המקרה של איינאו ממו הוא סיפור על גבול הכמעט בלתי אפשרי, כל כך אופטימי וכל כך ישראלי. ממו, בן 33 מכפר ימין אורד הוא סמל לעמידות הישראלית. ממו, רס"ם במילואים בחטיבה 55, חוד החנית באוגדה 98, נפצע במהלך הלחימה בתשעת החודשים האחרונים פעמיים, פעם בעזה ופעם בלבנון. בשני המקרים, באותו אזור בגוף. בפעם השנייה, זו הייתה פציעה משמעותית שבגינה הוא הגיע בהתחלה לבית החולים בצפת ובהמשך עבר לרמב"ם עם פצע ירי שבעצם ריסק את הצלעות שלו ועבר דרך הריאה. שם נותח באמצעות טכנולוגיה חדשנית והושתלו בגופו צלעות מטיטניום. הרופא שניתח אותו, ד"ר אורי הברפלד, הא גם חברו לאוגדה. צפו בהם מספרים את סיפורם ל-ynet:
שיחה עם רס"מ איינאו ממו שנפצע פעמיים במהלך המלחמה ועם ד"ר אורי הברפלד, רופא בכיר ברמב"ם
( צילום: ירון ברנר)
ד"ר אורי הברפלד, רופא בכיר במחלקת ניתוחי חזה ברמב"ם, בן 41, ניתח את ממו בטכנולוגיה חדשה יחסית של השתלת מוטות טיטניום, המחליפות את הצלעות המרוסקות. מדובר בטכניקה מוכרת בעולם, אך היא נכנסה לישראל רק לפני כשנתיים. במהלך השנה החולפת נעשה בה שמוש תדיר יותר עקב ריבוי פציעות טראומה שמקורן בלחימה. ברמב"ם בוצעו למעלה מ-20 ניתוחים כאלה.
בניתוח שארך מספר שעות ובוצע על ידי חתך קטן, בוצע ניקוז של דם שהצטבר בחלל בית החזה ותיקון על ידי תפרים של קרעים שנוצרו בריאה כתוצאה ממסלול הקליע שפגע בגופו של ממו. לאחר מכן הוכנסו מוטות הטיטניום לאזורים שבהם היה צורך באיחוי הצלעות השבורות, כאשר הגדמים של הצלעות הוצמדו למוטות הטיטניום באמצעות תופסנים ייעודיים.
ד"ר אורי הברפלד: "הצלעות היו מרוסקות לחלוטין והיה צורך לבנות אותן מחדש ולקבען בצורה האנטומית הרגילה, כמו מעין לגו. העמדת המתלה הזה מאפשרת לאיינאו להמשיך לתפקד ולחזור לשגרה לצד ההחלמה. מדובר בחומרים גמישים ונושמים, שמרגישים כמו הצלעות הטבעיות. המוטות יישארו בגופו לעד"
"טכניקת השחזור של הצלעות נעשית על ידי מדידת האזור השבור בצלע והתאמת מקבעי הטיטניום באופן ייעודי לכל צלע בנפרד, כדי ליצור בית חזה סימטרי והפחתת לחץ על העצבים בבית החזה כתוצאה מהשברים", מסביר ד"ר הברפלד, אשר עבר השתלמות לצורך רכישת מיומנות ביצוע ניתוחים בטכניקה המדוברת, "במקרה הנוכחי האתגר היה גדול יותר מכיוון שהצלעות היו מרוסקות לחלוטין והיה צורך לבנות אותן מחדש ולקבען בצורה האנטומית הרגילה, מעין לגו. העמדת המתלה הזה מאפשרת לאיינאו להמשיך לתפקד ולחזור לשגרה, לצד ההחלמה מהניתוח. מדובר בחומרים גמישים ונושמים, שמרגישים כמו הצלעות הטבעיות. המוטות יישארו בגופו לעד, ויאפשרו לצלעות שלו להשתקם ולהחלים בקצב שלהן".
ד"ר הברפלד מספר כי "במהלך הלחימה בדרום, היחידה נתנה מענה רפואי של פרוצדורות מצילות חיים ופינוי רפואי באינספור מקרים. היחידה טיפלה במעל ל-100 פצועים בדרגות פציעה שונות, כולל פרוצדורות מצילות חיים בשטח תחת אש. התפקיד הכפול שלי כרופא, גם ברמב"ם וגם בשטח הופך אותי לרופא טוב יותר, אני חושב. כזה שרואה תמונה רחבה, צובר ניסיון שהלוואי והייתי יכול לוותר עליו, אבל בהחלט מתורגם להצלת חיים וטיפול מיטבי בכל מצב ובכל תנאי".
3 צפייה בגלריה
ד"ר אורי הברפלד. "התפקיד הכפול שלי כרופא, גם ברמב"ם וגם בשטח, הופך אותי לרופא טוב יותר"
במהלך הניתוח נמצאו בגופו של ממו רסיסים שאינם שייכים לפציעה הנוכחית, עדות להיסטוריה שלו בשדה הקרב. "הוא לא הרגיש אותם ולא ידע שהם קיימים בגופו", אומר ד"ר הברפלד, "כשהתחלנו את הניתוח מצאנו באותו אזור רסיס שלא תואם לרסיס שמתאים לפציעה הנוכחית כרגע, וכנראה שזה רסיס שנשאר עוד מהפציעה בעזה. בניתוח תיקנו גם את הריאה עצמה, היינו צריכים לשים כמה תפרים בתיקון של הריאה ולאחר מכן המשכנו עם הקיבוע עצמו, שהיה מאוד מאתגר כי הצלעות היו למעשה מרוסקות ומרוטשות".
איינאו ממו: "כולנו במילואים מדברים על זה הרבה בתקופה האחרונה, שמה שמביא אנשים למילואים זה בעיקר התחושה המשפחתית שיש, ביחידה נוצרת מעין משפחה לכל דבר, אז ברגע שכולם מגיעים אז אתה מרגיש צורך להיות שם בשבילם"
צפו בשניים מספרים על הניתוח ותוצאותיו:
הפציעה של איינאו ממו
(קרדיט: המרכז הרפואי רמב"ם)
ממו, נשוי לקרן ואב לשני ילדים, בת 12 ובן 13, שבימי שיגרה רכז חינוך בכפר הנוער ימין אורד, מספר כי לא היה לו כלל ספק שיחזור לשירות אחרי הפציעה הראשונה. לדבריו, גם בני משפחתו תומכים במהלך שלו. "המשפחה, אשתי והילדים מאוד תומכים. כולנו במילואים מדברים על זה הרבה בתקופה האחרונה, שמה שמביא אנשים למילואים זה בעיקר התחושה המשפחתית שיש, ביחידה נוצרת מעין משפחה לכל דבר, אז ברגע שכולם מגיעים אז אתה מרגיש צורך להיות שם בשבילם, וגם אני סמל במילואים, אז גם התפקיד ככה מאוד מחייב ככה להגיע".
השניים מסכמים ואומרים כי המפגש ביניהם משני צידת מיטת הניתוחים, בהחלט סוגר מעגל, אבל שניהם מקווים כי שמה שבאמת יקרה זה חזרה לשיגרה משעממת שתתבסס על מפגשים חברתיים בלבד. "אני בעיקר רוצה לחזור מהעבודה בחינוך הביתה לשגרה", אומר ממו. ד"ר הברפלד מסכם: "אני צופה שהוא יוכל לחזור לפעילות גופנית, לחיים הרגילים, בלי כאבים. אמנם יש לו דרך ארוכה, אבל אנחנו בכיוון הנכון".
