בשיתוף אסטרהזניקה
המומחיות משיבות פאנל אי ספיקת כליות ומחלות לב
מטופלת הסובלת מהשמנה ויתר לחץ דם, לאחרונה מתקשה במאמץ והיא פונה אלינו בשאלה אם הקושי נובע מגילה המבוגר, או שמא מאחורי הסימפטום מסתתרת מחלה אחרת?
"אכן מדובר במטופלת עם רקע רפואי שמחייב התייחסות וההערכה רפואית", מסבירה ד"ר איריס יעיש, מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה באיכילוב. "בנוסף, השמנה ויתר לחץ דם הם גורמי סיכון להתפתחות של מחלת לב בכלל, ואי ספיקת לב בפרט", היא מוסיפה. "מאחר והמטופלת סובלת מגורמי הסיכון הללו, ללא ספק, הייתי מפנה אותה לרופא המשפחה שלה להמשך בירור. הרופא ישאל אותה שאלות מתאימות ואופייניות למחלת לב, ובמקרה הצורך ובהתאם לשיקול דעתו, יפנה אותה לבדיקות להארכה של תפקוד הלב כמו אקו לב או מיפוי לב".
איזה סוגים של אי ספיקת לב יש וכיצד ניתן להבחין ביניהם?
"קודם כל, כשאנחנו מדברים על אי ספיקת לב אנחנו מדברים על הלב עצמו, שבמצב תקין הוא עובד כמשאבה. הלב צריך להתכווץ ולהזרים דם קדימה ליתר האיברים בגוף, ולאחר שהוא מתכווץ, יש לו תפקיד נוסף, לא פחות חשוב – לעבור הרפיה ולהיפתח מחדש כדי שדם חדש יוכל להיכנס הלאה" מסבירה ד"ר מיכל לאופר-פרל, קרדיולוגית בכירה ומנהלת מרפאות הלב באיכילוב.
"באי ספיקת לב אנחנו מתרכזים בשני סוגים עיקריים: הראשון והמוכר ביותר, מכונה 'אי ספיקת לב סיסטולית'. מצב זה שכיח במיוחד אצל חולים שעברו התקפי לב ונוצרה פגיעה בשריר הלב שאינו מצליח להתכווץ ולהוציא דם בצורה יעילה", מוסיפה ד"ר לאופר-פרל. "הסוג השני, שהמודעות אליו גדלה יותר ויותר בשנים האחרונות, הוא 'אי ספיקת לב דיאסטולית'. במקרה זה, לשריר הלב אין בעיה להתכווץ, אבל יש לו בעיה לעבור להרפיה. במצב זה, הלב לא נפתח כמו שצריך, דם לא נכנס בצורה מיטבית פנימה ולא יוצא קדימה בצורה מספקת".
ד"ר לאופר-פרל מסבירה שעל מנת להבחין בין שני הסוגים, מבצעים בדיקות הדמיה של הלב. הבדיקה השכיחה, הזמינה והנפוצה ביותר היא אקו-לב. "מדובר בבדיקה פשוטה ומהירה, ללא קרינה ותופעות לוואי, שהיא בעצם אולטרסאונד של הלב. בבדיקה אנחנו מדגימים את ההתכווצות של הלב ובודקים האם מדובר על אי ספיקת לב סיסטולית או על אי ספיקת לב דיאסטולית. הבדיקות הללו חשובות מאוד היות והסימפטומים של שני הסוגים הם די דומים אך לא זהים", היא מסבירה.
אז מה הסימפטומים של אי ספיקת לב שצריכים להדליק לנו נורה אדומה?
"הסימפטומים המרכזיים של אי ספיקת לב כוללים עייפות, קושי בביצוע מאמצים בעיקר בעליית מדרגות, קוצר נשימה, שיעול, דפיקות לב מואצות, בצקות, נפיחות של הבטן, עלייה במשקל ושינויים במתן שתן, מסבירה ד"ר איריס יעיש, מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה ורופאה בכירה במכון האנדוקריני באיכילוב. "בנוסף, קיימים גם סימפטומים פחות שכיחים שיכולים אף הם להופיע, וקשורים למערכת העיכול כמו חוסר תיאבון, בחילה ואפילו דיכאון". עוד מוסיפה ד"ר יעיש: "ישנה שיטת מדידה לסימפטומים, והיא חלוקה לפי דרגות מ 1 עד 4 : דרגה 1 – זה מטופל שלא מדווח על סימפטומים, ודרגה 4 – זה מטופל שסובל מכמה סימפטומים קשים בזמן מנוחה. בין לבין יש את דרגות 2 ו-3 שאלו המטופלים שחייבים לאבחן כמה שיותר מוקדם בכדי שנוכל לטפל בהם", היא מסבירה.
