זה אחד המנגנונים המתוחכמים והקדומים ביותר בגופנו, אף שאנחנו לרוב לא מודעים אליו. למעשה, לרוב בעלי החיים אין יכולת להתקיים בלעדיו. הוא אחראי על שעות הערות, השינה וגם על התפקוד של כמעט כל מערכת פיזיולוגית בגופנו. וצריך לספק לו תנאים נאותים כי הוא מושפע מגורמים חיצוניים, בעיקר מאור השמש ומהחמצן שבאוויר.
תכירו: השעון הביולוגי בגופנו, או אם תרצו, הרל"ש שלכם, זה שאחראי לא רק שתקומו בבוקר ותלכו לישון בלילה, אלא מפקד על הלו"ז של כל תא ותא בגופנו.
השעון הביולוגי, ובשמו השני "השעון הצירקדיאני" (משלב את המילים הלטיניות צירקה – בערך, ודייס – יממה), הוא מערכת מנגנונים הקיימת כמעט בכל תא ותא בגוף האדם.
בשנת 2017 עולם המדע הכיר תודה לחוקרים ג'פרי סי הול, מייקל רוסבך ומייקל יאנג על תגליתם על אודות המנגנונים המולקולריים שתורמים לקצב הצירקדיאני בזבובי הפירות.
קראו עוד:
תגליתם אמנם עסקה בחרקי מעבדה, אך יש לה השלכות נרחבות גם עלינו, בני האדם: הם גילו כי לשעון הביולוגי השפעה נרחבת על שלל מנגנונים, לא רק שינה ועירנות, אלא גם תפקודי מוח, לחץ דם, פעילות הלב וטמפרטורת הגוף, והוא למעשה שולט כמעט על כל איבר ומבקר אותו.
"לגוף שלנו יש מעין לו"ז פנימי שמכתיב לנו מה לעשות בכל שעה ביממה", מסבירה ד"ר יערית אדמוביץ' תמם, חוקרת שעונים ביולוגיים ממכון ויצמן למדע, "שעון הוא משהו שמודד זמן, למשל זה של סיבוב כדור הארץ סביב צירו – במשך 24 שעות, וזה שעון שמטיל אתגרים שונים על כל מי שחי בכדור הארץ. לדוגמה, בעניין השמש: השמש גם מזיקה בגלל קרינה אולטרה־סגולה, אבל בלי השמש לא יהיה חמצן ולא נוכל להתקיים פה. ולכן נדרש איזון. האבולוציה התמודדה עם זה על ידי יצירת מנגנון פנימי שיודע לנבא מראש מתי יהיה אור ומתי חושך. המנגנון הזה מקודד בדי־אן־איי שלנו וקיים אפילו בצמחים ובבעלי חיים. על מנת שהשעון יתפקד כמנגנון ניבוי יעיל, הוא חייב להסתנכרן בכל יום מחדש, ולאור יש תפקיד חשוב בכך. לשמש יש את העוצמה ואורך הגל המתאים, וגם זווית השמש חשובה לקולטנים המיוחדים בעין שדרכם היא חודרת לגוף".
בשנים האחרונות התגלו פרטים חדשים ומרתקים על מערכת השעונים הביולוגיים בגופנו. לפניכם מספר עובדות שכנראה יפתיעו אתכם ואולי יעזרו לכם לנהל טוב יותר את הלו"ז הפנימי, את מהלך החיים ואת תפקוד מערכות הגוף.
חנות שעונים בגוף
אם בעבר הייתה מקובלת החשיבה שבגופנו שעון אחד, הרי שבשנים האחרונות התקבעה ההבנה שבגופנו מערכת שעונים ביולוגיים המתקיימים בהרמוניה. "יש לנו מעין חנות שעונים מתקתקים בגוף", מסבירה ד"ר אדמוביץ' תמם, "על כל השעונים הללו מפקד אזור במוח שנקרא הגרעין הסופרה־כיאזמטי, שמשמש כשעון המרכזי. יש לנו שעונים היקפיים בגוף, יש את השעון הגיאו־פיזי של כדור הארץ וגם שעון חברתי של התפקוד שלנו לצד עוד אנשים ופעילויות. כולם צריכים להסתנכרן, לעבוד יחד כדי לתת לנו אורח חיים בריא".
24 שעות ביממה?
כדור הארץ שלנו נע על צירו במשך 24 שעות ביממה, אבל השעון הביולוגי שלנו לא ממש מסונכרן. "קצב המחזור שלו מעט שונה מ־24 שעות ביממה", מסבירה ד"ר אדמוביץ' תמם, "זה קורה מסיבות שאנחנו לא לגמרי מבינים, אולי זה סוג של גמישות שלו, שדווקא נותן יתרון. מנגד, זה מצריך התאמה בין המקצבים של כדור הארץ, הטבע ומקצבי הגוף, ולכן יש לעיתים קושי ליצור סנכרון בין השעונים הפנימיים ובין הזמן ביממה שקובע כדור הארץ".
