בשיתוף גיליאד ללא מעורבות בתכנים
מהפכה באופן ההתמודדות עם מחלת סרטן מסוג לימפומה הנפוצה ביותר: טיפולי CAR T, שמגייסים את מערכת החיסון להילחם בסרטן, ינתנו לראשונה לחולים שמחלתם המשיכה להתקדם לאחר קבלת טיפול יחיד, במקום לאחר כישלון של שני טיפולים שונים, בהם טיפול אגרסיבי שכולל השתלת מח עצם, כפי שהיה מקובל עד היום. "מדובר בשינוי פרדיגמה רפואית שמשנה לחלוטין את מהלך ההתמודדות עם המחלה", אומר ד"ר אברהם אביגדור, מנהל שותף בחטיבה להמטולוגיה והשתלות מח עצם במרכז הרפואי שיבא תל השומר.
לימפומה שאינה הודג'קין מסוג תאים גדולים (Diffuse large B cell lymphoma או DLBCL) היא סוג הסרטן השכיח ביותר מבין סוגי הסרטן של מערכת הלימפה.. 60 אחוזים מכלל החולים במחלה זו מגיבים היטב לטיפול הראשון שהם מקבלים, שכולל שילוב של כימותרפיה ותרופה ביולוגית. אולם אצל כ-40 אחוזים מהם, המחלה ממשיכה להתקדם לאחר טיפול זה, והם נדרשים לטיפול נוסף.
עד לאחרונה, הטיפול השני שהוצע לחולים אלה היה טיפול אגרסיבי, שתופעות הלוואי שלו קשות ביותר עבור רבים מהחולים. ד"ר אביגדור מסביר כי "40 האחוזים שלא מגיבים לטיפול הראשון, או שמחלתם חוזרת, נאלצו לעבור לטיפול שכולל מתן כימותרפיה במינון מאוד גבוה, שמיועדת לחסל את הלימפומה, ואז השתלת מח עצם עצמית. אצל מטופלים כאלה נאסף מח עצם לפני הטיפול הכימותרפי, ומושתל בחזרה אחריו, משום שהכימותרפיה הורסת גם את תאי מח העצם. מדובר בטיפול קשה, שמצריך אשפוז של חודש, ובשל כך גם יכול להינתן רק לצעירים עד גיל 65".
לדברי ד"ר אביגדור, המהפכה של ה-CAR T החלה בטיפול בחולים שגם הטיפול השני של השתלת מח העצם לא הועיל להם, או חולים שהיו מבוגרים מדי מכדי לעבור את הטיפול האגרסיבי. "הטיפול ב CAR T ניתן לראשונה לחולים בסוג זה של לימפומה בשנת 2014 בארצות הברית, ובישראל נכנס לראשונה לשימוש בשנת 2018 ", הוא מסביר. "כשהטכנולוגיה הזו נכנסה לשימוש היא שינתה בצורה דרסטית את הדרך שלנו להתמודד עם המחלה. מאז שאושר, הCAR T שינה את מאזן ריפוי הסרטן בחולים אלה מ-0 ל-40 אחוז". החל בינואר האחרון, עם אישור סל התרופות לשנת 2023, ניתן לתת את הטיפול ב-CAR T גם לאחר סיבוב טיפול יחיד, ובמקום הטיפול האגרסיבי שכולל השתלת מח עצם. "ההקדמה לטיפול בקו השני תחסוך למטופלים רבים סבל רב ותעלה את הסיכוי לריפוי", אומר ד"ר אביגדור.
ד"ר אביגדור אברהםצילום פרטי"חינוך מחדש של מערכת החיסון"
אז איך עובד הטיפול בתאי CAR T? לדבריו של ד"ר אביגדור, הטיפול מבוסס למעשה על "חינוך מחדש" של תאי מערכת החיסון מסוג T באמצעות הנדסה גנטית. "מערכת החיסון שלנו יודעת באופן טבעי לזהות ולהילחם בתאים סרטניים. למעשה, לכל אחד ואחת מאיתנו מתפתחים תאים סרטניים בגוף, בגלל תקלות או מוטציות - ועם זאת לרובנו אין סרטן. זאת משום שתאי מערכת החיסון, בהם תאי T, מזהים והורגים את התאים הסרטניים. מסיבות שונות בחולים מסוימים, אותם תאי סרטן מתחמקים מתאי ה-T וגורמים למחלה ממאירה".
