"כבר 15 שנים אני סובל מדלקת חוליות כרונית בעמוד השדרה. אבל בארבע השנים האחרונות מצבי כל כך הידרדר שנראיתי כמו האות ריש" – כך מספר אושיק גנץ (48), שעבר לפני כשבוע ניתוח מורכב שהזקיף חזרה את קומתו ואמור לשפר את חייו ללא הכר.
קראו עוד:
גנץ, בעבר איש קבע בחיל הים, התחיל להרגיש את הבעיות בגב העליון שלו כשהיה בן 33. "בהתחלה זו הייתה תחושה שהגב 'נעול', שיש קושי להניע אותו, אבל אחר כך עמוד השדרה שלי הלך ונטה יותר ויותר קדימה, כשהכיפוף לפנים הולך ומחמיר עם הזמן", הוא מתאר. בשל מצבו הוא נאלץ לצמצם את חייו החברתיים ובקושי יצא מפתח ביתו. "וזה מה שקרה עוד כשהייתי בגרסה הקלה יותר של המוגבלות שלי", הוא מסביר, "כי לפני ארבע שנים זווית הכיפוף נטתה עוד ועוד מטה עד שכבר הגעתי למצב שאני לא יכול ללכת, ונאלצתי להיתמך במקל".
ההחמרה, כאמור, שיוותה לגופו את מראה האות ריש. צווארו היה מוטה קדימה לגמרי והוא כבר לא הצליח להרים את ראשו, גם לא לסובב אותו ימינה ושמאלה. זה כבר הפך אותו, לדבריו, לאסיר בביתו. "יכולתי להסתכל רק למטה, לא היה לי כבר בכלל שדה ראייה, זיהיתי אנשים לפי הנעליים או לפי הקול, ואם מישהו זר היה מדבר אליי לא הייתה לי שום אפשרות לזהות אותו", הוא אומר.
כשההחמרה כבר התבטאה בחוסר יכולת לעשות פעולות יומיומיות סטנדרטיות, הוכרה נכותו על ידי הביטוח הלאומי. הוא קיבל מטפל יומי, שדאג להאכיל ולרחוץ אותו. "אני גר בקומה שלישית, בלי מעלית, מה שהפך את היציאה מהבית לבלתי אפשרית", מספר גנץ, "ולכן, במשך כארבע שנים הפכתי להיות אסיר בביתי. הייתי לבד, מתמודד 24/7 עם כאב כרוני ועם מצב נפשי שצלל לתהום".
במהלך השנים הקשות הוא ניסה טיפולי הידרותרפיה ופיזיותרפיה, אבל נאלץ להפסיקם מאחר שהם רק הגבירו את הכאבים שלו. מפעם לפעם הוא פנה לרופאים, ומכולם שמע את אותה מסקנה: אין מנוס מניתוח. "הבעיה היא שכמו רבים אחרים, גם אני נדבקתי בחרדה הציבורית מניתוח גב. גם ד"ר גוגל לא הרגיע אותי, והחשש מניתוח היה כל כך עמוק שאפילו לא שקלתי את האופציה הזו", הוא מתאר.
המהפך התרחש לפני כחודש וחצי. אביו הקשיש של אושיק התאמץ לעלות שלוש קומות לדירת בנו. כשהגיע לשם, כולו מתנשף, הוא נחרד מהמראה. "אבא אמר לי חד־משמעית שככה אי־אפשר להמשיך והתעקש ללוות אותי למומחה עמוד שדרה", הוא מספר.
במרפאה הקהילתית הוא פגש את ד"ר יונתן קוך, רופא בכיר ביחידת עמוד שדרה במרכז הרפואי מאיר. "הוא הגיע אחרי שנים שבהן התייסר, כשהגב במצב של כיפוף משמעותי וכשהוא כבר לא מסוגל להרים את הראש. האבחנה הראשונית שלי הייתה שמדובר בדלקת חוליות מקשחת", מתאר ד"ר קוך, שהפנה את גנץ להדמיית סי־טי ולבדיקת ריאומטולוג.
וזו אכן הייתה האבחנה הנכונה. בשמה הרפואי: אנקילוזינג ספונדילוזיס – מחלה דלקתית כרונית, שמתבטאת באיחוי, כלומר באיחוד חוליות עמוד השדרה ליחידה אחת, דבר שיוצר למעשה עצם ארוכה בתנוחת כיפוף. "ההדמיה שעבר אישרה במדויק את החשד של ד"ר קוך שמדובר בדלקת חוליות מקשחת", מספר ד"ר יצחק אנגל, מנהל יחידת עמוד שדרה במאיר, "למצב הזה אין שום אופציה טיפולית מלבד ניתוח מורכב, מסובך ומסוכן".
ד"ר אנגל היה המנתח הראשי בהליך שעבר גנץ, ולצידו ד"ר קוך וד"ר יובל ברוך. "נערכנו היטב לניתוח המורכב הזה, וערכנו סיעור מוחות כדי לתכנן כיצד יתבצע כל שלב", הוא מתאר. לפני שבוע הורדם גנץ, הושכב על הבטן, ואז התחיל הניתוח, שנמשך יותר משמונה שעות. "חשפנו את עמוד השדרה לכל אורכו, כשאנחנו מנסרים את החלק האחורי של כל אחת מהחוליות ומשחררים אותן אחת־אחת מהדבוקה", מסביר ד"ר אנגל, "ואז עברנו לחוט השדרה המותני כדי לשחרר את החוליות גם מאחור. בשלב זה יכולנו למשוך את עמוד השדרה אחורנית וליצור מחדש את הצורה המקורית שלו".
כשהוא מורדם ומונשם, גנץ הועבר להתאוששות במחלקת טיפול נמרץ. כעבור יממה, בסיוע פיזיותרפיסט, הוא קם על רגליו ולראשונה אחרי שנים עמד זקוף, הצליח להזיז את ראשו לצדדים ולראות את הסביבה – ופרץ בבכי. "לניתוח הזה אין תקופת החלמה או שיקום בליווי אנשי מקצוע – אלא להפך", מסביר ד"ר אנגל, "הוריתי לו לחזור מיד לחיים: להליכות, לירידה במדרגות ולשגרה של גבר בריא".
פורסם לראשונה: 00:00, 16.08.23
