ביחידת הכוויות של בית החולים הדסה כבר ראו כמה וכמה כוויות שמש. "כל קיץ יש מטופל אחד או שניים, שמגיעים אלינו אדומים", אומר ד"ר סתיו שבתאי סרנה כאהן, האחראי על היחידה, "אנחנו כבר רגילים".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
אבל גל כזה של צעירים שלוקים, ששלפוחיות גדולות ורטובות מכסות את כל שטח הגוף שלהם והם מתפתלים מכאבים, עוד לא פגש. זו הסיבה שבית החולים הירושלמי פירסם במהלך יולי הודעה חריגה לתקשורת: "בשבועות האחרונים טופלו בהדסה עין כרם ארבעה מקרים של כוויות, כתוצאה מחשיפה לא מוגנת לשמש", נכתב בהודעה. "אתמול טופל במיון נער בן 15 עם כוויות ושלפוחיות נרחבות על כל גופו. הכוויות האלה גורמות סבל רב. הצעירים שבהם טיפלנו היו כאובים מאוד ושום תכשיר או קרם ביתי לא הועיל בהרגעה ובהפחתת הכאב".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
"כל המקרים האחרונים היו של נערים ונערות צעירים שהלכו לים או לטיול ונחשפו לשמש בצורה לא זהירה", מספר סרנה כאהן. "הם הגיעו למיון אדומים לגמרי, עם כאבים עצומים, עם נפיחות, מאוד חסרי אונים וזקוקים לטיפול תומך. ברוב המקרים מדובר בכווייה בדרגה ראשונה בשטח מאוד רחב, מאוד מגבילה וכואבת".
חלק מהצעירים שנשרפו נאלצו לעבור הטריה לסילוק הרקמה המתה, כלומר הסרה אקטיבית של השלפוחיות שלהם, פעולה כירורגית מייסרת שמשמשת בדרך כלל לטיפול בכוויות קשות שנגרמות מאש. "לפעמים אין ברירה", אומר סרנה כאהן. "אם יש שלפוחיות צריך להטרות את העור הלא־חיוני. בטיול מרגישים את השמש קופחת. בתוך מים קרים וצוננים אתה לא מרגיש את החום. אנשים שזופים, הסיכוי שתהיה להם כווייה מהשמש יותר קטן. מי שביום־יום הולך עם בגדים ארוכים ולא נחשף לשמש, אצלו הפגיעה תהיה יותר קשה".
יש נזקים מכווייה כזו לטווח ארוך?
"למזלנו בדרך כלל כוויות שמש מחלימות די מהר. אבל יש להן גם השלכות ארוכות טווח, כי קרינת UV פוגעת בדנ"א של העור. הנזק הזה מצטבר עם השנים, בדיוק כמו עישון. הוא גורם לכתמים וקמטים ויכול לגרום גם לסרטני עור".
בגל החום המתמשך שאנחנו חיים בו בשבועות האחרונים, כוויות שמש הן הפגיעה הבנאלית, וכנראה הקלה ביותר, בספר. לפני שבועיים נפטרה ילדה בת תשע מהפזורה הבדואית בנגב כתוצאה ממכת חום. מאמצי הרופאים בסורוקה להציל את חייה כשלו. בתל־אביב נזקק פועל בניין להחייאה אחרי שהתמוטט כתוצאה ממכת חום באתר בנייה לפני שבוע. במוקד החירום של "יד שרה" דיווחו על זינוק דרמטי בקריאות לעזרה במהלך השרב הנוכחי, בהן מקרים של קוצר נשימה חריף וכאבים בחזה.
כל תינוק יודע, שאם אתה יוצא החוצה בשעות החמות של היום – כבר נשארו מעט מאוד שהן לא כאלה – יש סיכוי טוב שתתייבש או תישרף. אולי שניהם יחד. אבל לחום הזה, שהופך את הגוף ואת המוח שלנו לעיסה דביקה ומהבילה של זיעה ועצבנות, יש לא מעט השפעות חמורות אחרות וארוכות טווח על הבריאות שלנו. מחלות לב, כליה ואפילו נזקים בכבד דווחו בשנים האחרונות בספרות הרפואית כקשורים לחשיפה מתמשכת לחום.
