ילדי הדרום והצפון נדרשים לחכות חודשים לניתוחים שכיחים, התפוסה במחלקות גבוהה יותר לעומת ממוצע ה-OECD, חדרי מיון ילדים מתנהלים ללא רופאים מומחים ומאות נערות ונערים ממתינים לאשפוז פסיכיאטרי. אלו רק חלק מהמסקנות והממצאים המקוממים שעולים מדוח מבקר המדינה על אודות אשפוזי הילדים שמתפרסם היום (ג'). לעיון בדוח המלא - לחצו כאן.
משך ההמתנה לאחד הניתוחים השכיחים בקרב ילדים, כריתת שקדים, עמד על קרוב לארבעה חודשים (15.4 שבועות), וזאת למרות תוכנית ייעודית לקיצור זמן ההמתנה לניתוח זה, כמו גם לניתוח כפתורים.
בחינת זמני ההמתנה לניתוחים הבסיסיים כמו כפתורים (המסייע בניקוז הנוזלים המופרשים בתעלת האוזן, כך שלא תיפגע התפתחות השמיעה), כריתת שקדים או ניתוחי בקע, כפי שעולה מהדוח, מצביעה על פערים חריגים מאוד שמביאים את ילדי הפריפריה להמתין יותר זמן לאותם ניתוחים, לעומת המצב במרכז הארץ.
כך למשל, ילדי הדרום מחכים חצי שנה לניתוח בקע בבית החולים סורוקה, לעומת שבועיים בבתי החולים וולפסון וספרא לילדים בשיבא. יצוין כי גם בבית החולים פוריה בטבריה משך ההמתנה לניתוח קצר ועומד על שבוע בלבד. ילדי אזור ירושלים יחכו לניתוח הזה 21 שבועות בהדסה עין כרם, אך יוכלו לקבל תור בטווח של ארבעה שבועות בהדסה הר הצופים. בבחינה של שלושת הניתוחים, מובילים וולפסון בחולון ובני ציון בחיפה בזמני המתנה קצרים יחסית.
עוד בדוח המבקר:
בבית החולים ברזילי באשקלון, משך ההמתנה לניתוח כפתורים או כריתת שקדים הוא 24 שבועות, בנהריה - 20 שבועות, בבית החולים ספרא לילדים של שיבא 12 שבועות לניתוח כפתורים, במאיר תשעה, באסותא באשדוד שבעה שבועות ובבית החולים וולפסון בחולון - רק שלושה שבועות. יש לציין כי זמן ההמתנה תלוי גם בהסדרי הבחירה של קופות החולים עם בתי החולים השונים.
זמן ההמתנה הארוך ביותר לניתוח נרשם בבתי החולים הלל יפה ופוריה, כשילדי האזור ממתינים לא פחות משמונה חודשים עבור ניתוח כריתת שקדים. גם בבית החולים העמק בעפולה, התורים לניתוח הזה ארוכים מאוד - 26 שבועות בממוצע, בברזילי וברמב"ם - 24 שבועות. בסורוקה בבאר שבע 12 שבועות. זאת לעומת זמני המתנה קצרים יותר בבתי החולים במחוז תל אביב ובמחוז חיפה: בוולפסון כאמור שלושה שבועות, בשמיר באר יעקב שמונה שבועות, בכרמל חיפה שמונה שבועות ובבני ציון חיפה שמונה שבועות.
