בשיתוף אסטרהזניקה
פודקאסט אסטרזניקה – סרטן ריאה 2
(ynet radio)
סרטן הריאה נחשב לאחת המחלות הממאירות השכיחות ביותר. מדובר גם בסרטן שגורם למספר גבוה של נפטרים במדינה ובעולם כולו. במשך שנים רבות, אפשרויות הטיפול היו מצומצמות, וארגז הכלים של הרופאות והרופאים היה דל. אולם בעשור האחרון חלו לא מעט שינויים, החל מבדיקות סקר לאבחון מוקדם, דרך בדיקות גנומיות מקיפות ועד לתרופות לשלבים השונים של המחלה, שהובילו למהפכה של ממש.
בפרק הקודם עסקנו בגורמי הסיכון לסרטן הריאה, בתסמינים שאמורים להדליק נורות אדומות, ובבדיקות שחשוב וצריך לבצע. היום, בעזרת המומחים שנמצאים איתנו באולפן ynet נעסוק בשלבים השונים של המחלה, נדון בשינוי הפרדיגמה הטיפולית בזכות בדיקות הסקר והגילוי המוקדם, ונתהה האם יש סיכוי שבעתיד הנראה לעין סרטן ריאה יאבד את המקום הראשון והמפוקפק ברשימת גורמי התמותה של מחלות ממאירות.
סרטן ריאה זו מחלה מורכבת. מלבד הכירורג, האונקולוג והפולמונולוג מי הרופאים שמעורבים?
"לפני שנגיע לרופא ריאות, אונקולוג כירורג, צריך לזכור שיש את הרופא הראשוני שהמטופל פוגש – רופא המשפחה שהוא מכיר את המטופל לאורך שנים. רופא המשפחה הוא כלי הניווט, מאחר והוא רואה כל מיני בדיקות שאולי למטופל נראות חסרות משמעות אבל יש להן חשיבות", אומר ד"ר רונן גלילי, מומחה לכירורגיית חזה ולב, מנהל היחידה לניתוחי חזה במרכז הרפואי כרמל, ויושב ראש החברה הישראלית לכירורגיית חזה. "רופא המשפחה יכול להיות הראשון שעולה על איזושהי בעיה, שהרבה פעמים מתגלה מממצא מקרי".
עוד מוסיף ד"ר גלילי: "אנחנו חיים בעולם שעושים הדמיות, צילומי חזה וסיטי, מסיבות רבות ומשונות, והרבה פעמים מוצאים ממצאים מקריים כמו נגעים בריאה. זה לא אומר בהכרח שמדובר בסרטן אבל ערנות של רופא משפחה שרואה פיענוח או תשובה שבה מתואר ממצא ריאתי שהוא לא תקין, חשוב מאוד שהוא כבר יעביר את זה הלאה לרופאים שמתמחים בטיפול בסרטן הריאה. לעיתים ניתן ככה להציל פה חיים".
אז מה התפקיד שלכם במקרים כאלו?
"אנחנו יחד עם צוותי הרדיולוגיה בוחנים את ההדמיה, מנסים להבין מה רואים בסי-טי", אומר ד"ר גלילי. "לעיתים יש גם צילומי הדמיה קודמים ואז אנחנו משווים על מנת להבין האם מדובר בממצא חדש או כזה שקיים הרבה שנים. בנוסף, אנחנו גם יודעים להעריך האם הנגע חשוד יותר כתהליך ממאיר, שמצריך בירור מהיר או שזה משהו שאפשר להסתפק במעקב ולהשוות בבדיקה הבאה."
"הרבה אנשים עושים בדיקות מכל מיני סיבות", מוסיף ד"ר מיכאל קסירר, מנהל היחידה לפולמונולוגיה פולשנית במרכז הרפואי סורוקה. "בהרבה מהבדיקות הללו אנחנו רואים חלקים מהריאה ולעיתים גם מתגלים ממצאים חריגים. רובם הגדול של הממצאים אינם ממאירים, אבל בפוטנציאל הם כולם חשודים. לכן העובדה שיש מישהו שמסתכל על הבדיקות באופן רחב, מזהה את הממצאים החשודים, ומביא אותם לידיעת הגורמים שעוסקים בתחום סרטן הריאה היא משמעותית".
