"תן לנו כל אתגר שעולה בדעתך ונפתור אותו תוך שלושה שבועות". את הבקשה הזו השמיעו בוגרי יחידת 8200, קבוצת עילית של גאונים טכנולוגים, באוזניו של פרופ' אהוד רענני, מנהל מרכז הלב של המרכז הרפואי שיבא. הם חיפשו משימה ציונית בעלת משמעות באזרחות ורענני, ממנתחי הלב הבכירים והעסוקים ביותר בישראל, הרים את הכפפה. הוא שיתף אותם באחת הבעיות הקשות בתחומו, בישראל ובעולם כולו: חוסר זמינות של אקו לב, הבדיקה הבסיסית והחיונית ביותר, שמשמשת להערכת מבנה הלב ותפקודו. במערכת הבריאות הציבורית של 2023, מי שנזקק לבדיקה הזו ייאלץ לחכות בתור עד כלות.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
קצת יותר משנתיים אחרי מפגש הגישוש הראשוני, הוכנס החודש התוצר המשותף לשימוש בכל המחלקות הפנימיות בשיבא: טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית המאפשרת ביצוע נגיש ומהיר של הבדיקה ליד מיטת החולה, ולא פחות חשוב: פענוח מיידי של ממצאיה ומשמעותם על ידי המחשב. תוך דקות ספורות מתקבלת אינדיקציה ברורה – האם יש בעיה בלב.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בשנת 2019 קבעה ועדת טור כספא לשיפור הטיפול במחלקות הפנימיות כי יש להגדיל את הנגישות של בדיקות חיוניות על מנת לזרז את הבירור הרפואי. אחת מהן היא אקו לב, העושה שימוש בגלי קול כדי ליצור תמונות נעות של שריר הלב, של חדריו ושל מבנים נוספים כמו מסתמים. הבדיקה, שאינה פולשנית ואינה כרוכה בקרינה, מבוצעת במקרים של חשד לבעיה בתפקוד הלב, ונועדה להעריך מצבי תחלואה שונים.
aisap - המערכת החדשה שמחליפה בדיקות אקו לב
(צילום: asap)
"אנחנו מבצעים אקו לב בכל מי שיש אצלו חשד סביר לבעיה לבבית ומראה תסמינים כמו ירידה בכושר, איוושה, קוצר נשימה או כאבים בחזה", מסביר מנהל המכון לשיקום חולי לב בשיבא, פרופ' רוברט קלמפנר, שהוא גם מייסד-שותף בחברה שפיתחה את הטכנולוגיה החדשה והמנהל הרפואי שלה. "מטופלים נשלחים לבדיקה הזו גם בגלל חשד שעלה בבדיקה הגופנית, שעשוי להצביע על בעיה לבבית. הרגישות של הסטטוסקופ, שמשמש כיום לאותה מטרה, נמוכה".
עדיאל עם-שלום, מייסד שותף ומנכ"ל AISAP, שלא למד רפואה מימיו אך נשמע כמו קרדיולוג בעצמו, מרחיב: "האקו מסוגל לתת תמונה גם פונקציונלית וגם מבנית של שריר הלב. הוא הכלי הראשון שמשתמשים בו, הלחם והחמאה של כל התהליך האבחוני הקרדיאלי. בכל בית חולים בישראל פועלת מעבדת אקו, שיש לה קיבולת מסוימת של בדיקות. בשיבא יש כמעט 2,000 מיטות. כמות הבדיקות שמבקשים הרופאים כאן אדירה, והביקוש להן עולה בהרבה על ההיצע. במצב כזה או שאתה משהה את החולים באשפוז וחושף אותם לזיהומים מסוכנים, או שאתה אומר: 'נא לבצע אקו לב בקהילה'. באחוזים ניכרים המקרים האלה נופלים בין הכיסאות".
לתוך הוואקום הזה, שעולה לא פעם בחיי אדם בגלל עיכובים באבחנות קריטיות, נכנסו הטכנולוגים של AISAP. עם-שלום, 37, התחיל בכלל בסייבר. "הייתי ילד קוד שאוהב לתכנת", הוא מספר, "בצבא שירתי ביחידה מיוחדת של אמ"ן, ואחר כך הרבה שנים ב-8200. עסקתי בליבת הסייבר ההתקפי והשתחררתי לפני שלוש שנים וחצי".
