מאז 7 באוקטובר מדווחות מחלקות הלב בישראל על עלייה חדה בשכיחות של תסמונת הלב השבור, שמדמה מאוד את התסמינים של התקף לב, אבל היא אחרת לגמרי. "ההבדל המרכזי ביניהם הוא ש'הלב השבור' נראה כמו התקף לב ומרגיש כמו התקף לב, אבל כשמצנתרים רואים שאין עורק שנחסם שגורם להתקף לב", מסביר ד"ר אמנון איתן, סגן מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים כרמל.
לדבריו, במצב של "תסמונת הלב השבור" לרוב לא נשאר נזק ללב, למרות שהאדם שחווה אותו לרוב מרגיש את רוב התסמינים של התקף הלב מלחץ בחזה ועד שינויים באק"ג שנראים כמו התקפי לב. ד"ר איתן מסביר שאם יש פגיעה משמעותית בתפקוד הלב מטפלים בו בעזרת תרופות לאי-ספיקת לב. "אבל במקרים נדירים אפילו אפשר למות מזה".
תסמונת הלב השבור מתרחשת לרוב אחרי אירוע של לחץ מתפרץ, "מדובר בהתרגשות שלילית לרוב, בין אם זה אהבה נכזבת, עצב עמוק או אובדן של מישהו יקר, כמו מוות במלחמה, אבל זה יכול להיות גם משהו טריוויאלי כמו כעס בעבודה, אבל לא יהיה כעס נקודתי, אלא משהו מתמשך לאורך זמן", מסביר ד"ר איתן ואומר כי בעקבות המלחמה, אושפזו במחלקתו שלוש מטופלות שחוו טראומה, ואישה אחת שהגיעה עם התסמונת לאחר שבנה נפל במלחמה.
"תסמונת זו קשורה באופן מובהק רק למצבי סטרס אקוטיים ולא לגורמי הסיכון הסטנדרטיים האחרים להתקף לב בהם חסימת כלי דם", מסביר פרופ' דודי פרג, מנהל טיפול נמרץ לב בית חולים מאיר. "התופעה מתרחשת לרוב בקרב נשים בגילי 60-50 ומאופיינת במצב שבו צורת הלב משתנה. למעשה, תפקוד הלב נפגע והוא לא מתכווץ, אלא מתרחב, זה נקרא Apical Ballooning , הלב ממש נראה כמו בלון", הוא מפרט. התסמונת זוהתה לראשונה ביפן, שם קישרו את צורת הלב לכד שמשמש כמלכודת דיונונים מסורתית שנקראת ביפנית Takotsubo, שהפך להיות אחת משמותיה של התופעה. כך זה נראה:
המנגנון שמשפיע על התופעה קשור להפרשת האדרנלין בגוף בעקבות עצב ממושך או לחץ, אך הרופאים מעידים שלרוב בשיחה עם המטופלת ניתן לזהות את האירוע שגרם לתסמונת הלב השבור. הטיפול בעיקר תומך ואם יש פגיעה משמעותית בתפקוד הלב מטפלים עם התרופות המקובלות לאי-ספיקת לב. ד"ר איתן מסביר שאירוע כזה עלול לחזור כשיש סיכון יותר גבוה בקרב נשים שכבר חוו את זה בעבר. עם זאת, עצב אינו הרגש השלילי היחיד שיכול להשפיע לרעה על הלב. כך למשל, גם כעס או זעם.
התקף כעס חריף עלולים לגרום להתקף לב
לא מעט מחקרים כבר הוכיחו בעבר את הקשר בין כעס ולחץ לסיכוני התקף לב, כמו גם מחקר אמריקני שבוצע בתרופה האחרונה שהוכיח השפעה ישירה ומיידית של התקפי כעס על תפקוד הלב. המחקר, שפורסם בכתב העת של איגוד הלב האמריקני (Journal of the American Heart Association) ובוצע בשיתוף חוקרים מהמרכז הרפואי ארווינג של אוניברסיטת קולומביה, בית הספר לרפואה ייל, אוניברסיטת סנט ג'ון בניו יורק ומוסדות נוספים, מצא כי התקפי כעס חריפים אכן עלולים לפגוע ביכולת כלי הדם להתרחב וכתוצאה מכך עלול לגרום להתקף לב.
