הקרב בין משרד הבריאות להסתדרות הרפואית הסתיים בהסכמה על מתווה חדש להכשרת רופאים בישראל. לפני הצהריים (יום א') כינסו מסיבת עיתונאים להצגת המתווה שכולל הכרה בהתמחות בקהילה (ולא רק בבתי החולים), קיצור הסטאז' וגם הקמת ועדה מייעצת לתכנון ההתמחויות בהתאם לביקוש בשוק. במהלך מסיבת העיתונאים התריע יו"ר ההסתדרות הרפואית פרופ' ציון חגי מפני בריחת מוחות של רופאים וגם של סטודנטים. מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הביע דאגה מהנושא.
משרד הבריאות הציג רפורמה בהכשרת רופאים
בר סימן טוב אמר בנושא זה: "אני רוצה לומר משהו על השיח הער על רופאות ורופאים שעוברים לחו"ל - אנחנו מודאגים מזה. לא אומרים שילכו ונסתדר ונביא מישהו אחר במקום. אנחנו נלחמים על כל רופאה ועל כל רופא ואנחנו רוצים שלכולם יהיה מקום לממש את הפונציטאל המקצועי שלהם. עובדים כל הזמן לייצר את תנאי העבודה הטובים ביותר, שומרים על האוטונומיה המקצועית ואנחנו עוסקים בנושא לא ברעש גדול. מדברים עם ההנהלות וגם עם הרופאים בשטח". הוא קרא לרופאים: "תישארו חלק מהמערכת. אנחנו לא מבקרים לא מגנים קוראים לכולם תמשיכו להיות חלק מאיתנו".
יו"ר ההסתדרות הרפואית פרופ' ציון חגי התריע מפני בריחת מוחות של רופאים לחו"ל, וכן של סטודנטים ישראלים שלומדים בחו"ל: "אנחנו בהסתדרות הרפואית הקמנו מטה עבודה שידאג להחזיר את הרופאים האלה לארץ, ניצור איתם קשר אפילו ניסע להיפגש איתם בחו"ל. בריחת מוחות נוספת קיימת גם של סטודנטים לרפואה שלומדים בחו"ל, בהונגריה ובצ'כיה. בסוף השנה מגיעים אליהם נציגים מכל אירופה ומציעים להם הצעות. צריך להחזיר גם אותם לארץ כי הלימודים בשנה החמישית והשישית מתקיימים בבתי החולים".
פרופ' ציון חגי: "בריחת מוחות נוספת קיימת גם של סטודנטים לרפואה שלומדים בחו"ל, בהונגריה ובצ'כיה. בסוף השנה מגיעים אליהם נציגים מכל אירופה ומציעים להם הצעות. צריך להחזיר גם אותם לארץ כי הלימודים בשנה החמישית והשישית מתקיימים בבתי החולים"
פרופ' חגי אמר כי ההסכם שומר על העצמאות של המועצה המדעית, וציין כי אמורים להתקבל עוד 250 תקנים לצורך ההכשרה בקהילה: "המועצה המדעית אחראית לרמה הרפואית שקיימת במדינת ישראל שאנחנו כולנו גרים בה. רופאי ישראל מבוקשים בכל העולם כרופאים טובים ונמשיך להכשיר ברמה הגבוהה ביותר את הרופאים והמתמחים". הוא קרא לצמצם את שנות לימודי הרפואה משבע שנים לשש.
שר הבריאות אוריאל בוסו התייחס לשאלת ynet בנושא עזיבת רופאים לחו"ל: "אני רוצה לומר - אנחנו אומרים לכולם להישאר בארץ ישראל, במדינת ישראל. יש הרבה מה לעשות בה". בפתח מסיבת העיתונאים אמר השר: "אנו מודעים לאתגרי הגידול הטבעי המבורך. כמות האזרחים הוותיקים הולכת וגדלה במקצב מהיר. משקיעים מאמצים רבים כדי להתמודד עם האתגרים שתהיה זמינה יותר לכל אזרח במדינת ישראל". לדבריו, המטרה היא לחזק את מערכת הבריאות: "אני מאמין גדול בהידברות ורואה חשיבות רבה בהגעה להסכמות עם ההסתדרות הרפואית בדרכי שלום".