עם השחרור גילה פוטנציאל מקצועי חדש ומסעיר: התמודדות עם פריצות מחשבים לצורכי כופר. "הדבר שהכי הפחיד אותי היה שאעזוב את הצבא ולא אמצא ערך במה שאני עושה", הוא מספר. "זה מה שהחזיק אותי כל כך הרבה שנים בצה"ל, למרות שלא קורצתי מחומר צבאי. שבוע אחרי שהשתחררתי קיבלתי טלפון ממנכ"ל של חברה שנעלו לו את השרתים של המחשב. באתי לשם, ותוך כמה שעות הצלחנו להציל אותו ממתקפת סייבר משמעותית. הבנתי שזה משהו שאני מאוד מתחבר אליו".
וכך התגלגל עם-שלום מהתקפה – להגנה. "הייתה לי רשימה של טכנולוגים מהטובים בעולם, כל אחד משוגע לתחום ספציפי. הצבנו לעצמנו יעד: מרגע שמקבלים את האתגר יש לנו 21 ימים לפתח מערכת שתפתור את הבעיה".
הקורונה סיפקה לעם-שלום ולחבריו הזדמנות ליישם את כל מה שלמדו עד אז בתחום הבוער ביותר בעולם. "בנינו מדפסות תלת-ממד למכונות הנשמה ושיחררנו אותן כקוד פתוח. הרעיון היה שכל אחד יוכל להדפיס לעצמו מכונה בבית. בין השאר עזרנו לאיטלקים להדפיס חלקי מכונות שהיו חסרים להם. ככה נחשפנו לעולם הרפואי, והתאהבנו בו".
חברי הקבוצה, שכוללת גם את מיכאל פיימן, יהודה לויאן, עמית אהרוני ומשה שמי, אומרים שלא הכסף הניע אותם אלא האתגר. עם הדרייב הזה הגיעו לשיבא. הרופאים הבכירים הציגו בפני החבורה הצעירה את בעיית האקו הפרטית שלהם: כל מחלקה פנימית בשיבא מקבלת כשתי הקצאות לבדיקות כאלה ביום, כשהמינימום הנדרש הוא חמש-שש. תכפילו את זה בשבע, מספר המחלקות הפנימיות בבית החולים, ותקבלו פער מטריד של כאלף בדיקות חסרות בחודש.
"בארה"ב יש מחלות לב ש-50 אחוז מהחולים בהן מגיעים לטיפול מאוחר מדי ואפילו מתים בגלל איחור באבחנה", אומר פרופ' רענני. "אקו לב היא הבדיקה הראשונה שמזהה מחלות כאלה, והזמינות שלה משתנה ממקום למקום. בארץ המספרים כנראה דומים. ומובן שיש פערים בין הפריפריה למרכז".
"כשבדקנו התברר לנו שמדובר בבעיה עולמית", אומר עם-שלום. "לבדיקה הזו יש צוואר בקבוק ברור – מעבדת האקו. המטופל צריך להגיע פיזית למעבדה שמבצעת את הבדיקה, צריך טכנאים מיומנים, שמבצעים את הסריקה עצמה ויודעים איך כדי לקבל את התמונות הנדרשות, ובסוף צריך את הקרדיולוג, שינתח את הממצאים. עם העומס בפנימיות וכמות הבדיקות הנדרשת נוצר עומס על המערכת, שמונע מרוב החולים לקבל את הבדיקה בזמן".
מכשירי אולטרסאונד כף יד, קטנים וניידים, נמצאים במחלקות שונות בבית החולים, אך הפעלתם מחייבת מיומנות גבוהה. לכן, במקרים רבים הם העלו אבק. "גם קופות החולים ואפילו צה"ל פיזרו מכשירים כאלה בכל מיני מרפאות ויחידות", אומר רענני, "אבל לא משתמשים בהם כי הרופאים לא יודעים לפענח את הבדיקה".