מהם השלבים השונים של המחלה? מה זה שלב מוקדם ומה זה שלב מתקדם?
"כל סרטן מחולק לארבעה שלבים וכך גם סרטן ריאה מחולק לשלבים לפי מידת ההתפשטות שלו", אומרת ד"ר מור מושקוביץ, מנהלת השירות לגידולי בית חזה ממרכז דוידוף לטיפול ולחקר הסרטן, במרכז הרפואי רבין בילינסון. "סרטן ריאה בשלב אחד הוא לרוב גוש סרטני בודד בריאה, שבמרבית המקרים ניתן לניתוח, ואם לא, אז לפחות לטיפול קרינתי מקומי".
"שלב שתיים זה כבר שלב שבו יש גידול סרטני גדול יותר, או שיש בלוטות לימפה בשער הריאה שמעורבות. שלב שלוש מוגדר במצבים בהם הגידול חדר לאחד מהמבנים בבית החזה (כמו דופן בית החזה) או כשיש כבר בלוטות לימפה נגועות באזור שבין שתי הריאות שנקרא 'המיצר'".
עוד מוסיפה ד"ר מושקוביץ: "עד שלב שלוש אנחנו מתייחסים למחלה כמחלה מקומית – מחלה שאפשר לטפל בה בצורה מקומית כמו ניתוח או קרינה במינון שאמור להחליף ניתוח. אבל לצערי חלק נכבד מהמטופלים מאובחנים עם מחלה בשלב ארבע, שזו מחלה גרורתית".
"בשלב ארבע אנחנו כבר לא נותנים טיפול מקומי, אלא טיפול מערכתי", מסבירה ד"ר מושקוביץ "כלומר, טיפול שעושה סיבוב בגוף ומטפל במחלה איפה שהיא נמצאת, בין אם זה ידי טיפול כימותרפיה דרך הוריד, בין אם זה אימונותרפיה ובין אם זה טיפול ביולוגי. בשלב הזה יש גרורות שמפוזרות באיברים נוספים".
איפה בדרך כלל הגרורות מתפזרות מהריאות?
"זה מאוד מאוד אינדיבידואלי, הגרורות יכולות להיות במקום אחר בריאות, בבלוטות לימפה, בכבד, בעצמות, במוח, בבלוטות יוֹתֶרֶת הַכִּלְיָה ועוד. חלק מהבדיקות שהפולמונולוג וכירורג החזה, מפנים אליהן כמו פט סיטי או MRI מוח, אלו בדיקות שנעשות כדי לראות האם יש גרורות, או שמדובר במחלה מקומית", אומרת ד"ר מושקוביץ
איך יודעים אם ממצא בריאה הוא גרורה או מקור הגידול?
"אנחנו לא דוגמים כל גרורה. ביופסיה היא תהליך שהוא פולשני ולא עושים אותו עבור כל גרורה. אנחנו מניחים שאם יש מחלה שנראית מתקדמת בריאות ויש גוש שנראה סרטני בריאות שנראה אקטיבי בבדיקת פט סיטי, אנחנו מניחים שמדובר בגרורה שמקורה בריאות"
כמה חולים מתגלים בכל שלב?
"במחלה גרורתית מתגלים בין 40 ל- 50 אחוז מהמטופלים", אומרת ד"ר מושקוביץ . "לצערנו חלק נכבד מאוד מהמטופלים, מתגלים עם מחלה מתקדמת ולכן יש תוכניות כמו תוכנית תיג"ר (תכנית יישומית לגילוי מוקדם של סרטן ריאות), שנועדו לאפשר גילוי מוקדםשל המחלה . כרבע מהמטופלים מתגלים בשלב שלוש והיתרה בשלב אחת שתיים".
