"קיבלתי את החיים שלי בחזרה ואני לא מתכוון לוותר": סימנטוב שללאשוילי, בן 47 מרמלה, מעיד על עצמו שקיבל את החיים שלו בחזרה לפני חג הפסח. הוא הרגיש לחץ בחזה, פונה לבית החולים ושם הוחלט להעבירו באופן מיידי לצנתור. במהלך הצנתור עבר שללאשוילי דום לב והחייאה, ולאחריהם הושתל בגופו לב מלאכותי. "אמרו לי שיעשו לי שני צנתורים וישחררו אותי. בדיעבד, נלחמו שעה על החיים שלי. כל החזה שלי היה שרוף בגלל מכות החשמל שקיבלתי", הוא מספר.
1 צפייה בגלריה
סימנטוב 1
סימנטוב 1
מימין: פרופ ירון ברק, מנהל היחידה להשתלות בית חזה במערך לניתוחי לב וחזה בילינסון מקבוצת הכללית, סימנטוב שללאשוילי, וד״ר דני גורפיל, מנהל טיפול נמרץ
(צילום: דוברות בילינסון)
בתי חולים אינם זרים לסימנטוב שללאשוילי. לפני כחמש שנים הוא עבר אירוע מוחי קל ולפני כשנתיים כל המערכות בגוף קרסו, הוא התמוטט ואושפז בבית החולים שוב. אבל כל זה לא הכין אותו למה שקרה לו לפני כחודש. בזמן שהיה בעבודה, הרגיש לפתע לחץ בחזה. "הרגשתי שאני נחנק", הוא מספר. "חשבתי שאולי זה יעבור לי. אחרי שהכאב לא עבר במשך יותר משעה, המנהל שלי בעבודה החליט לקחת אותי למיון באסף הרופא. חשבתי לנסוע ברכב שלי, אבל החברים שלי לא נתנו לי. אם לא הם, לא הייתי פה היום".
בבית החולים אסף הרופא הבינו שהוא עובר אירוע לבבי והוחלט להכניסו באופן מיידי לצנתור, אותו ביצע צונתר פרופ' סער מנחה באסף הרופא אשר הציל את חייו. מיד לאחריו הועבר להמשך טיפול בבית החולים בילינסון. "מתוך שלושת העורקים הקורונריים שיש לכל אדם נורמלי שלושתם היו חסומים אצל סימנטוב", אומר פרופ' ירון ברק, מנהל היחידה להשתלות בית חזה במערך לניתוחי לב וחזה בבילינסון. העורקים הקורונריים - הכליליים, הם אלו המספקים דם לשריר הלב עצמו והצנתור הטיפולי משמש לפתיחת חסימה בכלי הדם האלו כדי למנוע את התקף הלב.
"הליך הצנתור היה חריג", הוא מספר, "הוא נעשה בזמן שהחולה לקה בדום לב והלב הפסיק לעבוד. עשו לו החייאה ותוך כדי החייאה המצנתר פתח את העורקים שגרמו להתקף לב. זה הזוי לראות אדם שכל כלי הדם שלו סגורים. בחיים שלי לא ראיתי צנתור כזה שנעשה תוך כדי החייאה".
קראו עוד:
פרופ' ברק, שראה צנתורים רבים בחייו מסביר: "זה כמו להכניס חוט ברזל לעורק קורונרי שהקוטר שלו הוא מילימטר עד 2 תוך כדי שמישהו מעסה את הלב ומזיז אותך. לא לגרום נזק זה כמעט הזוי. הסיכויים של אדם כזה הם חד ספרתיים וזה נס רפואי. אני לא חושב שאראה עוד מקרה כזה בקריירה".
פרופ' ברק: "השתלת לב מלאכותי זה משהו שעושים אצל מעטים מאוד, יחידי סגולה בעולם ובישראל. זו פעולה לא פשוטה אבל כשהיא מצליחה אנחנו מצליחים לתת חיים לאנשים. הוא הגיע אלינו מת, ואנחנו הצלנו אותו עם השתלת הלב המלאכותי. זו הרגשת סיפוק שאין לתאר"
שללאשוילי חובר לאחר הצנתור למכשיר אקמו למשך 12 ימים. "הוא הגיע אלינו כשהוא מורדם ומונשם", סיפר פרופ' ברק. "הערנו אותו, אני ומנהל היחידה לטיפול נמרץ, ד"ר דני גורפיל, שהיה שותף לניתוח ולגמילה ממכשיר האקמו, הוצאנו לו את ציוד ההנשמה וראינו שהמוח מתפקד. הדבר הראשון שאנחנו חייבים לראות אחרי פעולה כזו הירואית של הרופאים, זה לוודא שהספיקו להציל את המוח. אחרי שייצבנו אותו מבחינה לבבית ונשימתית, והבנו שהמוח שלו עובד, ניתן היה לעבור לשלב הבא".
פרופ' ברק היה זה שקיבל את שללאשוילי לאחר הצנתור והיה מאלו שביצע הליך של השתלת לב מלאכותי LVAD - מכשיר אלקטרוני מכני המושתל בליבו של חולה ומסייע בתפקוד הלב כאשר ישנו קושי. "הבנו שהאיש לא יכול ללכת לשום תהליך מלבד השתלת לב מלאכותי. מה שהיה מוטל על הכתפיים שלנו זה להעביר אותו מאקמו ללב מלאכותי, משימה לא פשוטה. השתלת לב מלאכותי זה משהו שעושים אצל מעטים מאוד, יחידי סגולה בעולם ובישראל. זו פעולה לא פשוטה אבל כשהיא מצליחה אנחנו מצליחים לתת חיים לאנשים. אתה עושה למען החולה מה שאתה יכול ומקווה שתצליח. הוא הגיע אלינו מת, ואנחנו הצלנו אותו עם השתלת הלב המלאכותי. זו הרגשת סיפוק שאין לתאר".
שללאשוילי עבר את ההשתלה ולאחר שבועיים בטיפול נמרץ שוחרר לביתו ועכשיו הוא ממתין לתרומת לב. "עכשיו החיים שלי השתנו. עישנתי הרבה ועכשיו הפסקתי לעשן. בהתחלה הייתי עם הליכון ועכשיו אני כבר הולך בלעדיו, שבועיים בלבד אחרי הניתוח. הגוף שלי חלש עדיין אבל אני מרגיש טוב. אני מודה לפרופסור, אני מצדיע לו. אחרי שיצאתי מהניתוח בכיתי מהתרגשות. אני צריך לשנות את החיים שלי ולחיות נכון יותר. קיבלתי את החיים שלי בחזרה ואני לא מתכוון לוותר".