה עם אזרח ישראלי, ומובן מאליו שהזוג היו גרים בישראל ומגדלים את ילדתם פה".
"להילחם בטרור, דרך הקמת משפחה"
טובת הילדה, נכתב בבקשה, "שישראל תהיה ביתה מכוח אזרחות אביה ומכוח לידתה כאן, מצביעה על קיומם של טעמים הומניטריים מובהקים למתן מעמד בישראל למרשתי. יודגש, כי מכיוון שאביה של הילדה איננו בין החיים, לו תגורש מרשתי מישראל – פירוש הדבר כי הילדה תיאלץ לגדול מחוץ לישראל אף היא. גירוש מרשתי מישראל יכפה פרידה על ילדתה ממשפחתו של אביה ומכלל התרבות הישראלית – שתי אבני התווך ביכולת שלה להתוודע לאביה גם לאחר מותו, ולא לאבד חלק כה חשוב מזהותה.
מתוך הבקשה לתושבות: "נדמה כי אין דרך טובה יותר להביע הוקרה לבני משפחה שכולה שהיקר להם מכל אבד בפעולת איבה נוראית, מלעזור להם להגשים את משאלתו האחרונה של יקירם: להקים משפחה משל עצמו ולגדלה בארץ ישראל"
"בנוסף, תמיכתו של מרשי (הסב מאיר) במרשתי ובילדתה קריטית והכרחית לכך שהילדה תוכל לגדול במשפחה אוהבת ותומכת, ולמקסום האפשרויות שיעמדו לפניה בחייה, כפי המגיע לכל ילדה ישראלית מן המניין.
"עבור שלוש הצלעות במשולש - הסבא מאיר, האם ג'ינקי והילדה - אין ספק כי הישארותה של ג'ינקי בישראל וקבלת מעמד אשר יאפשר לה לגדל פה את ילדתה, היא תנאי הכרחי למימוש זכותם להשתייך לתא משפחתי שלם, ומכך למימוש זכותם הבסיסית לכבוד. זכות זו נפגעה עמוקות עת נרצח בן-זוג, בן ואבא אהוב, והישארותה של המשפחה הקטנה יחד היא בפני עצמה דרך סימבולית להילחם בטרור, דרך הקמת משפחה חדשה בישראל".
הבקשה לתושבות ארעית נחתמת במילים הקשות: "נדמה כי אין דרך טובה יותר להביע הוקרה לבני משפחה שכולה שהיקר להם מכל אבד בפעולת איבה נוראית, מלעזור להם להגשים את משאלתו האחרונה של יקירם: להקים משפחה משל עצמו ולגדלה בארץ ישראל, תחת המסורת והתרבות הישראלית והיהודית. היענות לבקשתם של מרשיי לחיות יחדיו במדינת ישראל, תהיה הדבר היחיד שיכול להקל ולו במעט על כאבם".
זואי הקטנה לא תהיה שותפה לאהבת הצילום של אבא ולא תגמע איתו את מרחבי הטבע שכה אהב. אבל אמא ג'ינקי וסבא מאיר מתכוונים לדאוג שאבא גלעד ז"ל ההרפתקן יישאר נוכח בחייה.