פרופ' איתי פסח, מנהל בית החולים לילדים ספרא בתל השומר, הסביר כי לזמני ההמתנה לניתוחים הללו השפעה משמעותית על בריאות הילדים. "מדובר על שלושה ניתוחים מאוד שכיחים בילדים", אמר. "במיוחד שקדים וכפתורים הם ניתוחים שלהמתנה יש משמעות על הבריאות בטווח הארוך. הסיבה שעושים ניתוח כפתורים ושקדים היא דלקות אזניים חוזרות שמפריעות לעיתים לשמיעה ואז כשילד לא שומע זה יכול להפריע להתפתחות וניתוחי שקדים עושים במקרים של דום נשימה בשינה וגם שם דחייה של הניתוח יכולה להשפיע על ההתפתחות של ילדים". לדבריו, "לא מדובר על סתם ניתוחים אלא כאלה שחשוב לעשות אותם בזמן. הבעיה היא שהתמחור של הניתוחים האלה הוא תמחור בחסר, אלו ניתוחים הפסדיים, ולכן אין מוטיבציה מאוד גדולה לייצר תשתית שתאפשר לניתוחים האלה להתרחש בלי המתנה וזה לא כלכלי לעשות את הניתוחים האלה".
"במקומות שבהם יש תחרות בין מבוגרים לילדים ובמקום לנתח ילד לנתח מבוגר שמכניס כסף יותר יכול להיות שהמערכת תעדיף לנתח את המבוגר. לכן התורים קצרים יותר במקומות שבהם יש בתי חולים לילדים כמו אצלנו", אמר פרופ' פסח.
יותר פונים לרפואה הפרטית
במקביל להתארכות התורים לניתוחים (עד 25 שבועות יותר בין 2020 ל-2022, תלוי בבית החולים), שיעור שלושת הניתוחים במוסדות ציבוריים ובמוסדות פרטיים קרוב לשוויון: ב-2021 חלה עלייה קלה בביצוע ניתוח כריתת שקדים וניתוחי בקע במוסדות הפרטיים בשיעור של 5% לעומת 2019. המבקר ממליץ שמשרד הבריאות יוסיף לתוכנית קיצור התורים שהוא מפעיל גם יעדים ומדדים בנוגע לכל תור לניתוח שהוא מצפה שיקוצר, משום שעד כה לא הוגדרו יעדים כאלו לבתי החולים.
בשבעה מתוך 21 בתי החולים אין רופא מומחה ברפואה דחופה או ברפואת ילדים במשמרת ערב. בולט במיוחד היעדר רופא מומחה במשמרת ערב בשלושה מתוך שבעת בתי החולים בפריפריה (זיו, פוריה ונהריה). במרכזי העל - רמב"ם, סורוקה, שניידר, איכילוב, שיבא והדסה עין כרם - אין רופא כזה במשמרת לילה. במשרד הבריאות אומרים כי נוכחות רופא ילדים מומחה במרכז לרפואה דחופה חשובה, אולם יש מחסור במומחים אלו. אשר לאיוש מלר"דים בפריפריה ברופאים מומחים, המשרד ציין שנדרשים לשם כך מקורות תקציב ייעודיים.
בין השנים 2009 ל-2020, כפי שעולה מהדוח, מספר הילדים עלה ב-23 אחוזים ובמקביל היחס בין כמות המיטות לכמות הילדים הצטמצם מ-1,089 ל-1,068 מיטות. משרד הבריאות גם לא נערך לגידול העתידי, ובעיקר עד שנת 2050. לפי התחזיות, בשנת 2035 תהיה אוכלוסיית הילדים בני 14-0 גדולה בכ-13.5% לעומת 2020, ובשנת 2050 צפוי מספר ימי האשפוז באגפי הילדים בבתי החולים להיות גדול בכ-68% לעומת שנת 2020. "משרד הבריאות לא הכין תוכנית אופרטיבית להפעלת בתי החולים ולא קבע יעדי יסוד ארוכי טווח למערכת האשפוז - מספר המיטות ל-1,000 נפש, התפוסה הרצויה בבתי החולים, ומשך האשפוז הממוצע במחלקות", כתב המבקר.
133 אחוזי תפוסה במרכז
הדוח משרטט תמונת מצב עגומה באשר לשיעורי התפוסה במחלקות הילדים ובבתי החולים לילדים, בעיקר בהדסה עין כרם, הדסה הר הצופים, רמב"ם, שניידר, קפלן, שיבא-ספרא, וכן איכילוב-דנה. המבקר מציין כי שיעורי התפוסה באותם מוסדות רפואיים עמדו על יותר מ-94 אחוזים. ממוצע התפוסה הגבוה ביותר נרשם באזור המרכז ועמד על 133 אחוזים.