האם יש טיפול שיכול לשפר את הרגשתה של אותה מטופלת ולמנוע הידרדרות נוספת?
"בהחלט כן", משיבה ד"ר לאופר-פרל, "זו תקופה מאוד מרגשת להיות רופאת אי ספיקת לב, משום שבשנים האחרונות חלה מהפכה בתחום ויש מספר תרופות חדשות שמשפרות את איכות החיים. לעיתים אי ספיקת לב יכולה להיות מעמסה מאוד משמעותית על איכות החיים, שמתבטאת בקושי לבצע פעולות יומיומיות בסיסיות ביותר כמו קשירת שרוכים ולהתקלח, והתרופות החדשות מביאות לשיפור ניכר באיכות חיים", היא מסבירה. "מעבר לכך, אי ספיקת לב, היא אחת הסיבות השכיחות לאשפוז, והחולים במחלה מתאשפזים לרוב לזמן ממושך (בממוצע 5 ימי אשפוז לפחות). התרופות החדשות מפחיתות את הצורך באשפוזים, וזה לא פחות חשוב מהורדת התמותה".
לדברי ד"ר לאופר-פרל, עד כה הטיפול היה מבוסס בעיקר על מעכבי ACE, חוסמי רנין-אנגיוטנסין, חוסמי בטא וכו. מאחר ויש שני סוגים של אי ספיקת לב – סיסטולית ודיאסטולית – בעוד שרוב התרופות הקיימות נמצאו בעיקר כיעילות לטיפול בחולים עם ספיקת לב סיסטולית, בשנה האחרונה גילינו שקבוצה חדשה של תרופות מסוג מעכבי SGLT2 היא היחידה שהראתה יעילות בטיפול בשני המצבים, גם באי ספיקת לב סיסטולית, וגם באי ספיקת לב עם תפקוד דיאסטולי. "מדובר בבשורה מאוד משמחת, משום שכעת יש לנו מענה טיפולי גם לאותם 50% מאוכלוסיית האי ספיקת לב שהיתה ללא מענה רפואי מספק".
טיפים למטופל עם אי ספיקת לב:
"הדבר החשוב ביותר הוא לאבחן מוקדם, ולכן מניעה היא הטיפול הטוב ביותר. מאחר והסימפטומים של אי ספיקת לב יכולים להיות לפעמים לא ספציפיים, המודעות אליהם צריכה להיות גבוהה", מסבירה ד"ר לאופר-פרל, "הסימפטום אולי השכיח ביותר זה אי סבילות למאמצים – פעולות שפעם היינו יכולים לעשות בקלות, פתאום קשות יותר לביצוע, כמו עלייה במדרגות, קושי לישון בלילה ולנשום. נכון שהסיבה יכולה להיות גם הגיל המבוגר, או השמנה והיעדר פעילות גופנית, אבל צריך לחשוב גם על האפשרות של אי ספיקת לב. וניתן לאבחן זאת בקלות על ידי פנייה לרופא המטפל".
"בשלב הראשון תבוצע בדיקת אקו-לב, לצד איזון אורח חיים וקיום פעילות גופנית של לפחות 150 דקות בשבוע, שמירה על תזונה נכונה ומשקל תקין, הימנעות מעישון, מעקב אחרי מדדי לחץ דם, כולסטרול, סוכרת ואי ספיקת כליות, וחשוב לזכור שכל הפרמטרים הללו משפיעים אחד על השני", היא מוסיפה.
"כמובן לאחר האבחון, מומלץ להתחיל טיפול בשלב המוקדם עם התרופות שקיימות היום לאי ספיקת לב באופן כללי ומעכבי SGLT2 שמתאימים גם לאי ספיקת לב סיסטולית וגם לאי ספיקת לב דיאסטולית, והביאו לשיפור באורח חיים ומניעת תחלואה", מסכמת ד"ר לאופר-פרל.
מוגש כשירות לציבור בשיתוף אסטרהזניקה