תוך כמה זמן המחלה מתקדמת בין שלב לשלב?
"אנחנו יודעים להגיד שיש דינמיקה של קשריות ריאתיות שמתקדמות מהר", אומרת ד"ר מושקוביץ "למשל, אם עושים סיטי במרווח של מספר חודשים כבר רואים אותן גדלות, ויש קשריות ריאתיות שהן חשודות כי הן ממאירות, אבל הן יכולות להיות יציבות גם הרבה שנים. אנחנו מניחים שאם כבר יש מחלה מתקדמת, אז זמן ההכפלה הוא בממוצע, כל שלושה חודשים, ולכן המהירות פה היא חשובה" ד"ר גלילי מוסיף: "הריאה זה לא איבר שמרגישים בו כאב, ורק כרבע מהאנשים שמאובחנים בסרטן ריאות מאובחנים בשלב המוקדם – שלב שהגידול קטן וממוקד מאוד והניתוח נחשב לאופציה העיקרית או הבלעדית לטיפול. ככל שאנחנו מתקדמים לשלבים המתקדמים יותר, היכולת שלנו לטפל ולרפא הולכת וקטנה".
איך מגלים מוקדם סרטן ריאה? אפשר בכלל לאבחן בשלב מוקדם?
"מעבר לבדיקת הסקר, חשוב להיות ערני לממצאים מקריים. אין לנו עדיין דרך לעשות בדיקת דם פעם בשנה שתמצא את הסרטן ולכן חשוב לשים לב לממצאים שמתגלים בבדיקת הסי-טי. אומנם אני לא מצפה מאדם מן השורה להסתכל על בבדיקת הסי-טי של עצמו. אבל אם בפענוח רשום שיש איזשהו ממצא בריאה, שיש איזושהי קשרית או משהו שדורש המשך בירור, חשוב להיות ערני וללכת לבירור, לא להשאיר את זה בצד", אומר ד"ר גלילי. "כולנו נתקלנו באנשים האלה, שהיה להם ממצא חשוד באותיות הקטנות של הפענוח וזה לא היה עיקר הבדיקה מאחר וחיפשו משהו אחר בגינו הם הגיעו לטיפול. הממצאים של הפיענוח נכנסו מתחת לערמת הניירות, ואנחנו מוצאים את המטופל הזה כעבור חמש-שש שנים, עם מחלה גרורתית או כזו שכבר התקדמה וחבל. אם היינו מאתרים אותו קודם – יכולנו לפתור את זה"
מה זו בדיקת הסקר? למי היא מיועדת?
"בארץ הבדיקה מבוצעת במסגרת פיילוט, אבל בעולם, למעשה, זה כבר חלק מהסטנדרט של הטיפול בחולים", אומר ד"ר קסירר. "הבדיקה מיועדת לאנשים בסיכון גבוה לתחלואה – מעשנים או מעשנים לשעבר מגיל חמישים ומעלה עם עשרים שנות קופסה (קופסה אחת ביום למשך עשרים שנה או שתי קופסאות ליום למשך עשר שנים)".
"ברור לנו שבדיקת הסקר לא נותנת מענה לכלל האנשים שיכולים לחלות בסרטן ריאה, אבל היא נותנת מענה לאותה אוכלוסייה בסיכון גבוה. לאוכלוסייה הזו מומלץ לעשות את בדיקת סקר פעם בשנה, מדובר על Low-dose CT, סיטי בקרינה נמוכה, שזה בערך מקביל ל-10 עד 12 צילומי חזה וזה לא נורא. הבדיקה מאוד מדויקת ולפי מחקרים שהיו בעולם על עשרות אלפי אנשים ראו שמרבית החולים, בניגוד למצב הקיים היום, מאובחנים בשלב מוקדם. בשלב הזה אפשר כמעט להבטיח ריפוי של החולה, אך ורק בזכות העובדה שהוא השתתף בבדיקת הסקר, זוהה אצלו ממצא החשוד, והוא עבר את הבירור והטיפול בהתאם" מוסיף ד"ר קסירר.