פרופ' פרג השווה את תוצאות המחקר לסצנה המוכרת מסרטים רבים שבה במהלך התקף זעם, התרגשות או קבלת בשורה רעה כוכב הסרט מחזיק את החזה ולעיתים אף מתמוטט מהתקף לב, "המחקר הזה רצה לבדוק אם הקשר הזה נכון גם במציאות", הוא אומר.
במהלך המחקר חולקו 280 נחקרים צעירים ובריאים לקבוצות והתבקשו להיזכר באירועים שעוררו בהם רגשות שונים בהם כעס, עצב וחרדה, השאר שמרו על מצב ניטרלי והיוו קבוצת ביקורת. לפני התחלת הניסוי הרגשי, במהלכו ובסיומו, נבדקו פרמטרים ביולוגיים שונים לדוגמה לחץ הדם, דופק ופרמטרים מעבדתיים הקשורים בתפקוד של כלי הדם, דלקת וקרישת הדם, כל אלו קשורים בסיכון מוגבר לפתח התקף לב.
ד"ר אמנון איתן: "הקשר בין סטרס והתקפי לב הנו ידוע, אבל חשיבותו של המחקר היא בהוכחת הקשר הישיר והמיידי בין הגוף לנפש: סטרס נפשי אקוטי מעורר תגובה ביולוגית מהירה המעלה את הסיכון להתקף לב"
במסגרת הרגשות שנבדקו במחקר נמצא קשר פיזיולוגי למצבי סיכון לבביים בכעס בלבד, והוכח שהוא גורם להשפעה שלילית על תפקוד העורקים, מה שעלול להעלות את הסיכון להתקפי לב. ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של ניהול כעסים לבריאות הלב ועשויים להשפיע על ההמלצות הקליניות לחולים עם מחלת לב. עם זאת, פרופ פרג מוסיף שיש לקחת את מסקנת החוקרים בערבון מוגבל עקב תנאי המחקר. "תוצאות המחקר מעניינות, אולם יש הבדל בין רגשות שמעוררים בתנאי מעבדה לבין רגשות בחיים האמיתיים ולא ניתן להשוות בין עצב שהושרה בתנאי מעבדה לבין עצב לאחר מוות של אדם קרוב".
ואכן, למרות חשיבותו של המחקר והתובנות החשובות שהוא מספק על בריאות הלב וניהול כעסים, חוקריו מודים שעולה הצורך במחקר נוסף על מטופלים ממגוון דמוגרפי רחב שאינם צעירים ובריאים. למשל, נחקרים עם בעיות כעס כרוניות הסובלים ממחלות לב, כלי דם או סוכרת כדי להבין היטב את המנגנונים המעורבים ולחקור את השפעת הכעס על קבוצות ויחידים לצד הסיכונים הבריאותיים השונים.
הקשר בין סטרס להתקפי לב
כאמור הקשר בין מצבי סטרס שונים וסיכון מוגבר להתקפי לב מוכר כבר זמן רב. ד"ר איתן מספר כי בשנת 1994 נצפתה עלייה חדה בשיעור התקפי הלב בעיר לוס אנג'לס לאחר רעידת האדמה הקשה שאירעה באזור. עלייה בהתקפי לב נצפתה גם בתקופות מלחמה, מיתון כלכלי קשה ובתקופת הקורונה. "אמנם הקשר בין סטרס והתקפי לב ידוע, אבל חשיבותו של המחקר היא בהוכחת הקשר הישיר והמיידי בין הגוף לנפש: סטרס נפשי אקוטי מעורר תגובה ביולוגית מהירה המעלה את הסיכון להתקף לב".
אז למה זה קורה?
החוקרים טוענים שתפקוד תאי האנדותל, האחראים על התרחבות כלי הדם, זוהה כגורם מפתח. פגיעה בהרחבה שלו היא סממן מוקדם לטרשת עורקים, מצב הקשור למחלות לב, התקפי לב, שבץ מוחי והפרעות אחרות.