2 צפייה בגלריה
יש הסכמה על מתווה הכשרת הרופאים. מימין: עו"ד לאה ופנר, פרופ' ציון חגי, אוריאל בוסו, משה בר סימן טוב ופרופ' שלמה מור יוסף
(צילום: מירי שמעונוביץ, לע"מ)
מנכ"לית ההסתדרות הרפואית עו"ד לאה ופנר התייחסה אף היא לשאלת ynet בנוגע לגל עזיבת הרופאים: "אנשים לא חוזרים לארץ כי המצב קשה. צריכים לזכור שרופאים זה משהו שכולם רצים אחריו, יש מחסור בכל העולם. אפשר לאהוב את זה או לא לאהוב, זה המצב".
יצוין כי בדוח מחודש יולי, התריע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן כי "נוכח ההשלכות החמורות שעלולות להיות לגידול בעזיבת רופאים ישראלים לחו"ל, מומלץ שמשרד הבריאות ימפה את הנתונים לגבי הרופאים הישראלים שעזבו את ישראל להשתלמויות ולמחקר בחו"ל, בתקופה שהוא יקבע, יאתר מתוכם את אלו שהיו אמורים לשוב על פי התכנון אך לא שבו ויפעל לעידוד חזרתם", המליץ המבקר. ראשי מערכת הבריאות נמנעו עד כה מלמסור פרטים על היקף הבעיה, והאמירה "נלחמים על כל רופא" של ראשי משרד הבריאות נותרה מאז בחלל האוויר ללא תוכנית מפורטת בנושא.
תוכר התמחות בקהילה
אחת הנקודות החשובות במתווה היא הסכמה לביצוע התמחויות בנות שישה חודשים גם בתוך הקהילה (מרפאות של קופות חולים) ולא רק במערך האשפוז (בתי חולים) כפי שהיה עד כה. פרופ' שלמה מור יוסף, שהיה שותף לגיבוש המתווה, הביע שביעות רצון מכך שהמהלך יצא לדרך ללא חקיקה אלא מתוך הבנה בין הצדדים, שטרם גובשה לכדי הסכם.
עוד שינוי חסר תקדים הוא תכנון ההתמחויות באמצעות ועדה מייעצת לתכנון כוח אדם במערכת, שמורכבת ממשרד הבריאות, הקופות, בתי חולים וגם נציגי האוצר, יחד עם ההסתדרות הרפואית. עד היום כל עולם התמחויות היה מונופול של ההסתדרות הרפואית. כעת, גם משרדי הבריאות, האוצר, קופות החולים ובתי החולים יוכלו להשתתף בתכנון כוח האדם: כמה רופאים יתמחו, איפה יתמחו ובאילו מקצועות. כאמור, הצדדים הסכימו להגדירה כ"ועדה מייעצת" ובממשלה נמנעו בשלב זה מלקדם חקיקה בנושא, לטובת שלום בית עם ההסתדרות הרפואית.
כמה זמן לוקח להכשיר רופאים בישראל?
(צילום: משרד מבקר המדינה)
עוד מהלך הוא קיצור משך הסטאז'. הקיצור יהיה כפוף למבחן ואלו שיקבלו ציונים גבוהים (מצטיינים) יזכו לקיצור (בהתאם לציון במבחן). כמו כן מסתמנת הגמשה בדרישה מהמתמחים להשקיע חצי שנה במחקר מדעי רפואי.
שינוי נוסף קשור להכרה במומחים מחו"ל. אחת הדרכים לפתור את משבר הרופאים בישראל באופן מיידי ובזול היא "יבוא רופאים" (יהודים). למשל - בארה"ב, אירופה ודרום אמריקה -שם הרפואה נחשבת למצוינת - יש נכונות של רופאים לעלות לארץ. ההסתדרות הרפואית דרשה עד כה בדיקה פרטנית והיא שולטת באופן מוחלט בהכרה. לפי השינוי, ההסתדרות הרפואית תקים "מסלולים ירוקים" ומי שעומד בקריטריון, יקבל הכרה כמומחה.