וזה לא הכול: גלי חום ממושכים, כפי שנראים בעולם מתחילת הקיץ הנוכחי, קשורים גם לתשישות חום כרונית, הפרעות בשינה וחוסר פוריות זמני. למרות שאין הוכחה חד־משמעית לפגיעה אפשרית בעוברים כתוצאה מחום, מחקרים שנערכו בחיות מעבדה מראים כי נקבות הרות שנחשפות לטמפרטורות גבוהות נמצאות בסיכון למות עובר ברחם ולמומים של הראש ומערכת העצבים המרכזית והם מדליקים נורת אזהרה.
פרופ' פיני הלפרן: "אם חולה לב מתייבש זה יכול לגרום לפגיעה משמעותית בלב או בכליות, ואפילו לפגיעה בכבד. חלק מהמחלות האלה יצוצו רק לאחר זמן. מישהו שסובל מהתייבשות כרונית, כמו מצילים או פועלי בניין, עלול לפתח אבנים בכליות אחרי שנים של חשיפה לחום"
מחקר מסורוקה שפורסם בספרות הרפואית ב־2020 ועקב אחרי יותר מ־30 אלף נשים הרות לאורך עשור, הראה כי חשיפה לעומסי חום כבדים בשליש הראשון של ההיריון מכפילה את הסיכון להתפתחות רעלת היריון בהמשך, סיבוך מסכן חיים לאם ולתינוק. החוקרים בדקו ומצאו עוד שחשיפה לסביבה חמה בשבועות שלפני הלידה קשורה גם ללידה מוקדמת.
"היריון יונקים דורש מאמץ כדי להצליח", אומר פרופ' עופר ארז, מומחה למיילדות וגינקולוגיה ומנהל מרפאות החוץ של החטיבה למיילדות וגינקולוגיה של סורוקה. "האמא צריכה שתהיה לה מספיק אנרגיה כדי לשמור על סביבה אחידה של העובר ברחם, כולל בקרת חום, ומצד שני לדאוג גם לתזונה שלו. התנאים הסביבתיים מחייבים אותה לחלק את המשאבים שלה בצורה אחרת. כשהיא נתקלת בעומס חום גבוה או בקור חיצוני יש לזה השפעה על היכולת שלה להפנות משאבים לטובת העובר. עובר שאין לו מספיק משאבים צועק 'הצילו'. חלק מהעוברים עושים אירוע של לידה מוקדמת. בחלק מהמקרים, אלה שסובלים כבר מתחילת ההיריון, האמא מעלה את לחץ הדם על מנת לשפר את זרימת הדם בשליה ואז יש לנו רעלת היריון. זה יותר בולט בקרב בדואיות, שאצלן יש פחות אמצעים של קירור הסביבה. אני מעריך שעם גלי החום באירופה נשמע על זה יותר".
6 צפייה בגלריה
''לעומס חום גבוה יש ההשפעה על היכולת של אישה הרה להפנות משאבים לטובת העובר''. פרופ' עופר ארז
(צילום: באדיבות בית חולים סורוקה)
מחקרים במדינות שונות בעולם מצאו כי מספר האשפוזים, משך האשפוז והוצאות הבריאות השונות נמצאים בעלייה כתוצאה מגלי החום. מספר הביקורים בחדרי המיון מזנק בקיץ בעשרה אחוזים. סיבות האשפוז כוללות מחלות קרדיו־וסקולריות, פגיעה בכלי הדם במוח, החמרה בסוכרת, מצוקה נשימתית חריפה ומחלות כליה, וכן מחלות פסיכיאטריות והתייבשות. ההשפעה של גלי החום על אשפוזים ותמותה גבוהה במיוחד במבוגרים, בנשים ובאוכלוסיות במעמד חברתי־כלכלי נמוך. החום גם נקשר להחרפת בעיות נוירולוגיות כמו אלצהיימר, דמנציה, טרשת נפוצה, פרקינסון ומיגרנות.