מה רמת ההיענות של המטופלים לגשת לבדיקה הזאת?
"בעולם זה סדר גודל של עשרה אחוז בלבד מהאנשים שזכאים לבדיקת סקר, באמת מבצעים אותה", אומר ד"ר קסירר, "אבל אם אני מסתכל על העולם של סרטן השד או סרטן המעי הגס, אנחנו יודעים שאפשר להגיע לעשרות אחוזים מהמועמדים שיבצעו את הבדיקה, זה עניין של מודעות, זה עניין של דרישה מצד החולה לעבור את הבדיקה, זה לא עולה כסף במסגרת תקופת הפיילוט, זה במסגרת קופת החולים", הוא מסביר. "הבדיקה אומנם מטילה עומס מסוים על מערכת הבריאות, אבל אני חושב שבטווח הארוך, זה יגדיל את מספר החולים שיאובחנו בשלב המוקדם ותהיה אפשרות להציל את החולים ולחסוך את כל הטיפולים שהם מאוד מאוד יקרים. לכן לבדיקה הזו יש יתרון לא רק ברמה הבריאותית האישית, אלא גם בתועלת הכלכלית במדיניות הבריאות".
כיצד השלב של האבחון משפיע על בחירת הטיפול?
"צריך לחלק את זה לשתיים", אומר ד"ר גלילי, "הקבוצה הראשונה אלו חולים שלצערנו לא מתאימים לטיפול כירורגי במקרים בהם המחלה מערכתית עם גרורות מחוץ לבית החזה. הניתוח לא מועיל, כי אין מה לטפל מקומית במשהו שקיים בעוד מקום. לעיתים אנחנו כן מנתחים חולים על אף שאנחנו חושדים שיש סיכוי מסוים שבכל זאת מסתתרים אצלם גרורות. אבל אלו מקרים בהם החשד שהגרורות הן ברמה מיקרוסקופית שאין לנו דרך לאתר אותן. לחולים אלה מוסיפים לעיתים טיפול אונקולוגי נוסף בכל מיני תכשירים ותרופות ולא רק בכימותרפיה, כטיפול שמשלים את הניתוח".
"בקבוצה השנייה יש את החולים עבורם מתאים הטיפול הניתוחי. אלו מקרים שהמחלה קטנה והגידול בגודל של עד שלושה-ארבעה סנטימטר, הוא ממוקם בחלק אחד של הריאה (אונה) ואין לנו עדות לבלוטות לימפה שמעורבות בגידול, וכמובן הגידול לא פרץ מחוץ לבית החזה", מסביר ד"ר גלילי. "במקרים אלה, הטיפול הניתוחי הוא הזרוע העיקרית וכמעט הבלעדית והכי טובה למטופל. אנחנו למעשה מוציאים את המחלה. עדיין צריך לזכור שיש מקרים בהם גם לחולים עם גידול קטן שהסרנו אותו במסגרת ניתוח, יש סיכוי מסוים שהמחלה עלולה לחזור שוב כעבור כמה שנים. זה קורה כי כנראה יש גרורות מיקרוסקופיות שאין לנו דרך לאתר, אין לנו דרך לדעת שזה שהן קיימות".
7 צפייה בגלריה
"כיום יש לנו יותר ביטחון לנתח גם חולים קשים יותר. הם יצאו מהניתוח על הרגליים"
(צילום: shutterstock)
הניתוח נחשב לניתוח קשה ומורכב?