הדוח סקר את פריסת המיטות לילדים בתקן בין בתי החולים, ומהם עולה כי בתל אביב והמרכז יש בסך הכול 425 מיטות, בצפון 73 ובדרום 168. מספר המיטות כמובן נגזר מכמות התושבים, אך הפריסה משפיעה מאוד על השירות הרפואי הניתן לתושבים, וכך בתי חולים כמו סורוקה, שאין בקרבתם מרכז רפואי נוסף, מתמודדים עם עומס קצוני וביתר שאת בתקופות עמוסות, שכפי שנחשף ב-ynet לאחרונה, הוביל לאשפוז ילדים במסדרונות במקום בחדרים מפאת מצוקת מקום.
גם צוות הביקורת של מבקר המדינה תיעד ילד שאושפז במסדרון בבית החולים הלל יפה בחדרה (בתמונה הבאה). בביקור של צוות הביקורת במחלקת הילדים בקיץ האחרון, נמצא שבאותו היום אושפזו במחלקה 42 ילדים - יותר מ-35% מעל התקן - 31 מיטות. בחדרים המיועדים לשניים אושפזו שלושה ילדים.
המצב בבתי החולים רחוק מאוד מהמטרות שמשרד הבריאות הציב לעצמו. למעט אסותא אשדוד שהוא בית חולים חדש יחסית, באף אחד מבתי החולים האחרים שיעור החדרים המיועדים לילד אחד אינו מתקרב למחצית מסך החדרים, כפי שנקבע בחוזר האשפוז. בהעמק בעפולה, רוב גדול (82%) מהחדרים מיועדים לשלושה ילדים מאושפזים. גם בכרמל, בשניידר ובהלל יפה הצפיפות בחלק מהחדרים גדולה. ליד 221 מיטות (כ-23% ממיטות האשפוז) לא ניתן להוסיף מיטה סמוכה שתאפשר תנאים נאותים למנוחה עבור ההורה המלווה.
במערך הפסיכיאטרי המצב קשה אף יותר
דגש מיוחד ניתן למצב הקשה של המערך הפסיכיאטרי לילדים, ובהמשך לפרסומים קודמים בנושא, עולה כי ילדים רבים מאושפזים במחלקות הילדים הרגילות במקום במערך הפסיכיאטרי – מפאת חוסר מקום ומיטות אשפוז. "לעיתים ילדים מאושפזים במחלקות הילדים במקום במסגרות המתאימות להם, כמו מסגרות לטיפול נפשי או לשיקום, וזאת בשל חוסר מקום במחלקות פסיכיאטריות לילדים או במסגרות האחרות שמתאימות להם", כתב המבקר והוסיף כי "אי-קבלת טיפול מתאים עלולה להפוך את הילדים לחולים כרוניים, מצמצמת את סיכויי הריפוי ואף מגדילה את סיכויי התמותה שלהם".
מנתוני האיגוד לפסיכיאטריה, באפריל 2022 נמצאו 553 ילדים הממתינים למסגרות אשפוז או לטיפול יום פסיכיאטרי. חלקם אושפזו במחלקות ילדים כלליות וחלקם בביתם. 258 מהם המתינו לאשפוז, וזמן ההמתנה שלהם היה 7-3 חודשים. לדברי האיגוד, הילדים ממתינים לטיפול דחוף ונמצאים בסכנת חיים מיידית (כגון לאחר ניסיון אובדני קשה). 295 הילדים הנותרים המתינו לטיפול יום, וזמן ההמתנה שלהם היה 3 - 12 חודשים. למרות מצב הסיכון שבו היו נתונים, לא היה להם צפי קרוב לטיפול.