"לחום יש השפעה מאוד חזקה כמעט על כל איבר בגוף", אומר פרופ' ויקטור נובק, מנהל רשות המחקר והחדשנות בסורוקה ומנהל מחלקה פנימית בסורוקה כללית, שחוקר את השפעותיה של ההתחממות הגלובלית על בריאות האדם. "ברמה התאית הוא משפיע כמעט על כל דבר, למשל מטבוליזם של סוכר. ככל שיותר חם הסוכר שלנו עולה. יש אוכלוסיות פגיעות במיוחד: חולים, קשישים ועניים. אצלנו בדרום זה בדואים שחיים בסביבה שאינה ממוזגת".
“חולי סוכרת נמצאים בסיכון מיוחד בימים שבהם הטמפרטורה עולה, בראש ובראשונה בגלל סכנה להתייבשות שהגוף מגיב אליה בסטרס וגורמת לזינוק ברמות הסוכר בדם, אבל לא רק”, אומר פרופ’ חוליו ויינשטיין, מנהל יחידת מחקרי הסוכרת ב”וולפסון”. “הפגיעה בכלי הדם ובעצבים הקטנים ששכיחה אצל חולי סוכרת עלולות לגרום להפרעה שלא קיימת אצל אנשים בריאים במנגנון הזיעה, אין מספיק זיעה או שהזיעה לא מתנדפת, וכל התהליך הזה לא יעיל. כלי הדם מושפעים מאוד מהטמפרטורה החיצונית. כאשר אנחנו נמצאים בסביבה קרה הם מתכווצים ובחום זה הפוך, כלי הדם מתרחבים וגורמים לירידה בלחץ הדם. אנשים שיש להם יתר לחץ דם שמאוזן בחורף, בקיץ צריכים מינון אחר או תרופות שונות מאלה שהם לוקחים כל השנה. גם האינסולין שהחולה מזריק נכנס ישר לכלי הדם ונספג בשלמותו בתוך כמה דקות. לכן אותה כמות אינסולין שהחולה רגיל להשתמש בה עלולה לגרום לירידה חדה ומסוכנת ברמת הסוכר. חולה שנמצא בחום צריך לבדוק את רמות הסוכר בדם לעתים תכופות, כי התחושה יכולה להטעות אותו”.
6 צפייה בגלריה
''חולי סוכרת נמצאים בסיכון מיוחד''. פרופ' ויקטור נובק
(צילום: באדיבות בית חולים סורוקה)
"לשמחתנו מכות חום עדיין נדירות בישראל, והן לרוב נחלתן של אוכלוסיות ששוהות זמן ממושך בחוץ ואין להן גישה למזגן, כמו פועלי בניין, חיילים ואפילו הומלסים", אומר פרופ' פיני הלפרן, לשעבר מנהל המערך לרפואה דחופה בבית החולים איכילוב. "החום גורם להחמרה של מחלות קיימות, כמו מחלות לב וכליות כרוניות. אם חולה לב מתייבש זה יכול לגרום לפגיעה משמעותית בלב או בכליות, ואפילו לפגיעה בכבד. חלק מהמחלות האלה יצוצו רק לאחר זמן. מישהו שסובל מהתייבשות כרונית, כמו מצילים או פועלי בניין, עלול לפתח אבנים בכליות אחרי שנים של חשיפה לחום. נזק לכבד או לכליות או ללב יכול לקרות תוך שעות אחדות".
טוב שרובנו לא זזים מהמזגן.
"זה אולי נראה ככה בתל־אביב, אבל צריך לזכור שלרבים אין ברירה. שוטרים, חיילים, פועלי בניין, שליחים ומאבטחים. מאות אלפי אנשים בישראל נמצאים בסיכון".
בניגוד למה שנדמה לנו בשנים האחרונות, דווקא לא נולדנו לחיות במזגן. הגוף שלנו יודע לקרר את עצמו. כשהגוף מתחמם, חום הדם שלנו עולה וכלי הדם מתרחבים, על מנת לספק יותר דם לאיברים השונים. אנחנו מזיעים יותר, וכשהזיעה מתאדה היא מקררת אותנו. אבל כשבחוץ חם ולח, הזיעה לא מתאדה. אנחנו מסוגלים לעמוד בטמפרטורות גבוהות כל עוד אנחנו נמצאים בצל, ויש לנו אספקה של מי שתייה.