"בכל העולם ובייחוד בישראל, בשני העשורים האחרונים עשינו כברת דרך מאוד מרשימה בתחום הכירורגי. אם פעם, כשאני התחלתי התמחות, כל ניתוח להסרת הגידול הצריך פתיחה של בית החזה בחתך גדול מקדמת החזה ועד הגב שנקרא "טורקוטומיה". זה היה ניתוח עם החלמה קשה וכאבים שיכולים להיות כרוניים להרבה שנים", מסביר ד"ר גלילי. "עם הזמן עברנו לגישה של ניתוח זעיר פולשני. הניתוחים האלה נעשים באמצעות וידאו, עם חתכים של בערך שלושה סנטימטר ללא פתיחת חזה, בלי לחץ או שבירת צלעות. ההתאוששות הרבה יותר קלה ויום לאחר שמטופלים עוברים ניתוח הם כבר יושבים בכורסה, ואם הכול בסדר יום לאחר מכן מוציאים להם נקזים וביום השלישי הם כבר יכולים ללכת הביתה. יש לי מטופלת שאחרי שלושה ימים מהניתוח שלחה לי תמונה של הבת שלה ושלה מבית קפה", מוסיף ד"ר גלילי. "כיום יש לנו יותר ביטחון לנתח גם חולים קשים יותר מבחינת הרזרבה הנשימתית, וגם אנשים מבוגרים יותר. אנחנו יכולים להעביר אותם את התהליך הזה והם יצאו הביתה מהניתוח על הרגליים".
הנסיכה קייט – לפני ואחרי ניתוח
לאחרונה, בזכות, או אולי בגלל הנסיכה קייט, התוודענו למונחים כמו "טיפול לפני ניתוח" ו"טיפול אחרי ניתוח", או כפי שזה שנקרא בשפה המקצועית "נאו-אדג'ובנטי" ו"אדג'ובנטי". מה זה אומר בעולמות של סרטן ריאה?
"כמו הרבה דברים אחרים בסרטן ריאה, גם הנושא הזה מאוד התפתח", מסבירה ד"ר מושקוביץ. "לפעמים יש גידול קטן אבל כזה שנוטה לחזור, ולפעמים יש גידול בשלבים שתיים או שלוש, שנותח אבל יש בלוטות חיוביות – וזה מגדיל מאוד את הסיכון שלו לחזור אחרי הניתוח. כדי להקטין את הסיכון שהמחלה תחזור, אנחנו צריכים עוד טיפול. למעשה ד"ר גלילי והרופאים המנתחים מוציאים את כל הגידול שהם רואים, ואז אנחנו – האונקולוגים – מטפלים בכל מה שהם לא רואים.
זאת אומרת, אם יש תאים מיקרוסקופיים שהצליחו 'לברוח' ונמצאים במקומות אחרים בגוף, אז אנחנו נרדוף אותם עם הטיפולים שלנו", מסבירה ד"ר מושקוביץ. "בעבר אנחנו יודעים שבמצבים מסוימים זה היה עוזר לטפל באמצעות כימותרפיה אחרי הניתוח או לפני ניתוח. בשנים האחרונות נכנסו טיפולים נוספים, כמו הטיפולים האימונותרפיים – טיפולים שעובדים על מערכת החיסון וניתנים דרך הווריד וניתן לתת אותם לחולים במצבים מסוימים אחרי או לפני הניתוח".
עוד היא מוסיפה: "לכן אנחנו האונקולוגים פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם הכירורגים כדי להעביר את המטופל בצורה טובה ובזמן שצריך, כדי שהחולה יקבל את הטיפול אצלנו, ואז יעבור אליהם לניתוח, או הפוך – יעבור ניתוח אצלם, ואז יגיע אלינו לטיפול המשלים".
"הטיפולים המשלימים הם לא רק בתחום האימונותרפיה. ישנם טיפולים משלימים באמצעות תרופות ממוקדמות מטרה למוטציות מסוימות. למשל, אם מצאנו מוטציה ב-EGFR. אנחנו יודעים שטיפול בכדור שמעכב את החלבון EGFR אחרי הניתוח מפחית מאוד מאוד את הסיכון לחזרת המחלה ומשפר את ההישרדות", מוסיפה ד"ר מושקוביץ.
