בשעה שבוועדת הכספים של הכנסת ממשיכים לאשר עוד ועוד תקציבים מדי שבוע עבור החינוך החרדי, במערכת הבריאות מתמודדים עם הסוד הכי גלוי של המערכת: הקשר בין מיקום גיאוגרפי לקבלת טיפול ראוי מעולם לא היה הדוק יותר. בדיקת ynet ו"ידיעות אחרונות" מצביעה על מחסור קיצוני ברופאים בפריפריה ועל פערי ענק מול המרכז.
מחסור חריף במצנתרי מוח
במשך לא פחות מ-13 ימים במהלך החודש הנוכחי יישארו תושבי הדרום ללא אפשרות לניתוח צנתור מוחי בקרבת ביתם - ויופקרו לגורלם. כך עולה מפריסת העבודה הארצית של חודש אוקטובר של מצנתרי המוח בכל בתי החולים בישראל, שהגיעה לידי "ידיעות אחרונות".
מהפריסה, שנשלחת אחת לחודש, וברקע המחסור הקיצוני במצנתרי מוח, מתעדכנים בתי החולים השונים באלו ימים יועברו אליהם חולים. עולה גם כי במשך ארבעה ימים לא יהיה אף מצנתר מוח באף אחד מבתי החולים בצפון, שבכל אחד מהם עובד מצנתר מוח אחד בלבד: רמב"ם, נהריה, והמרכז הרפואי צפון (פוריה). בדרום עובדים מצנתרים בשני בתי חולים בלבד: סורוקה וברזילי.
עוד בנושא זה:
בישראל עובדים 17 רופאים בלבד המומחים בצנתור מוחי, וזאת אף שעל פי משרד הבריאות בשנת 2020 אירעו 18,373 מקרים של שבץ מוחי ואירוע מוחי חולף – 905 מהם עברו צנתור מוחי. כלומר, כ-75 בני אדם מכל רחבי הארץ עוברים את ההליך מציל החיים בכל חודש.
מפריסת העבודה של החודש שעבר עולה תמונה דומה ומדאיגה: במשך 11 ימים לא היה אף מצנתר מוח בסורוקה או בברזילי, ובמשך שלושה ימים לא היה אף מצנתר מוח במרכז הרפואי לגליל בנהריה, בפוריה וברמב"ם. בתוך כך יש לציין כי הקשר בין מועד הצנתור לסיכויי ההישרדות וגם השיקום והתפקוד היומיומי לאחר מכן הוא כמובן הדוק. לשם השוואה, לעומת שלושה מצנתרים בלבד בכל אזור הצפון – רק בבית החולים בילינסון עובדים ארבעה מצנתרים ובשיבא שניים.
"הטיסו אותי לבילינסון"
למחסור הקיצוני ברופאים יש השלכה ישירה על בריאותם של התושבים. מיכל (שם בדוי) משרתת קבע בשב"ס, בשנות ה-40 לחייה, מתגוררת כיום בצפון, משחזרת את מה שקרה לה לפני שנה.
"באוקטובר שעבר שהיתי באחד הימים באזור הדרום. ישבתי מול אנשים בשולחן ופתאום הבנתי שמשהו לא בסדר איתי. הגעתי למרפאה והרגשתי שהיד שלי מתנתקת ממני. החליטו לתת לי כדור הרגעה וקבעו שאין לי אירוע מוחי. צרחתי, הרגשתי שאני עומדת למות ואף אחד לא מאמין לי. בהמשך פינו אותי לקפלן", היא מספרת.
"אחרי בדיקת הסי-טי בקפלן הטיסו אותי לבילינסון. נאמר לי שהמומחים נמצאים שם ולכן למעט הסי-טי לא טיפלו בי בקפלן. זה עצוב מאוד שבבית חולים כלשהו אין אפשרות להציל את החיים שלי. ברגע שהבינו שזו בעיה מוחית, בבילינסון נערכו מהר לנקז את הדם. אחר־כך התעקשו לבצע צנתור, ורק אז הבינו שהמפרצת עדיין מטפטפת. ככה ניצלו החיים שלי וחזרתי לתפקוד. הרגשתי את השינוי בתוך כמה ימים", מוסיפה מיכל. "כיום אני מתגוררת בנהריה ואני לא יודעת מה אעשה אם חס וחלילה יקרה לי פה באזור הצפון משהו".