"הגוף שלנו הוא כמו רדיאטור של מנוע באוטו", אומר הלפרן. "הוא בנוי לקרר בתנאים מסוימים, עד גבול מסוים. כל עוד אתה מייצר וקולט חום מהשמש ומהסביבה בקצב שהוא מתחת לקצב הפינוי - הכול טוב. ברגע שקצב הפינוי הגיע לשיא ואתה לא עוזר לו באמצעות מזגן או שתיית מים קרים אתה לא יכול להתקרר יותר, ואז החום מתחיל לעלות. זו מתמטיקה פשוטה".
ארגון הבריאות העולמי צופה שלושה סוגים של תוצאות בריאותיות כתוצאה משינוי האקלים: תוצאות ישירות, המתרחשות בעקבות מזג אוויר קיצוני; תוצאות המתרחשות בעקבות תהליכים של שינוי סביבתי ואקולוגי; ותוצאות הנובעות מטראומה, כלומר מזיהומים או מהשפעות תזונתיות ופסיכולוגיות באוכלוסיות חלשות בעקבות הגירה הנובעת משינוי האקלים.
השינוי הסביבתי ההדרגתי שמקורו בהתחממות הגלובלית יכול להשפיע על הבריאות בשלל דרכים עקיפות, בהן שינויים בכמות ובהרכב המזון, שינויים בזמינות של מים נקיים ושינוי בדפוסים הגיאוגרפיים והעונתיים של מחלות. הגירה של אוכלוסיות במהלך חיפושן אחר מקורות מזון ומים, עלולה להביא להתפשטות של מחלות שונות.
אירועים של טמפרטורות קיצוניות נעשים יותר ויותר שכיחים, עוצמתם והמשך שלהם גוברים. על פי ארגון הבריאות העולמי, בין 2000 ל־2016 מספר האנשים שנחשפו לגלי חום עלה ב־125 מיליון בשנה. גלים כאלה יכולים להימשך שבועות ארוכים, כפי שקורה כעת אצלנו.
תקופות ממושכת שבהן הטמפרטורות גבוהות ביום ובלילה יוצרות לחץ פיזיולוגי ממושך על גוף האדם. הן משפיעות על אוכלוסייה גדולה מאוד, ועלולות לשבש את הזמינות של שירותי הרפואה בגלל הפסקות חשמל.
לפני שבועיים פירסם הארגון המטאורולוגי של האו"ם אזהרה חמורה, לפיה הסכנות הקשורות לגל החום שמציף את מחצית כדור הארץ הצפונית אינן קרובות לסיומן. בהודעה נאמר כי גלי חום הם בין הסכנות הטבעיות הקטלניות ביותר וכי הטמפרטורות הקיצוניות צפויות לגדול בתדירות, במשכן ובאינטנסיבית שלהן.
"טמפרטורות גבוהות בלילה מסוכנות במיוחד לבריאות האדם, משום שהגוף אינו יכול להתאושש מהחום המתמשך", אמר יועץ החום הבכיר לארגון, ג'ון ניירן. "זה מוביל לעלייה במספר התקפי הלב ולמוות".
ואכן, החום באמת הורג. מי שלא מאמין, מוזמן לקרוא על גל החום הגדול ששרר ברוסיה ב־2010 במשך חודש וחצי, והרג שם יותר מ־56 אלף איש. דוח שפורסם לאחרונה על ידי האו"ם קובע כי 60 אלף איש מתו בגלל חום קיצוני באירופה בקיץ שעבר, למרות ההתראות המוקדמות על בואו. גם ב־2003 מתו 70 אלף איש באירופה כתוצאה מגל חום שנמשך חודשיים, בין יוני לאוגוסט.