מהדוח עולה כי בבית החולים זיו בצפת מאושפזים באופן קבוע ילדים שזקוקים לאשפוז פסיכיאטרי – במחלקות הילדים. התפוסה במחלקה לבריאות הנפש לילדים בבית החולים זיו עמדה בכל אחת מהשנים 2021-2019 על יותר מ-100%, ובשנת 2021 הייתה גבוהה במיוחד (130%), וזאת לעומת התפוסה במחלקות ילדים, שעמדה באותן שנים על כ-50% ואף פחות. באשפוזי היום במחלקה לבריאות הנפש הייתה עלייה של יותר מ-40% במספר הביקורים בין השנים 2019 ל-2021.
גם בשיקום ילדים: הפריפריה מוזנחת
המוסדות המספקים כיום שיקום באשפוז לילדים ממוקמים במרכז הארץ - ירושלים, רעננה, תל אביב ורמת גן, ואין מענה לילדים בצפון הארץ ובדרומה. לאחר סיום הבנייה יתווספו 21 מיטות שיקום לילדים בפוריה וברמב"ם בצפון ובסורוקה בדרום. המרכז הרפואי נהריה ציין בתגובתו על ממצאי הביקורת כי היות שבאזור הצפון אין אפשרויות לשיקום ילדים, פעמים רבות ילדים מועברים למחלקות שיקום במרכז הארץ. המרכז הרפואי רמב"ם ציין בתגובתו כי בתחילת 2021 החלו להפעיל 4 מתוך 12 המיטות המתוכננות במחלקת אשפוז יום, וכי הצפי לסיום הבינוי ולהפעלת כלל המיטות הוא כשנתיים.
אבל גם במוסדות השיקומיים במרכז הארץ, המצב רחוק מלהשביע רצון. מנתוני בית החולים השיקומי לוינשטיין של הכללית, עולה כי ב-2014 טיפל ביה"ח ב-58 ילדים ושבע שנים לאחר מכן, בשנת 2021, טופלו בו 105 ילדים. בקיץ האחרון מספר הילדים שחיכו לשיקום באשפוז בבית לוינשטיין היה 19 וזמן ההמתנה הגיע לשלושה חודשים.
בכל הנוגע לטיפול בידי רופאי ילדים במסגרת הקהילתית - אין אחידות בין קופות החולים, וגם כאן, הפריפריה מוזנחת לעומת המרכז. שיעור הילדים בני 12-0 שטופלו בידי רופא מומחה ברפואת ילדים נע בין 36% בלאומית ל-90% במכבי (65% בכללית ו-70% במאוחדת). בכל הקופות במחוזות דרום וצפון, ובחלקן גם במחוז ירושלים, שיעור הילדים שטופלו בידי רופא מומחה ברפואת ילדים הוא נמוך לעומת המחוזות במרכז הארץ. כך למשל, במכבי, שבה שיעור הילדים שטופלו בידי רופא מומחה הוא הגדול ביותר, שיעורם נע בין 80% במחוז דרום ל-97% במחוז מרכז. בלאומית, שבה שיעור הילדים שטופלו בידי רופא מומחה הוא הקטן ביותר, שיעורם נע בין 16% במחוז דרום ל-43% במחוז ירושלים.
המחסור מתבטא לא רק במומחים לרפואת ילדים אלא גם באחיות. משרד הבריאות לא בחן אם תקן כוח האדם הסיעודי במחלקות לילדים צריך להיות זהה לזה של מחלקות המבוגרים, אף שאשפוז ילדים כרוך במענה של הסגל הסיעודי על צרכים ייחודיים. מצוקת כוח האדם נמשכת גם לתקני עובדים סוציאליים בחלק מבתי החולים.
