כשבועיים לאחר תחילת המלחמה – עד כה ביקשו הורים ל-23 חיילים שנפלו בה לשאוב זרע מגופות יקיריהם, וזאת כחלק מהנוהל הייעודי של משרד הבריאות בנושא שהופץ לאחר תחילת הלחימה. המקרה המפורסם ביותר היה זה של הזמרת שי-לי עטרי שביקשה לשאוב את זרעו של בעלה יהב וינר, אך זה לא היה שמיש בסופו של דבר. חשיפת המצוקה עוררה עוד משפחות לפנות ולבקש לבצע את ההליך.
הנוהל הייעודי מתיר את ההליך לארבעה בתי חולים: בילינסון, שיבא, איכילוב ואסף הרופא. בבילינסון בלבד עד כה בוצעו שש שאיבות זרע בשבועיים בלבד. לשם השוואה, בשנה מתבצעות בבית החולים בין שאיבה לשתיים בלבד. בניגוד לסיטואציה עד למלחמה, אז הורים לחיילים שנפלו או לאזרחים שנפטרו היו צריכים לפנות לבית משפט כדי לקבל אישור לבצע את השאיבה, כעת הם יכולים לבצע את ההליך ללא צו של בית משפט.
1 צפייה בגלריה
בנק זרע בנק הזרע
בנק זרע בנק הזרע
בנק הזרע. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
יש לציין כי בשנים האחרונות נרשמה עלייה במודעות בקרב הציבור להליך, עובדה שהובילה לכך שהורים רבים ביקשו לבצע אותו. בתוך כך יש להוסיף כי הצעת חוק שהייתה אמורה להסדיר את הטיפול בנושא עברה בקריאה טרומית, וקידומה נעצר בשל המלחמה. כחלק מהנוהל החדש – חובר טופס חדש ומאוחד.
ההורים מתבקשים לחתום, בין היתר, על הנוסח הבא, "אנו מצהירים שלא ידוע לנו על התנגדות לנטילה של הנפטר ז"ל או קרוב משפחה אחר". בנוסף מצוין כי, "ידוע לנו והוסבר לנו היטב כי הזרע יישמר בהתאם למידע הטכנולוגי הקיים היום. כמו כן, הוסבר לנו כי אין מספיק מידע לגבי עמידות הזרע לתקופה ארוכה ותיתכן פגיעה בטיבו ובפעילותו של הזרע במהלך השנים".
yk13643622ד"ר ערן אלטמןצילום: שלומי יוסף
לדבריו של ד"ר ערן אלטמן, מנהל בנק הזרע בבילינסון, "יש לבצע את השאיבה לרוב עד 36 שעות לאחר הפטירה, אלא שבמקרה הנוכחי חלון הזמן האפשרי הוא עד 72 שעות". הוא מסביר כי, "בעוד שאת השאיבה כיום מבצעים ללא צו בית משפט, לצורך השימוש בזרע יש להוכיח כי החלל רצה ילדים, אלא אם היה נשוי. הדילמה המרכזית בכל הנושא היא שאלת רצונו של המת, ומאחר שרבים מהנופלים הם צעירים ללא בנות או בני זוג – השימוש נעשה לאחר צו של בית המשפט".
ד"ר אלטמן מדגיש כי כחלק מהנוהל הנוכחי ובניגוד למצב בימי שגרה – המשפחות שיקיריהן נפלו בזמן המלחמה לא משלמות דבר.
לדבריה של פרופ' טליה גבע אלדר, שקידמה את הנושא במשרד הבריאות, הוקם חמ"ל ייעודי לטיפול בנושא. "החמ"ל יפורק אחרי המלחמה כי הוא לצורך מענה למלחמה. בשלב הזה המשפחות לא משלמות כלל על ההליך. אני חושבת שזה נכון שיש יותר בקשות של משפחות של חללים שקשורים למערכה, כי יש עלייה במודעות של הציבור לנושא וזו התחילה בשנים האחרונות".
פורסם לראשונה: 00:00, 23.10.23