לדבריה של ח"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד), המשמשת גם חברת ועדת הבריאות של הכנסת, "לא הגיוני שתושב חיפה הנזקק לטיפול דחוף ייאלץ לנסוע לעיר אחרת, ועוד יותר לא הגיוני שתושב הצפון ייאלץ להיגרר לאחד מבתי החולים במרכז הארץ. מדובר בעיוות היסטורי שהמדינה נמנעת מלטפל בו. הבריאות בפריפריה במשבר. אסור להשלים עם המצב הקיים".
ח"כ טטיאנה מזרסקיLuba Ternavskayaד”ר גיא רפאלי, נוירולוג, מנהל יחידת השבץ ומצנתר מוח בבילינסון: "לא אחת אנחנו נתקלים במקרים מצערים של מטופלים שמועברים אלינו מבתי חולים מרוחקים ואנחנו לא יכולים לטפל בהם כי חלון הזמנים לטיפול נסגר. זמן ההעברות מבתי חולים מרוחקים לוקח לרוב כארבע שעות קריטיות, שבהן המטופל נמצא בסכנת חיים ממשית או בסיכון גבוה לנזק מוחי בלתי הפיך. לו היו יותר מרכזי-על שבהם יש לפחות שני מצנתרים בפריפריה היה ניתן להימנע משיהוי במתן טיפול מציל חיים או מקטין נכות תפקודית".
ד"ר גיא רפאלי, מנהל יחידת השבץ בבילינסון: "לא אחת אנחנו נתקלים במקרים מצערים של מטופלים שמועברים אלינו מבתי חולים מרוחקים ואנחנו לא יכולים לטפל בהם כי חלון הזמנים לטיפול נסגר"
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "אנו מפרסמים מדי חודש לוח ארצי של כונני צנתור מוחי, שמועבר למד"א ולמלר"דים (מרכזים לרפואה דחופה) בבתי חולים לשם תיאום פריסת השירות. במקרים חריגים, מתבצע פינוי מוסק לבית חולים שבו יש כונן. המשרד מודע למחסור ברופאים, ועל כן פירסם קול קורא למלגה עבור רופאים שיבצעו התמחות זו במטרה להגדיל את היצע הרופאים, בעקבותיו מספר בקשות בתהליכי אישור".
מחסור גם ברופאי ריאות
במקביל, גם רופאי הריאות הזהירו לאחרונה את משרד הבריאות בנוגע למחסור הקיצוני ברופאים בפריפריה. במכתב ששיגרו לחברת ועדת סל התרופות, לקראת הדיונים שיחלו בקרוב חברי איגוד רופאי הריאות, תיארו את המצב הקשה בבתי החולים. "האיגוד מבקש להתריע בפני ועדת הסל ובפני משרד הבריאות כי השיקום הריאתי מתבצע כיום רק במרכזים הרפואיים הגדולים בארץ", כתבו בפנייה. "זוהי אפליה קשה של תושבי הצפון והדרום".
פרופ' צבי פרידלנדר: "גם במרכז הארץ יש לעיתים המתנה ממושכת לרופא ריאות או לפרוצדורה ומספרי הרופאים לא מספיקים. על אחת כמה וכמה בצפון"
בהיעדר כוח אדם – גם הטיפולים המתקדמים לחולי הריאות לא מנוצלים. "רק כ-20 אחוזים מהסכום שמועבר מדי שנה לקופות החולים מתוך הסל עבור החולים מנוצל". האיגוד המליץ לחברי הוועדה להרחיב את השיקום ולכלול בו, בין היתר, אימון גופני נמרץ ותמיכה אישית וגם קבוצתית. "השיקום הריאתי מביא להקטנת סבל ותחלואה, משפר את איכות החיים ומאריך, אם ניתן, את ההישרדות", כתבו הרופאים.