זה קורה בכמה דרכים. הראשונה היא התייבשות. כתוצאה מחוסר יכולת למלא את המאגרים שהתרוקנו בגלל הזיעה וההשתנה, הדם בעורקים מסמיך ועלול לגרום לקרישי דם שיובילו להתקפי לב ולשבץ מוחי. הזעה מוגברת עלולה לשבש את מאזן האלקטרוליטים, מלחי הדם שלנו, ולפגוע בתפקוד השרירים ומערכת העצבים. במצבי קיצון זה עלול לגרום לפרכוסים, קשיי נשימה, והתכווצות קטלנית של שריר הלב. כשהגוף מנסה לשמר מים, הוא מזיע פחות, וטמפרטורת הגוף מתחילה לעלות. מעל 42 מעלות החלבונים שלנו מתחילים להתפרק, דבר שעלול לגרום לכשל בפעולת האיברים החיוניים ולנזק נוירולוגי.
מוות ואשפוזים כתוצאה מחום עשויים להתרחש במהירות גדולה, באותו יום ממש, או בעיכוב של כמה ימים. על פי ארגון הבריאות העולמי, אפילו שינויים קטנים מהטמפרטורה הממוצעת מקושרים לשיעור גבוהה יותר של תחלואה ומוות.
במאי 2022 פירסם המשרד להגנת הסביבה מחקר ראשון מסוגו, שבחן את השפעות גלי החום על תמותה בישראל. החוקרים, ד"ר דן ימין וד"ר ארז שמואלי מאוניברסיטת תל־אביב, בחנו גלי חום שהתרחשו בארץ במהלך השנים 2012 עד 2020, וניתחו את נתוני התמותה במקביל לעלייה בטמפרטורות. נמצא כי גם בישראל קיימת עלייה חדה ומובהקת בתמותה בשבועות שבהם היו גלי חום. כל גל חום הוביל בממוצע לפטירתם של כ־45 איש, שייתכן כי היו שורדים בנסיבות אחרות. למשל, אם היינו מתכוננים לחמסינים יותר טוב. בסיכום שמונת גלי החום שנבחנו במחקר, נמצאה תמותה עודפת של 363 אנשים. עיקר החריגה בתמותה נצפתה במבוגרים מעל גיל 70.
ועדיין, התמותה מגלי חום בישראל נחשבת נמוכה יחסית למדינות אירופה. בצרפת, מדינה קרה יותר מישראל, מתו בשנת 2021 אלפים רבים מגלי חום. גם באיטליה הקרירה, מתים מחום במספרים דומים. "בעוד שבארצות אחרות התמותה העודפת היא בין חמישה אחוזים ל־40 אחוזים, תלוי במקום ובגל החום, בישראל התמותה העודפת היא פחות מחמישה אחוזים, כך שאצלנו המצב טוב”, אומר פרופ' נובק.
לדבריו זה קורה, בין השאר, כי אנחנו רגילים לחיות בסביבה שמזכירה מרק מהביל. ככל שגל החום גורם לשינוי חד יותר בטמפרטורה אליה מורגל מי שחי באותו אזור, כך גדלה התמותה. במילים אחרות: מי שרגיל להזיע כל השנה, כמונו, יינזק פחות.
“שני גורמים יוצרים את ההבדל: מוכנות והסתגלות", אומר נובק. "אוכלוסייה שגרה באזור קר אינה מורגלת לחום, אינה ערוכה לו ולכן מתמודדת איתו פחות טוב. אם אתה מהגר למדינה חדשה שהאקלים שלה שונה בתכלית מזו שהגעת ממנה, הסיכון שלך למחלות שונות עולה. אצל עולים חדשים מברית־המועצות לשעבר יש פי עשרה יותר אבנים בכליות בהשוואה לאוכלוסייה המקומית. מי שנולד ונמצא כאן דורות יש לו יותר עמידות. ככה האבולוציה עובדת".
