"מדובר על מחדל שאנשים צריכים ללכת אחריו הביתה". כך הגדירו שורת גורמים בכירים במערכת הבריאות את התנהלות משרד הבריאות מאז פרוץ המלחמה, וביתר שאת ביומה הראשון.
עוד על מערכת הבריאות במלחמה:
עיקר הביקורת נוגע לוויסות מספר הפצועים בין בתי החולים. בעוד שמאות פצועים ביממה הראשונה פונו לסורוקה ולברזילי, במרכז הארץ, שם נמצאים שלושה מבתי החולים הגדולים בישראל (שיבא, בילינסון ואיכילוב), קלטו עשרות פצועים בלבד.
מנגד, בברזילי, בית חולים בינוני עם כ-600 מיטות אשפוז בלבד, קלטו קרוב ל-400 נפגעים. בסורוקה המצב היה קיצוני עוד יותר, שכן לבית החולים פונו כבר יותר מ-700 פצועים. רמב"ם, שנחשב גם הוא לבית חולים-על, החל לקלוט פצועים רק לקראת אחר הצהריים - שעות רבות לאחר שהחל הטבח בתושבי יישובי עוטף עזה.
"מישהו ברשות האשפוז העליונה צריך לשלם את המחיר על הניהול הכושל של האירוע הזה", אומר בכיר במערכת הבריאות. "בתי חולים פנו לרשות האשפוז והודיעו שהם מוכנים לקלוט פצועים, שהועמסו בינתיים על סורוקה, שעמד בפני קריסה. למה שלושת בתי החולים במרכז קלטו כל כך מעט? איפה היה הפינוי המוסק? מי ניהל את האירוע בכלל?".
לדברי בכיר אחר, "לא היה מנהל בית חולים אחד במרכז שלא פנה למשרד הבריאות ושאל 'מה קורה'. בחצות של היום הראשון הייתה שיחת ועידה של מנהלי בתי החולים וכולם שתקו. כולם בטוחים שהיה צריך לעשות ויסות שניוני וראשוני אחר, ולא לתת לפצועים קשה להמתין שעות לטיפול. זה תמוה בעיני כולם".
מנגד, במשרד הבריאות טוענים כי הפינוי לסורוקה נועד להציל חיים וכי פונו לשם פצועים שלא היו שורדים את הנסיעה למרכז: "לסורוקה הגיעו חולים רבים שבית החולים, בתיאום עם משרד הבריאות, החליט שמצבם הרפואי לא מאפשר פינוי, ואכן קיבלו מענה מיטבי. בשעות הבוקר המוקדמות בשבת הנחה משרד הבריאות את בתי החולים בדרום הארץ לעבוד במתכונת חירום. המשרד מקבל דיווחים שוטפים מבתי החולים, ההנהלה עובדת מאז שבת בבוקר סביב השעון והציבור קיבל מענה רפואי מצוין".
פורסם לראשונה: 00:00, 09.10.23