משפיע על המשקל
השעונים הביולוגיים מעורבים במערכות רבות בגוף, בין היתר גם בהפרשה של הורמונים, מוליכים עצביים, מיצי עיכול ופעילות של הכבד – שכולם בעלי השפעה מכרעת גם על המשקל שלנו. "ישנה פעילות שלמה של מערכת העיכול שמתחילה בבוקר, עוד לפני שהכנסנו אוכל לפה", מסבירה ד"ר אדמוביץ' תמם, "הגוף שלנו יודע שזה עומד להתרחש ומכין את עצמו. אחת הסיבות המרכזיות להשמנה היא זלילות לילה, שמשמינות יותר מזלילות יום בגלל פירוק השומן: רקמת השומן שלנו מתפרקת טוב יותר במהלך היום, כיוון שהשעון הביולוגי מתכנת אותה להתפרק ולהפוך לאנרגיה דווקא ביום ולא בלילה. השעון הביולוגי הזה מותאם לאקטיביות שלנו במהלך היום, בשעות האור".
מלטונין
בלוטת האצטרובל במוח מפרישה את ההורמון מלטונין, שתפקידו לווסת את תגובות הגוף לשינויים ברמות האור במהלך היממה. המלטונין ממלא תפקיד חשוב בשינה ובתפקוד השעון הביולוגי. הפרשתו – עם רדת החשיכה, נחוצה לצורך תחושת הנמנום וההירדמות. אלא שאצל חלקנו קיימת תסמונת השעון הביולוגי הדחוי: המלטונין, שאמור להיות מופרש בלילה, מופרש מאוחר יותר, מה שגורם לקשיי הירדמות. התופעה שכיחה מאוד בקרב מתבגרים ואצל ילדים ומבוגרים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, אך היא יכולה להופיע למעשה בכל גיל ואצל כל אחד.
אנשים שלוקים בתסמונת השעון הביולוגי הדחוי ישנים פחות ומנסים להשלים את שעות השינה בסופי השבוע, מה שמחמיר את מצבם ומשבש את תפקוד השעון הביולוגי. ברוב המקרים הטיפול הוא נטילת תוסף מלטונין, הניתן בארץ תחת מרשם אך נמכר בארה"ב במדפי רשתות הפארם לכל דורש.
אימת האור הכחול
במשך שנים היה ברור שהעיניים חשובות לתפקוד השעון הביולוגי. עד שנות האלפיים הייתה מקובלת הסברה שקולטני האור ברשתית משפיעים על הסיגנל החשמלי של השעון הביולוגי במוח. אלא שלפני כשני עשורים התברר שדווקא קולטנים אחרים הנקראים מלנופסין, אשר רגישים לאור הכחול, הם שמקשרים בין העיניים למוח והם בעלי השפעה מכרעת על תפקוד השעון הביולוגי. מלנופסין מגיב לאור השמש, אבל גם לאור מלאכותי, כך שהתאורה בבית וגם האור הכחול שנפלט ממסכי המחשב משדרים למוח שלא צריך להפריש את ההורמון מלטונין כיוון ש"היום עדיין נמשך".
"אני ממליצה לאנשים להחליש לעת ערב את האורות בבית, אפילו להשתמש בנרות בצורה בטוחה, ולחסום את פליטת האור הכחול מהסלולרי, מסכי המחשב והטלוויזיה בבית", אומרת ד"ר אדמוביץ' תמם, "אנשים לא מבינים עד כמה האור הכחול הזה עושה דיליי ליכולת שלנו להירדם. הוא מאריך את הערנות שלנו, מקצר את שעות השינה, מקשה על התפקוד ביום שלמחרת ופוגע בהרבה מערכות בגוף – בטווח הקצר והארוך. במקביל, בבוקר, כדי להתעורר כמו שצריך, תנו לאור לחדור לדירה או לבית, היחשפו לאור במשך עשר דקות. גם ביום הכי קודר ומעונן בשנה, לאור השמש יש פעילות שמיטיבה עם השעון הביולוגי יותר מאשר המשרד הכי מואר. תפתחו חלון עם הקפה, צאו למרפסת. אם אתם נוסעים לעבודה, השתדלו כמה שפחות להרכיב משקפי שמש בבוקר, כל עוד זה לא פוגע בבטיחות ובראייה. אכלו ארוחת צהריים בחוץ. ואם אתם משתמשים במשקפי ראייה באופן קבוע, כדאי לא להוסיף ציפוי שחוסם אור כחול במהלך היום. אל תביטו אל השמש ישירות כמובן, אבל תאפשרו לקרני השמש לחדור לעיניים בצורה בטוחה. זה יתרום משמעותית לעירנות ולבריאות".
צאו לטבע
החזרה לשגרה מחופשה קשה, בין היתר בשל הצורך לסנכרן בין שעות הערות לשינה. התופעה קשה במיוחד אצל ילדים ובני נוער שהתרגלו להירדם בשעות מאוחרות. לכן ד"ר אדמוביץ' תמם ממליצה לצאת לסוף שבוע בטבע: "קמפינג מאפשר להתנתק מכל הטכנולוגיה, מהמסכים שפולטים אור כחול. הטבע גורם לנו להיות חשופים לאור השמש. זה הריסטארט הכי טוב למערכת. כך מחזירים את הגוף להתאמה לשמש ולכדור הארץ, וזה הסנכרון הכי טוב של השעון הביולוגי שלנו רגע לפני החזרה לשגרה".
פורסם לראשונה: 00:00, 06.09.23