אבל לא רק אבולוציה וגנטיקה משפיעות על העמידות שלנו לחום. לפעמים זה פשוט עניין של התנהגות. "באזורים חמים – כמו בישראל – כולם מודעים לחום ומורגלים לו: נמצאים במבנים ממוזגים, שותים יותר ונוקטים אמצעי מנע שונים. התמזל מזלנו ויש לנו כסף ולכן הכול כאן ממוזג. אף אחד גם לא יהיה בחוץ שמונה שעות בלי מים".
גם זו, כנראה, נחמה זמנית. מחקר שערך ד"ר אסף הוכמן מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, מצא שבעוד 60 שנה גלי החום בקיץ יהיו תכופים יותר פי שבעה וארוכים יותר פי שלושה בהשוואה להיום ויובילו ל־330 מקרי תמותה עודפת במהלך הקיץ בישראל – פי עשרה לעומת הממוצע השנתי כיום.
החום הכבד משפיע לא רק על הגוף, אלא גם על הנפש שלנו. חשיפה ממושכת לטמפרטורות גבוהות נקשרה שוב ושוב לעלייה בתסמיני דיכאון וחרדה. מחקרים שנערכו בעבר מצאו קשר בין טמפרטורות גבוהות לעלייה בהתאבדות ובניסיונות אובדניים. על כל עלייה ממוצעת של מעלה אחת בטמפרטורה החודשית המוצעת, מספר מקרי המוות כתוצאה מבעיות נפשיות עלה ב־2.2 אחוזים.
מחקר שנערך בארה"ב ופורסם ב־JAMA Psychiatry בפברואר האחרון מצא עלייה של שמונה אחוזים בביקורים בחדרי מיון מסיבות נפשיות, ניסיונות אובדניים, חרדה, ושימוש בחומרים ממכרים בימים החמים ביותר של הקיץ. לפי הערכות שונות, שינויי האקלים יובילו לעלייה של עשרות אלפי התאבדויות בארצות־הברית ובמקסיקו עד שנת 2050.
מידע שנאסף על כמעט שני מיליון אמריקאים בין 2008 ל־2013 גילה שבימים שבהם הטמפרטורה בחוץ הייתה גבוהה המשיבים דיווחו פחות כי הם חשים פחות שמחה, כמו גם סטרס, כעס ועייפות מוגברים. הקשר הזה היה ברור במיוחד בימים של טמפרטורות מעל 32 מעלות.
ד"ר צבי פישל: "חום הוא אחד הפקטורים שקשור לוול־ביינג שלנו. כשמשתנה הפקטור הזה של חום, יש אנשים שאצלם אי־הנוחות שנגרמת כתוצאה מהחום הכבד מעצימה את ביטויי המצוקה. זה יכול להיות חרדה, דיכאון, עצבנות או אלימות"
"מחקרים שנערכו בישראל הראו שבחום יש יותר אירועים של מוות פתאומי", אומר פרופ' נובק. "אנחנו יודעים שבגלי חום יש יותר ניסיונות אובדניים. בארץ אנשים נוטים לעשות את זה לא בחורף אלא יותר בקיץ. כשיותר חם גם יש יותר תאונות דרכים, אפילו שיש לנו מזגנים באוטו".
חום ולחות גבוהה נקשרו גם לעייפות נפשית ולאגרסיה. זה קורה לא רק כשהטמפרטורות עולות, אלא גם באזורים שחם בהם באופן קבוע. ישנן עדויות חזקות לכך ששרב גם קשור לעלייה בהתנהגות אלימה. עלייה של מעלה אחת או שתיים בטמפרטורות גורמת, כך נטען במחקרים, לזינוק של שלושה עד חמישה אחוזים במספר התקיפות.
"חום הוא אחד הפקטורים שקשור לוול־ביינג שלנו", אומר ד"ר צבי פישל, היו”ר היוצא של איגוד הפסיכיאטריה. "יש אנשים שיש להם יכולת להתרגל לשינויים ויש מי שיש להם פחות יכולת כזו. ברור שכשמשתנה הפקטור הזה של חום, יש אנשים שאצלם אי־הנוחות שנגרמת כתוצאה מהחום הכבד מעצימה את ביטויי המצוקה. זה יכול להיות חרדה, דיכאון, עצבנות או אלימות".