אז למה צריך טיפול לפני ניתוח ומה עדיף טיפול לפני או אחרי?
"התשובה היא ככל הנראה – גם וגם, אבל עוד לא הגענו למסקנה חד משמעית. אנחנו יודעים שזה מאוד מאוד אינדיבידואלי ותלוי במאפיינים של המטופל", מסבירה ד"ר מושקוביץ. "לחלק מהחולים יתאים טיפול לפני ניתוח, לחלק טיפול אחרי ניתוח. כל מקרה נידון פר מטופל. אנחנו יושבים פעם בשבוע בישיבה משותפת וממש בוחנים מקרה-מקרה ותופרים לכל אחד את החליפה שמתאימה לו".
"חשוב להדגיש שאחרי הניתוח, המטופל יהיה במעקב אונקולוגי אפילו אם הוא לא צריך שום טיפול משלים", מדגיש ד"ר גלילי. "אנחנו יודעים שהמחלה עלולה לחזור, והחוכמה היא לתפוס את זה בזמן. לאחרונה היו לי כמה מטופלות שנותחו לפני שש ושמונה שנים, ולא נזקקו לשום טיפול נוסף, אבל בזכות המעקב, גילינו פתאום גידול חדש בצד אחר, בריאה אחרת בכלל. במקרים כאלה שתופסים את חזרת המחלה מוקדם ניתן שוב לטפל בזה מקומית, בניתוח קטן נוסף, ובעצם אנחנו 'מאפסים' את המונה וקונים עוד הרבה שנים קדימה", מוסיף ד"ר גלילי. "המעקב אחרי הניתוח הוא חשוב מאוד. כלומר המטופל צריך להיות אצל האונקולוג לפני הניתוח עוד בטרם הפרוצדורה הכירורגית, וגם לחזור אליו לאחר מכן".
אלו קבוצות טיפול קיימות בכלל בסרטן ריאה?
"ניתוח הוא כלי דפיניטיבי (שמטרתו ריפוי) כדי להוציא את הגידול. ברגע שמוציאים אותו, הוא לא נמצא שם, פשוט חתכנו אותו", מסבירה ד"ר מושקוביץ. "אבל לא תמיד אפשר לעשות את זה. למשל במקרים שהגידול אומנם קטן, אבל המטופל מאוד חולה ואי אפשר להביא אותו לניתוח. במקרים כאלה, לפעמים הקרנה מדויקת, שנקראת 'הקרנה סטריאוטקטית', יכולה להחליף את הניתוח. אומנם לא לגמרי, אבל כמעט ב- 90%. במקרים כאלה אנחנו מציעים טיפול בקרינה שהיא טיפול מקומי" היא מוסיפה.
"הכלים האחרים שנמצאים אצלנו הם כלים תרופתיים. יש שלוש קבוצות של תרופות: הקבוצה הראשונה היא הכימותרפיה. זה טיפול ותיק ולמרות שהכימותרפיה ידועה לשמצה בתופעת הלוואי שלה, הטיפול הזה עוזר ויש לו יעילות טובה. אנחנו עדין עושים בו לא מעט שימוש בטיפול בסרטן ריאה. לכימותרפיה יש עדיין מקום של כבוד. היום בדרך כלל הכימותרפיה לא מגיעה כטיפול בודד אלא בשילוב עם אימונותרפיה או עם טיפול מכוון מטרה – תלוי בטיפול ובשלב המחלה – אבל כן, עדיין אנחנו נותנים כימותרפיה, יש לה מקום חשוב, והמחלה מגיבה לטיפול זה", מסבירה ד"ר מושקוביץ.