פרופ צבי פרידלנדר, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ריאות, אומר כי "מספר רופאי הריאות במרכז המדינה נמוך משמעותית ממקצועות התערבותיים אחרים, כמו גסטרו או בוודאי קרדיולוגיה". לדבריו, "גם במרכז הארץ יש לעיתים המתנה ממושכת לרופא ריאות או לפרוצדורה ומספרי הרופאים לא מספיקים. על אחת כמה וכמה בצפון".
רופאי אלרגיות: המחסור מסכן חיים
המקרה של אושר דרעי ז"ל, שהתמודדה עם אלרגיה חריפה לחלב והלכה לעולמה בגיל 22 בבית החולים זיו בחודש אפריל 2021 לאחר שנחשפה לקינוח חלבי, הבהיר בצורה הברורה ביותר את המחסור הקשה ברופאי אלרגיות ככלל ובפרט בצפון. דוח משרד הבריאות שחקר את התנהלות בית החולים וגם את הטיפול בדרעי לאורך השנים שפורסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות" הצביע על היעדר מענה כמעט מוחלט למתמודדים עם אלרגיות באזור הצפון.
ממיפוי של איגוד רופאי האלרגיות עולה, למשל, כי למעט רמב"ם, ביתר בתי החולים בצפון רופא אחד בלבד שמומחה בטיפול באלרגיות ושעובד בבית החולים העמק. "די לקרוא את ממצאי ועדת הבדיקה על מותה הטרגי של אושר דרעי ז"ל כדי להבין ששירותי רפואה זמינים וקבועים חורצים גורלות", הגיבו לממצאי המיפוי בעמותת יה"ל לאלרגיות מזון. "המחסור ברופאי אלרגיה מורגש בכל הארץ. בפריפריה המצב חמור מאוד ומשפיע באופן ישיר על המטופלים. למעשה, האלרגים בפריפריה נמצאים במצב שבו מקום מגוריהם משפיע באופן ישיר על סיכויי ההישרדות שלהם. במדינת ישראל של 2023 אסור שהמצב הזה יימשך".
הילדים עם אלרגיה: "מתארגנים על לילה במרכז"
מעוז בן אבי אשכנזי, בת 31, מקיבוץ הגושרים שבצפון, אמא לשני ילדים שאלרגיים לאגוזים ולביצים, מספרת על ההתמודדות שלה עם המחסור ברופא מומחה שיטפל בילדיה בצפון. "המשמעות של להיות אמא לילדים אלרגיים בצפון זה שבפעם בחצי שנה אנחנו מתארגנים על לילה במרכז במיוחד כדי לעשות את הבדיקות של הילדים ואת כל הטיפולים", היא משתפת. "אין כאן מענה ואין אפילו אופציה לזמן תור לאלרגולוג. בפעם היחידה שניסיתי התור היה לשנה קדימה. כל חצי שנה אנחנו נוסעים למרכז וזה מרגיש מסתכל".
היא מוסיפה: "בחרנו לחיות בצפון בשביל הילדים שלנו, בשביל החינוך, הטבע והאוויר ולא חשבתי לרגע שתהיה לנו התמודדות כזאת עם האלרגיה. לפני שנה היה לבן שלי התקף מאוד קשה שהצריך פינוי באמבולנס. לקח לו המון זמן להגיע והיינו חייבים לפנות אותו לצפת. בהתחלה רצו לקחת אותו למיון הקדמי בקריית שמונה אבל לא היה מענה. גם שם לא היה אלרגולוג ופשוט הגענו למרכז כמה ימים אחרי. זה מרגיש קצת זלזול. אני משלמת לקופת החולים שלי כמו ששילמתי כשהייתי במרכז, וזה מרגיש קצת כמו הזנחה".
ממשרד הבריאות נמסר: "אנו פועלים לאפשר זמינות תורים בכלל הארץ ובפריפריה בפרט, וזאת באמצעות קופות החולים ובתי החולים. במטרה לתת פתרון לטווח הארוך למחסור ברופאים, הקים שר הבריאות לאחרונה ועדה בראשות המנכ"ל לטיפול במחסור בכוח אדם רפואי שתגבש, בין היתר, גוף תכנון לאומי של כוח אדם רפואי שיקבע את מספר המומחים הנדרש בכל תחום ופעולות להשגת יעדים אלו".
פורסם לראשונה: 00:00, 05.10.23
