ת', מדריכת יוגה בת 29 ממרכז הארץ, עלתה לאחרונה במשקל. הגובה שלה 160 ס"מ, והיא שוקלת עכשיו 75 ק"ג, אחרי שבתוך שנה עלתה שמונה ק"ג וחצי. עד אז הייתה במשקל ממוצע, עם BMI (מדד מסת גוף) תקין. מכיוון שלא מצאה סיבה להשמנתה, החליטה לוודא שהכול תקין אצלה מבחינה בריאותית, פנתה לרופא המשפחה וביקשה לעבור בדיקות דם ובלוטת התריס ולשוחח עם דיאטנית. "סיפרתי לרופא הכול, וחשבתי שהוא ייתן לי הפניה לדיאטנית, אבל הוא מיד אמר שהוא רושם לי אוזמפיק".
קראו עוד:
היא הייתה המומה. כשסירבה לקבל את המרשם, בנימוק שאינה סובלת מהשמנת יתר, הרופא התעקש שזה מה שהיא צריכה. "זה היה מעליב", היא אומרת. "אני די בטוחה בעצמי ויודעת שהעלייה במשקל היא משהו שאני יכולה לשלוט בו. אני לא מרגישה חסרת אונים מול הגוף שלי, אז לא הבנתי למה הרופא נותן לי אוזמפיק. אני קוראת לו 'סוכן הסמים שלי', כי קל להשיג אצלו תרופות. למעשה, זו הסיבה שאני נשארת אצלו. אבל הפעם זה לא התאים. עוד לא התחלתי לעשות דיאטה, עוד לא עברתי בדיקות, אז כבר לקבל זריקות? עצם הרעיון הזה הלחיץ אותי".
זריקות ההרזיה סקסנדה, אוזמפיק ובקרוב כנראה גם טירזפאטיד, הפכו בשנתיים האחרונות לפופולריות בישראל ובעולם כולו. מדובר למעשה בתרופה שפותחה לראשונה לטיפול בסוכרת. התרופה מחקה את פעילות הורמון השובע GLP1, הורמון המיוצר בתאי המעי ומופרש אל הדם בתגובה למזון המגיע למערכת העיכול. בנוסף, התרופה מאיטה את התרוקנות הקיבה ומביאה בכך לדיכוי התיאבון. ואם לא די בכך - ההשפעה הנוספת של התרופה היא עלייה בתחושת השובע באמצעות השפעה על מרכז הרעב במוח, המצוי בהיפותלמוס, והיא מפחיתה גם את הכמיהה למזונות עתירי שומן.
אלו הסיבות שהפכו זריקה זו, שעלותה יכולה להגיע לאלפי שקלים בשנה, למוצר הכי מבוקש בשוק הדיאטות העולמי בזמן האחרון. אלא שבישראל זריקה זו כלל לא מאושרת להרזיה אלא רק לטיפול בחולי סוכרת מסוג 2 (מבוגרים), וכמו לכל תרופה, גם לאוזמפיק תופעות לוואי שיכולות להסתכם רק בשלשולים ובגזים, אולם במקרים חמורים יותר יכולות לכלול קשיי עיכול, דלקת או כאב בקיבה, צרבת, יובש בפה, סחרחורת, עייפות, שינויים בחוש הטעם, נדודי שינה, אבנים בכיס מרה, דופק מהיר ושינויים בראייה.
"עוד לא יודעים מה ההשלכות"
ת' היא לא היחידה שהוצע לה לקבל מרשם לזריקת הרזיה בקלות רבה ומחשידה. גם א' הייתה יכולה לקבל מרשם כזה מהרופאה המזדמנת שטיפלה בה בייעוץ טלפוני. "אני מנותחת שרוול, וזה מאוד מקומם שהציעו לי זריקה כזו", היא אומרת. "הרי עוד לא יודעים מה ההשלכות של הזריקה הזאת, ולמרות זאת הרופאים מציעים אותה בקלות למטופלים, ובעיקר למטופלות, בלי לבדוק היסטוריה, בלי בדיקות דם וסוכר. הם מאשרים את זה כמו תרופת פלא".
א' פנתה לייעוץ טלפוני בעניין אחר: היא רצתה הפניה לבדיקות לצורכי ביטוח בריאות. "התקשרתי לרופאת גסטרו כדי לקבל הפניה לאולטרסאונד בטן במטרה לוודא שהמצב שלי בסדר אחרי הניתוח. היא שאלה אותי על המשקל שלי, דיברה על ה-BMI וישר התחילה לדבר על הזריקות. היא בכלל לא ראתה אותי, כי זה היה ייעוץ טלפוני. מיד החלטתי שאני לא רוצה את הזריקות האלה וסיימתי את השיחה. אחר כך פרצתי בבכי. הרי זו רופאה שלא מכירה אותי, היא לא רופאת המשפחה שלי, היא לא שלחה אותי לבדיקות. יש פה המון נתונים שצריך לשקלל, אבל שום דבר לא הפריע לה להציע לי מרשם לזריקות הרזיה.