"יש לנו גם כלים נוספים – התרופות הביולוגיות שמתחלקות לשני סוגים: הסוג הראשון – אימונותרפיה – זה טיפול ביולוגי שניתן דרך הווריד, והוא עובד על מערכת החיסון ומעודד אותה להילחם בגידול. המחשבה היא שהגידול בעצם מפריש חומרים שמרדימים את מערכת החיסון וזה מה שמאפשר לו להתפשט. הטיפול מוריד את ה'ברקסים' ממערכת החיסון, מאפשר לה לראות את הגידול ולפעול כנגדו. שימוש באימונותרפיה נעשה כטיפול בודד, או יחד עם כימותרפיה, ובמחלה בשלב מוקדם השימוש באימונותרפיה מהווה טיפול משלים אחרי או לפני ניתוח או שילוב של כימותרפיה והקרנות. מדובר בטיפול מאוד מבטיח וחלק מהמטופלים יכולים להשיג הישרדות ארוכת טווח גם עם מחלה גרורתית. הסוג השני – טיפולים מכווני מטרה. שכשאנחנו מוצאים מוטציה מסוימת, אנחנו יכולים להתאים לה לטיפול שמכוון למוטציה הזאת, לרוב בכדורים, אבל לא רק".
איך לדעתכם ייראה הטיפול בסרטן ריאה בעוד עשור?
"המהפכה המרכזית שאנחנו רואים היא בתחום הטיפול הביולוגי – גם היכולת לזהות את המוטציות שניתן לטפל בהן וגם את היכולת לתת להן מענה. זה עולם שמשתנה וכל כמה חודשים אנחנו מתבשרים על עוד תרופה, על עוד טכנולוגיה ועל עוד אפשרויות טיפול", מסביר ד"ר קסירר. "בנוסף, בתחום האבחון אני חושב שהעתיד הוא בתחום מערכות תומכות החלטה שיאפשרו איסוף של הסימפטומים יחד עם שינוי בהתנהגות החולה ומאפייני המטופל, ויצליחו לייצר התראה. לא לחכות שהרופא משפחה או הרופא הכללי יחשוד, אלא להציף את החשד עוד קודם. זיהוי מדויק יותר של החולים שיכולים ליהנות מבדיקות סקר ועידוד אקטיבי שלהם לבצע אותה – יאפשרו לנו לזהות את המחלה בשלב הרבה יותר מוקדם".
ד"ר קסירר מוסיף: "עוד דבר נוסף שכנראה יקרה בעתיד זה סמנים בדם שיאפשרו לנו לזהות את הסרטן בשלב יותר מוקדם, אולי אפילו בשלב שעוד לא נוכל אפילו לזהות אותו בהדמיה, ובעצם לתת לו טיפול. זה אולי לא יקרה עד שנת 2034 אבל אולי ב-2044 ומעבר לזה".
"אם מאפשרים להפליג בחלומות אז הייתי קודם כל מקווה שלא יהיו סיגריות אבל לצערי אני לא חושבת שזה יקרה", אומרת ד"ר מושקוביץ "אבל אנחנו יכולים להגביר כמה שניתן את המודעות לנזקי הטבק, ולכל הגורמים לסרטן ריאות בפרט וסרטן בכלל. בנוסף לבינה מלאכותית יש מקום של כבוד גם בהדמיות, גם בפיענוחים וגם בהחלטות הטיפוליות. אני מקווה שיהיו דרכים יותר פשוטות מאשר ביופסיות פולשניות לקבל אבחנה, כמו למשל ניתוח של בדיקות דם או בדיקות הדמיה שיאפשרו לתת לנו מידע משמעותי בדרגת ודאות גבוהה לגבי המחלה", היא מוסיפה, "וכמובן, התפתחות של הטיפול האונקולוגי – בין אם זה בתחום של הטיפול מכוון מטרה, בין אם הפעלה של מערכת החיסון, או אולי אפילו קבוצת תרופות נוספת שאנחנו לא חושבים עליה".
"אני חושב שבצד הכירורגי נראה יותר ויותר מטופלים שגם במחלה קטנה שנותחה, יקבלו איזשהו טיפול מניעתי יותר ממה שהיה בעבר", מסכם ד"ר גלילי.
בחסות אסטרהזניקה
IL-5300
פורסם לראשונה: 16:02, 12.11.24