אתם רואים את זה בשטח?
"אין לי ספק שזה קורה. רואים את זה בכל הגרפים שמראים את שינויים האקלים ואפילו בבית החולים. כשהמזגן מקולקל יש יותר אירועי אלימות בין המטופלים, וזה יגבר ככל שמשבר האקלים יחמיר והחוסר במשאבים יגדל. החסר הזה יפגע בעיקר באנשים החלשים, נתמכי ביטוח לאומי, אנשים שמקבלים קצבת נכות, שהכוחות הנפשיים שלהם מאוד קטנים, ואין להם את היכולת להתמודד או להילחם על מה שמגיע להם. בסופו ושל דבר, הם יהיו ההומלסים החדשים. תוסיפי לזה רעב אפשרי, וחסרים תזונתיים של קלוריות, ויטמינים ומינרלים. כל אלה בעצמם יביאו להפרעות פסיכאטריות".
6 צפייה בגלריה
''אי־הנוחות שנגרמת כתוצאה מהחום הכבד מעצימה את ביטויי המצוקה''. ד''ר צבי פישל
(צילום: טל שחר)
וזה רק עומד להיות יותר גרוע. מסמך שפורסם לפני שש שנים על ידי המשרד להגנת הסביבה, קובע כי שינוי האקלים עלול לשנות את הקצב, את הטווח, את העונתיות ואת הדפוסים של פגיעות, מחלות ומוות. גורמים אקלימיים נוספים, כגון רמת הקרינה האולטרה־סגולה, יעלו את שכיחותן של מחלות מסוימות, כמו סרטן העור וקטרקט.
תופעות טבע קיצוניות, כגון בצורות ושיטפונות, יגרמו לזיהום מים ולפגיעה בתשתיות. עלייה בשכיחותם ובעוצמתם של אירועי גשם קיצוניים, הצפויים במקביל לעליית הטמפרטורות, יגבירו את קצב הריבוי של יתושים ושל חרקים מעבירי מחלות אחרים. עלייה בזיהום האוויר תביא להחמרה של מחלות לב וכלי דם ומחלות נשימתיות.
ואם המחלות האלה עצמן לא יגמרו אותנו, החשש מהן כבר יעשה את העבודה. איגוד הפסיכולוגים האמריקאי הגדיר בשנת 2017 את המושג חרדה אקולוגית (Eco Anxiety), כ"פחד כרוני מאובדן סביבתי". חרדת אקלים, Climate Anxiety, שהיא חלק ממנה, כבר מוגדרת כהפרעה נפשית של ממש. 70 אחוז מהאמריקאים, רובם צעירים יחסית, סובלים מדרגה כזו או אחרת שלה. מחקר בריטי שגילה כי כמעט מחצית מהאוכלוסייה חוששת משינויי האקלים, הוכיח כי ימים חמים מעצימים אותה.
זו הסיבה שפרופ' ויקטור נובק מבקש להבהיר, שהחום הזה, מעיק ככל שיהיה, אולי יתיש וישחק אותנו עד כלות, כפי שכולנו מרגישים היטב בקיץ הזה, אבל קרוב לוודאי שהוא לא יהרוג אותנו. בעיקר אם אנחנו צעירים ובריאים.
"קצת חרדה זה לא רע, כי זה מה ששומר עליך", הוא אומר. "לפעמים רופא מפחיד את המטופל שלו כדי לדחוף אותו לפעולה. אבל בן אדם לא יכול לחיות בפחד מתמשך מיום הדין. אחת הבעיות שלי עם הקולגות שלי הן שתמיד הם מתחילים את דבריהם בדאגה אדירה. זה לא מאוד עוזר, כי אנשים נכנסים לסרטים ובארה"ב יש כבר דיווחים על התאבדויות כתוצאה מחרדה כזו. לכן צריכים להיות מאוד זהירים ומדויקים כשמדברים על משבר האקלים. אם נגיד, 'כולנו הולכים למות' אנשים פשוט ירימו ידיים". או במילים אחרות, שתו מים.
פורסם לראשונה: 00:00, 04.08.23