פרופ' פרג מסביר כי אירוע כזה נקרא מחלת לב כלילית או קורונרית, שבו העורקים שמספקים דם ללב נחסמים באופן אקוטי ומהיר, וכך נוצר התקף לב. "בבסיס המחלה עומדת טרשת עורקים, מהותה שכולסטרול ותאי דלקת שוקעים בדופן עורק הלב ונוצר פלאק טרשתי".
פרופ' פרג מעיד שיש לכך שתי תוצאות אפשרויות, האחת היא פגיעה ביכולת של העורקים של הלב להתרחב ולהתכווץ כדי להתאים את אספקת הדם לצורך הלב והפגיעה השנייה היא היצרות בעורק. לדבריו, אירוע מסוכן מתרחש כשנוצר קריש דם שחוסם את העורק באופן אקוטי. אם נוצר קרע במחיצה הזאת, הדם פוגש את תוכן הפלאק ומבחינתו המצב זהה לפצע. "כך עלול להיווצר קריש דם בעורק בלב שעלול לחסום אותו וזה בעצם התקף לב".
אז הכעס הוא הפרמטר המנבא החשוב?
לפי פרופ' פרג, זהו אחד מהגביעים הקדושים של הקרדיולוגיה. "זה מאוד קשור ללחץ דם, זרימת דם ולדופק. לכן, פעילות גופנית מאוד בריאה באופן כללי וזה גם קשור לפרמטרים הנוספים, ביניהם מצב הרוח. אנחנו יודעים שכשאנחנו מתעצבנים או מתרגשים לחץ הדם עולה. אז יש להתקפי לב את אחד הקשרים היותר אינטואיטיביים בין מצבים של כעס והתרגשות לבין בעיות לב".
פרופ' דודי פרג: "אורח החיים המערבי מלא בלחץ, אבל הגוף שלנו לא נועד לעבוד בתנאים כאלו. צריך לקחת את זה בחשבון בדברים הבסיסיים ביותר של אורח חיים בריא, פעילות גופנית ותזונה. אלו דברים ששלובים ומשפיעים אחד על השני על הבריאות שלנו, הנפשית והפיזית. לכן, חלק מההמלצות לשמירה על בריאות הלב כוללות גם הפחתת מתח ולחץ"
אז האם רוגע יעזור למנוע את התקפי הלב?
ד"ר איתן: "זאת שאלת מיליון הדולר. אף פעם לא הוכיחו שהתערבויות מקטינות את הסיכון, אבל זה מאוד הגיוני. ככלל, רגשות שליליים קשורים באופן ישיר לדופק מהיר, לחץ דם גבוה ולהפרשה גבוהה של קורטיזול שמופרש בעקבות לחץ. כולם קשורים להגברת הסיכון לתהליכים של טרשת עורקים. חשוב לזכור שסטרס קשור גם לתחלואות אחרות כולל סוכרת, סרטן ועוד. לכן, ברור שכדאי להפחית סטרס מכל הסוגים, אבל הדרך להפחתת סטרס תהיה שונה לכל מטופל.
"ניתן להפחית עומס בעבודה, לפתח תחביבים ולצאת לחופשות. גם פעילות גופנית ויוגה קשורים בהפחתת סטרס ובחלק מהמקרים יש מקום גם לטיפול פסיכולוגי. אם יש מסר שעולה מהנושא הוא בעיקר להשתדל לא לקחת ללב, תרתי משמע".
פרופ' פרג: "אורח החיים המערבי מלא בלחץ. אנחנו עובדים הרבה שעות ומנסים לדחוף קדימה כל הזמן ולמצות את הפוטנציאל והזמן שלנו. הגוף שלנו לא נועד לעבוד בתנאים כאלו. צריך לקחת את זה בחשבון בדברים הבסיסיים ביותר של אורח חיים בריא, פעילות גופנית ותזונה. אלו דברים ששלובים ומשפיעים אחד על השני על הבריאות שלנו, הנפשית והפיזית. לכן, חלק מההמלצות לשמירה על בריאות הלב כוללות גם הפחתת מתח ולחץ וצריכה להיות מודעות שלמתח נפשי יש השפעה שלילית על בריאות הלב".