טכנולוגיית ה-CAR T, מסביר ד"ר אביגדור, עושה שימוש באותם תאי T של המטופל, ומפנה אותם כנגד הסרטן. "בתהליך הזה נאספים תאי T מגוף המטופל, ובמעבדה מחנכים אותם לזהות ולתקוף ספציפית את התאים שיוצרים את הלימפומה. כשאנחנו מחזירים את תאי ה-T בחזרה אל גוף המטופל, הם ממוקדי מטרה, מזהים את התאים הסרטניים, נדבקים אליהם והורגים אותם. כך, באמצעות הפעלת מערכת החיסון של המטופל, אנחנו מצליחים להרוג את התאים הסרטניים ביתר יעילות, ללא כימותרפיה ותופעות הלוואי שנגרמות כתוצאה ממנה".
הטיפול בתאי ה-CAR T, החל להינתן לחולי לימפומה מסוג DLBCL במסגרת ניסויים קליניים לפני כעשור, אושר לראשונה על ידי הFDA האמריקאי בשנת 2017 והפך במהלך השנים מהליך ניסיוני לחוד החנית של המלחמה בסרטן. "אי אפשר לבדוק טכנולוגיה חדשה בבת אחת", מסביר ד"ר אביגדור. "כלומר, אי אפשר להשתמש בטכנולוגיה - לא משנה כמה מאמינים בה - בלי לבדוק אותה קודם אל מול טכנולוגיות סטנדרטיות ולוודא שהיא עובדת".
במקרה של טכנולוגיית ה-CAR T, מסביר ד"ר אביגדור, הקדמת הטיפול בתאי CAR T מתבססת על מחקרים מדוקדקים. "היו שלושה מחקרים גדולים שבדקו את הטיפול אל מול השתלת מח עצמית, שהייתה כאמור נהוגה עד עכשיו כטיפול שני. במחקרים הללו לקחו כקבוצת ניסוי את החולים הכי קשים, את אלה שלא הגיבו בכלל לטיפול הראשון או את אלה שמחלתם נשנתה תוך כדי השנה הראשונה שאחרי מתן הטיפול הראשון. במחקרים הללו קבוצה אחת עברה טיפול בתאי CAR T וקבוצה אחרת קיבלה כימותרפיה ובהמשך השתלת מח עצם עצמית.
"התוצאות הראו שהטיפול בתאי CAR T היה יעיל יותר מאשר השתלת מח העצם, הן בתגובות המטופלים והן בהישרדותם ללא מחלה לטווח ארוך. המחקרים הללו הם גם הסיבה לכך שהטיפול ניתן כטיפול שני רק לאוכלוסיות הללו - מטופלים שלא הגיבו לטיפול הראשון או כאלה שמחלתם חזרה תוך 12 חודשים".
הקדמת קו הטיפול ב-CAR T: "פריצת דרך"
תוצאות המחקרים דיברו בעד עצמן, וכיום, אחרי שאושר בידי מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) המחמיר, הפך הטיפול בתאי CAR T לטיפול השני הסטנדרטי למלחמה בלימפומה נון הודג'קין מסוג תאים גדולים, בארצות הברית, באירופה וגם בישראל. "זוהי פריצת דרך בהרבה מובנים, ולשם מועדות פניו של עולם האונקולוגיה", מסביר ד"ר אביגדור. "אנחנו הולכים כיום לכיוון כללי של טיפול בסרטן ללא כימותרפיה, ומנסים להוציא כימותרפיה כמה שיותר מהמשוואה. המטרה היא לאפשר טיפולים שפוגעים כמה שפחות במערכת החיסון ובפוריות, ולמעשה מאפשרים איכות חיים טובה יותר למטופל".
ואכן, ד"ר אביגדור מסביר כי הטיפול בתאי CAR T כטיפול שני במהלך המלחמה בלימפומה הוא קל הרבה יותר מהטיפול שהיה נהוג עד כה. "כמובן שקיימות תופעות לוואי, אך הן לרוב קלות הרבה יותר ואנחנו יודעים איך לטפל בהן. כשתאי ה-T ממוקדי המטרה הורגים את תאי הלימפומה, הם מפרישים חומרים שנקראים ציטוקינים, העשויים להוריד את לחץ הדם, לגרום לחום גבוה ולפגוע באיברים שונים בגוף. קיימות גם תופעות נוירולוגיות זמניות, בהן רעד שרירים, הפרעה בדיבור, פרכוסים או אובדן הכרה, אבל אנחנו ערוכים למצבים אלה ויודעים איך לטפל בהם. חשוב לציין שתופעות הלוואי הללו הן באחוזים מאוד נמוכים, וקלות לרוב בהרבה מתופעות הלוואי שנגרמות כתוצאה מהשתלת מח עצם".
בשיתוף גיליאד ללא מעורבות בתכנים