החבורה הצעירה הסתערה על הבעיה, ותוך חמישה ימים ולילות עמוסי חישובים ונוסחאות הודיע עם-שלום בקבוצת הוואטסאפ של הרופאים: "הצלחנו ללמד את המכונה להבדיל בין מנחים שונים". אחרי חמישה ימים נוספים הם הצליחו ללמד את המכונה לזהות פרמטר חיוני לאבחון אי-ספיקת לב, המחלה הכי יקרה והכי קשה לטיפול מעל גיל 60. "הבנו שאם נדע ליישם את הידע הזה במכשירי האולטרסאונד הניידים, שהרופא מחזיק בכיס החלוק, נוכל לוותר על מעבדת האקו, לפחות בבירור הבסיסי. הרופא יניח את המתמר על הלב ויקבל על המקום דוח מובנה כמו במעבדה, בכל זמן ובכל מקום", אומר עם-שלום.
עם החזון השאפתני הזה הם יצאו לכבוש את היעד הבא: ללמד את הבינה המלאכותית לפענח את הבדיקה בעצמה. "השאלה הייתה איך מוצאים את 80 האחוזים מהממצאים שמחפשים, מכמה שפחות מנחים. כלומר, משתיים-שלוש נקודות אסטרטגיות שעליהן מניחים את האולטרסאונד", אומר פרופ' קלמפנר.
וכך, בחדר קטן שהוקצה לה בשיבא, לימדה החבורה את הבינה המלאכותית לבצע ולפענח בדיקה מורכבת, שרופאים מומחים נדרשים ללמוד במשך שנים. "קנינו כוח עיבוד מטורף, הפעלנו את המזגנים בחדר השרתים על 14 מעלות כשאנחנו עובדים עם מעילים כדי לא לקפוא מקור, ובמשך שנתיים וחצי לא כיבינו את המחשב", מתאר עם-שלום. "בשלב מסוים משקיעים התחילו לעלות אלינו לרגל. ידענו שאם אנחנו רוצים לעשות משהו בעל אימפקט, חייבים להקים חברה ולהגיש פטנטים. ניסויים רפואיים עולים כסף. את הניסוי הראשון בכלל עשינו בפוריה, כי רצינו לבחון את התיאוריה שבפריפריה המכונה תתנהג שונה, בגלל שיש שם רפואה אחרת. האבחון נעשה בשלב יותר מאוחר והחולים מגיעים במצב יותר קשה. אבל גם שם התוצאות היו מצוינות".
כשצופים בהדגמה של הטכנולוגיה החדשה מבינים מיד מדוע היא מעוררת התפעמות. ד"ר קובי פיירשטיין, רופא מתמחה, מצמיד את המתמר לחזה הנבדקת, אישה בת 70 שעברה התקף לב קשה. על אייפד שאליו מחובר המתמר מופיע אחוז הדיוק במנח המכשיר. הוא מיישר לכאן ולכאן, והמכונה נותנת לו אור ירוק. אחרי שניות מופיע הפענוח על המסך: שיפור דרמטי בתפקוד הלב.
בעזרת השקעה של שבעה וחצי מיליון דולר שגייסה החברה החלו הניסויים הקליניים, ובמהלכם התגלה כי שני מנחים של צילום בלבד, מתוך 80 הנדרשים כיום, מניבים תוצאות מהימנות. "כשראינו שאנחנו מגיעים כמעט לאותן תוצאות כמו במעבדה, הבנו שיש לנו ביד משהו מטורף", מספר עם-שלום. "באנו למנהל בית החולים, פרופ' יצחק קרייס, איש עם חזון ודאגה עמוקה לכל מטופל. הוא התלהב ואמר לנו: 'לכו לפנימיות, תנו לרופאים מתמרים ותוכיחו שהעסק הזה עובד'".
עד היום, נסרקו ב-AISAP כאלף חולים. אצל מחציתם התגלה לפחות ממצא אחד בחומרה בינונית ומעלה, הדורש התייחסות. ל-25 אחוז מהחולים שינתה הבדיקה את מהלך האשפוז. שמונה אחוזים מהנבדקים עברו בעקבותיה פעולות מצילות חיים. "בעוד הדיוק באבחון אי-ספיקת לב מגיע ל-35 אחוז בבדיקה גופנית בלבד, באמצעות סטטוסקופ, הדיוק בבדיקת AISAP הוא מעל 95 אחוז", אומר פרופ' קלמפנר. "מחלה מסתמית, שמתגלה בבדיקה גופנית בשיעור של בין 30 ל-40 אחוז, מתגלה ב-AISAP בדיוק של מעל 90 אחוז".