משרד הבריאות: "התוצאות טובות למרות ההשקעה הנמוכה"
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לדוח כי "בישראל קיים מחסור במיטות אשפוז. מערכת הבריאות הישראלית נחשבת לאחת המערכות הטובות והיעילות בעולם, כאשר תוצאות הבריאות של המערכת טובים, למרות השקעה נמוכה באופן יחסי למדינות ה-OECD ותשתיות חסרות. כמו כן, שיעור המיטות לאלף נפש נותר נמוך מהשיעור הממוצע ב-OECD. תפקידו של משרד הבריאות הוא לקבוע את מדיניות הבריאות הלאומית ובמסגרתה להגדיר את שיעור מיטות האשפוז הנדרשות על מנת לטפל באוכלוסיית ישראל ואכן לאורך השנים, נעשתה חלוקת מיטות האשפוז תוך התחשבות בצרכים אלו, במסגרת התקציב הניתן לה לטובת הקצאת מיטות. משרד הבריאות פועל לבנות תכנית רב שנתית מבוססת נתונים, תחזית דמוגרפית, חלוקה גיאוגרפית וצפי תחלואה.
"בתקציב משרד הבריאות לשנת 2023 ישנה התייחסות לתכנית מיטות רב שנתית למערכת האשפוז הכללית ותקציב פיתוח בהיקף של מאות מיליוני שקלים. תוכנית המיטות לוקחת בחשבון את צרכי מערכת האשפוז כפי שמתבטא בשיח מול בתי החולים השונים, שיעורי תפוסת המיטות, חוסר מיטות בתחומים ספציפיים וכן השלכות גיאוגרפיות אול מול אילוצים תקציביים. המגבלה העיקרית, לאורך כל השנים על תוספת מיטות היא מגבלת התקציב. בשנים האחרונות נוספה לכך בייתר שאת גם מגבלת כוח האדם במערכת".
משרד הבריאות: "בישראל קיים מחסור במיטות אשפוז. מערכת הבריאות הישראלית נחשבת לאחת המערכות הטובות והיעילות בעולם, כאשר תוצאות הבריאות של המערכת טובים, למרות השקעה נמוכה באופן יחסי למדינות ה-OECD ותשתיות חסרות"
עוד אמרו במשרד הבריאות כי "כדי לתת מענה כולל למספר הרופאים בתחום, המשרד פועל בשני צירים, האחד, הציר הארצי, כשהמטרה היא גידול במספר הרופאים בכלל וגידול במספר הסטודנטים שלומדים רפואה. הציר השני הוא טיפול באתגרים הייחודיים של הפריפריה. במהלך החציון השני של השנה, יקים משרד הבריאות גוף לאומי לתכנון כח אדם, תוך מתן דגש על תכנון רופאים. זאת על מנת לבצע תכנון לאומי ארוך טווח של כוח אדם רפואי ובכלל זה גם בתחום טיפול נמרץ ילדים. הקמת גוף זה הינה ביטוי לשינוי תפיסה מהותי בגישה לסוגיה זו. המשרד יעודד יציאה להתמחות ברפואת טיפול נמרץ ילדים, בכלים העומדים לרשותו. בנוסף, הקצה משרד הבריאות תקנים לקופות החולים מתוך מטרה לעודד הכשרת מתמחים כולל ברפואת ילדים ובמקצועות על בתחום רפואת ילדים. תהליך רישום המתמחים, שהחל בינואר השנה, זכה להצלחה ומאפשר לייצר תמונת מצב מקצועית כבסיס לתכנון כחלק ממהלך לאומי של תכנון כוח אדם רפואי בכלל המקצועות".
בנוגע למחסור בשיקום, אמרו במשרד הבריאות כי "מתוכננת תוספת מיטות שיקום לילדים בצפון ויחד עם זאת, יתקיים במסגרת תכנון מיטות ארוך טווח תהליך של מיפוי צרכים ותעדוף גם בתחום שיקום ילדים. אגף השיקום במשרד הבריאות גיבש נוהל מקיף שמתייחס לאופן ההפניה לשיקום באופן כולל, בקרב מבוגרים וילדים. אגף השיקום ממשיך לפעול להוצאתו של הנוהל ותיבדק האפשרות להוסיף לנוהל זמני המתנה מרביים לטיפול. תיבדק האפשרות להוסיף התייחסות ספציפית לשיקום ילדים, לרבות קביעת זמן המתנה מרבי לקבלה לשיקום".