"התחושה שקיבלתי מהרופאה היא שלהיות שמן זה נורא, כל כך נורא, שעדיף לסכן אותך ולתת לך משהו לא ברור, שלא ידוע מה ההשפעות שלו לטווח רחוק – העיקר שתרזה. בעיניי זה חוסר אחריות".
2 צפייה בגלריה
"קיבלתי תחושה שלהיות שמן זה כל כך נורא, שעדיף לסכן אותך ולתת לך משהו לא ברור, שלא ידוע מה ההשפעות שלו לטווח רחוק – העיקר שתרזה"
(צילום: Shutterstock)
ומה תעשו ביום שאחרי הזריקה?
ליזה ביטון, דיאטנית קלינית במחוז הדרום של מכבי שירותי בריאות, מסכימה שעדיין אין אפשרות לדעת בוודאות אילו השלכות יש לסקסנדה (המאושרת אף היא לטיפול בעודף משקל ובעלת תוצאות מתונות יותר) לטווח הרחוק. "אם זו תרופת פלא או לא – ימים יגידו", היא אומרת. "בינתיים אנשים רואים בה תרופת פלא רק כי הם מרגישים ככה. הזריקה אכן משפיעה על הפחתת תיאבון ועוזרת לאנשים שסבלו מרעב מוגבר, אבל לא עברו מספיק שנים כדי לבדוק אותה קדימה".
ביטון מציינת של"תרופת הפלא" יש גם מחיר. "זה חומר חיצוני, משהו שצריך להזריק כל יום, וזה לא הכי נוח בעולם. גם העלות הכספית לא נמוכה, שלא לדבר על תופעות הלוואי: יש המון תסמינים הקשורים במערכת העיכול, כמו שלשולים ועצירויות. יש אנשים שזה בלתי נסבל מבחינתם, והם מעדיפים להפסיק עם הזריקות, ויש כאלו שסובלים וממשיכים עד שהתופעות חולפות".
"זה חומר חיצוני, משהו שצריך להזריק כל יום, וזה לא הכי נוח בעולם. גם העלות הכספית לא נמוכה, שלא לדבר על תופעות הלוואי: יש המון תסמינים הקשורים במערכת העיכול"
לדבריה, לקופות החולים יש קריטריונים ברורים לגבי הזריקה: היא אמורה להינתן רק אם ה-BMI הוא מעל 30, או מעל 27 כשיש לפחות גורם סיכון אחד הקשור להשמנת יתר (סוכרת, לחץ דם גבוה או רמות גבוהות של שומנים בדם). לדעתה, אדם שמגיע לרופא ומבקש מרשם לאוזמפיק, צריך לעבור לטיפול דיאטנית כדי שהתהליך ייעשה בצורה מפוקחת ונכונה. "אנחנו לא יודעים איך אדם שמשתמש בזריקה יגיב ויידע להתייחס לתופעות הלוואי", מסבירה ביטון. "דיאטנית יכולה לשמש תחנת ביניים בין הרופא למטופל. לרופא אין תמיד את הכלים ואת הזמן להיכנס לעומק הבעיות, בעוד דיאטנית מתמחה בנושא ויכולה להסביר למטופלים את כל המשמעויות.
ליזה ביטוןצילום: מכבי שירותי בריאות"כשמגיעים אליי מטופלים ומבקשים מרשם לאוזמפיק, אני שואלת אותם מה הם יעשו ביום שאחרי. הם הרי לא ירצו להזריק כל החיים. צריך להשתמש בזריקה לתקופה מסוימת כדי שתשמש מקפצה לשינוי אורחות חיים. לא מספיק לתת מרשם לזריקה: צריך להתאים למטופל תוכנית תזונתית אישית, לעזור לו להתמודד עם תופעות הלוואי ולעודד אותו לבצע פעילות גופנית. רק שילוב כזה יכול להוביל לשינוי אמיתי".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות מצפה מהרופאות והרופאים המטפלים לנהוג במקצועיות וברגישות במטופליהם, ולהעניק את הטיפול המתאים עבור כל אחת ואחד. עד כה לא הגיעו למשרד הבריאות פניות בנושא, וככל שיגיעו המשרד יבדוק אותן במלוא תשומת הלב. ככלל, החלטות על טיפול לרבות התחלת הטיפול התרופתי או המשכו הן באחריות ובניהול הרופא המטפל. לתרופה אוזמפיק קיימות התוויות, ככל תרופה אחרת, לשימוש עקב השמנת יתר. על הרופאים לפעול על בסיס ההנחיות הרפואיות הללו, שמגובות במחקרים המבטיחים איכות ובטיחות כאחד".
