יש אנשים שנשואים לעבודה שלהם, ויש את צוות הסיעוד במחלקת טיפול נמרץ פנימי ברמב"ם, שתשעה מהם נשואים לבני או בנות זוג שעובדים באותו מקצוע. שבעה מתוך בני הזוג עובדים במחלקות שונות ברמב"ם, ושניים נוספים מתפצלים בין מחלקת טיפול נמרץ פנימי ברמב"ם למסגרות רפואיות אחרות.
מרווה ומוראד שלבי, בני 30, נישאו לפני עשרה חודשים ומתגוררים באיכסל. הם הכירו כשעבדו יחד במחלקה פנימית א' ברמב"ם. מרווה, שעובדת בסיעוד כבר שש שנים, נותרה במחלקה ומוראד, עם ותק של ארבע שנים, עבר לטיפול נמרץ פנימי. לעבודה המשותפת, הם מספרים, יש גם יתרונות וגם חסרונות: "אחד היתרונות הוא היכולת להבין את מהות העבודה ולשתף את הקשיים והחוויות", הם מסבירים, "החיסרון הגדול הוא העבודה במשמרות וחוסר יכולת לתאם סידור קבוע".
בסימה כיאל זרייקי (46) מעכו, ובעלה ג'לאל זרייקי (47) הכירו במהלך הלימודים באוניברסיטה העברית, ומאז בסימה עובדת בתחום כבר 18 שנה, כשנתיים פחות מבעלה. כיום היא משמשת כאחות במחלקת טיפול נמרץ פנימי ברמב"ם, וג'לאל נמנה עם צוות המטו-אונקולוגית ילדים במרחק בניין אחד ממנה. גם הם מספרים שלעבודה המשותפת יש צדדים טובים ורעים. "יכולנו לשמור על הילדים ברוטציה, זה בהחלט יתרון. מצד שני, מאוד קשה לקיים מפגשים זוגיים ומשפחתיים".
עוד בנושא זה:
גם ג'ניה (43) ולזר רוייף (47) מחיפה הכירו כשעבדו יחד במחלקת טיפול נמרץ כללי, ואפילו מיסדו את הקשר בחתונה מרגשת שהתקיימה, איך לא, ברמב"ם. השניים עובדים כ-20 שנה בתחום הסיעוד, וכיום לזר משמש כאח אחראי ביחידת צנתורי מוח של רמב"ם וג'ניה היא האחות האחראית של מחלקת טיפול נמרץ פנימי בביה"ח. "יש לנו שפה משותפת והבנה מלאה סביב המקצוע", אומרת ג'ניה.
"אני משתפת את לזר בסיפורים מיוחדים של חולים במחלקה, עד כדי כך שהוא בעצמו שואל מה שלומם ואיך הם מתקדמים ואף מגיע לבקר אותם". וכשהחיים סובבים 24/7 סביב טיפול בחולים מורכבים, צריך גם לדעת לקחת את הדברים בקלות: "אנחנו כל הזמן מספרים בדיחות על מי יותר עייף ולמי כואב יותר הגב", צוחקת ג'ניה. "אנחנו מאחלים לעצמנו ולכולם להמשיך לאהוב את מה שאנחנו עושים".
ויויאן (49) ושאדי מטאנס (51) מחיפה הכירו בזמן שעבדו יחד במחלקת פנימית א' ברמב"ם, והשאר היסטוריה. ויויאן, שעובדת בתחום כבר 26 שנה, זוכרת את החולה הראשון שהגיע למחלקת טיפול נמרץ פנימי: "שאדי ואני עמדנו משני צדי המיטה של המטופל וטיפלנו בו יחד".
אלינה (32) ורועי מייסטר (33) הכירו אחד את השני מילדות, גרו זה ליד זה ולמדו יחד עוד בחטיבת הביניים. זמן קצר אחרי השחרור מהצבא התחתנו, והחליטו יחד ללמוד סיעוד. "אלינה ידעה תמיד שזה מה שהיא רוצה לעשות ועוד בצבא שירתה במרפאת מומחים בבית חולים עשר", משחזר רועי, "אני נחשפתי למקצוע דרכה ודרך משפחתה ומהר מאוד הבנתי שאני מעוניין גם כן לעסוק בתחום". אלינה החלה לעבוד בתחום לפני עשור ומשמשת כאחות במחלקה פנימית. רועי החל לעבוד כאח לפני חמש שנים, ונמנה עם צוות טיפול נמרץ פנימי.
השניים ממליצים לזוגות אחרים לעבוד יחד: "העובדה שאנחנו עובדים באותו המקצוע ודוברים את אותה השפה רק תרמה והעמיקה את ההבנה של הצרכים והמקומות שבהם כל אחד מאיתנו זקוק לתמיכה של השני. הסטטיסטיקה מראה שיש יותר סיכוי לילדים של צוותים רפואיים ללכת בעקבות הוריהם, אז אם זה מה שהבת שלנו תחליט לעסוק בו, אנחנו איתה ומאחוריה, העיקר שתהיה בריאה ומאושרת".