"בכל בדיקה פולטת המכונה בין שמונה לעשר אבחנות", אומר עם-שלום. "אצל רוב המטופלים יש יותר מממצא אחד. אצל 500 מתוך 1,000 האנשים שבדקנו התגלו 1,160 ממצאים שצריך לטפל בהם. מתוכם, אצל 395 נדרשה התערבות רופא".
וזה מוכיח את עצמו בשטח שוב ושוב. "בשבוע האחרון הגיע למיון חולה עם קוצר נשימה, שלא היה ברור מה יש לו", מספר עם-שלום. "הוא לא תועדף לאקו הרגיל כי מצבו לכאורה לא הצדיק את זה. מיד עשינו לו את הבדיקה המהירה, וגילינו שתפקוד הלב שלו מאוד ירוד".
"הייתה לנו מטופלת שהגיעה עם קוצר נשימה", מספר פרופ' קלמפנר. "היא שוחררה מבית חולים אחר לפני חצי שנה עם המלצה לאקו, אבל כלום לא קרה. הרבה פעמים חולים כאלה נופלים בין הכיסאות. כשבדקנו אותה במכשיר החדש זיהינו מיד היצרות קשה של המסתם האאורטלי וטיפלנו בה בצנתור".
לאור הצלחת הבדיקה והצורך בפתרונות מידיים קיבלה הטכנולוגיה החדשה באופן חריג את אישור משרד הבריאות עוד לפני שאושרה על ידי רשויות הבריאות בחו"ל. בשבועות האחרונים הוכנסה המערכת החדשה לכל המחלקות הפנימיות בשיבא, והרופאים עוברים השתלמות כדי לדעת לתפעל אותה.
"AISAP הוא אחד הסטארטאפים הבולטים שצמחו בזרוע החדשנות של שיבא, בדרך לחולל מהפכה בתחום הבריאות", אומר פרופ' איל צימליכמן, סמנכ''ל חדשנות בבית החולים, ששותף עסקית בפיתוח החדש שיזמו רופאיו. "בשילוב טכנולוגיות מתקדמות ובינה מלאכותית אנחנו מייצרים כבר כיום את פתרונות העתיד".
והעתיד כבר כאן. המפתחים לימדו את הבינה המלאכותית לזהות בעצמה את גיל החולה ואת מינו, ובכנס הקרדיולוגיה הבינלאומי, שייערך החודש באמסטרדם, יציגו הישג נוסף: אבחון גילו של אדם רק לפי מצב הלב שלו. "אם גיל הלב מבוגר מהגיל האמיתי, הסיכוי לתמותה עולה בעשרות אחוזים ולהפך", מסביר עם-שלום.
העיקרון שעליו מושתתת AISAP – שילוב של בינה מלאכותית (AI) וראשי תיבות של As soon as possible, מהר ככל האפשר – יאפשר גם לבדוק חולים שנמצאים באזורים מרוחקים, בפריפריה או אפילו במדינה אחרת, ללא נוכחות רופא מומחה או ציוד רפואי מורכב. "החזון שלנו הם האזורים הכפריים, שבהם אנשים לא מקבלים את האבחון הראשוני בגלל מחסור באמצעים", אומר פרופ' קלמפנר. "זה יעבוד גם באוסטרליה, ששם יש רופא מוטס שמגיע לאזורים רחוקים, או באפריקה".
בחזונו של פרופ' רענני, תוך שלוש, ארבע או חמש שנים תהפוך הבדיקה הזו לחלק בלתי נפרד מהשגרה הרפואית של כולנו – בבית החולים, במרפאה בקהילה ואולי אפילו בבית. "המכשיר הזה יהיה בכיס החלוק של כל רופא ויחליף את הסטטוסקופ, שהמידע שמתקבל ממנו מאוד מוגבל", הוא צופה. "במקום להקשיב ללב, הרופא יוכל לבצע אולטרסאונד במקום, ולדעת איך להתקדם משם".
והחזון לא נעצר בלב. "יש לנו הוכחות ראשונות שהטכנולוגיה עובדת גם באיברים בבטן. למשל, בזיהוי מפרצת באבי העורקים", אומר עם-שלום. "כל מחלה שאפשר לאבחן עם אולטרסאונד נמצאת ברשימה שלנו, כולל סרטן. בסוף זו בעיה מתמטית שמתחבאת בתמונות. אם נעבוד נכון אלגוריתמית, נוכל לפתור אותה".
פורסם לראשונה: 00:00, 18.08.23
