יותר משלושה שבועות חלפו מאז הטבח הנוראי על תושבי העוטף ותחילתה של המלחמה, והעדויות הקשות לצד תחושת חוסר הביטחון הובילו אנשים רבים, אם הם נפגעים ישירים ואם לא, להתמודד עם טראומה וחרדות. "כל יום מוסיף אנשים למעגל הזה של אנשים שזקוקים לעזרה, ואין להם את הכוחות והכלים להתמודד, ואני חוששת שהמספר ילך ויגדל", אומרת טליה לבנון, מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה. "אף אחד לא יודע כמה אנשים נמצאים היום בטראומה או נפגעי חרדה, אבל רק במסיבה ברעים היו כ־3,000 איש".
לבנון מסבירה שאנשים שגרים במקומות שבהם יש מרכזי חוסן, זכאים לטיפול על פי נוהל חרדה. "זה עובד מצוין", היא אומרת, "יש אנשי מקצוע שמתמחים בטראומה והם יודעים לתת מענה. במהלך השנים הסיפור הזה של מתן מענה לנפגעי חרדה מאוד נשחק, וחסרים מענים לנפגעי חרדה כי אין לזה מענה מוסדר. לכן, בימים הראשונים, מיד כמעט אחרי 7 באוקטובר, הוחלט בין הביטוח הלאומי למשרד הבריאות להקים מרכז חוסן ארצי לטיפול, והוא מנגיש טיפול במקומות בהם אין מרכזי חוסן. זו בשורה גדולה מאוד לתושבים שאין להם מרכז חוסן, אלא שהתקצוב שניתן למרכז הזה מתאים לכ־2,200 מטופלים, וזה לא מספיק. אמנם קשה לאמוד כמה אנשים מתמודדים עם חרדה כיום, אבל בטוח שזה יותר מ־2,000 איש".
עוד כתבות:
"ילדים מאיימים באובדנות ואין טיפול פסיכולוגי לספק"
המצוקה במענים קיימת בכל הארץ, אבל היא קשה ביותר דווקא בדרום, שם ההתמודדות עם המלחמה היא הקשה ביותר. "בארבע שנים האחרונות עזבו את המערך הפסיכולוגי במרכז בריאות הנפש בבאר־שבע בערך מחצית אנשי צוות, היינו כ־50 ונשארו 25", מתארת תמי מראינו, פסיכולוגית ראשית במרכז ונציגת פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית. "אני כבר ארבע שנים מתריעה על כך. יש לנו ילדים שמאיימים באובדנות ואין לנו טיפול פסיכולוגי לספק להם במשך שנה. זה אבסורד. כל סבב של הסלמה בדרום הילדים נשארים עם חוויה פוסט־טראומטית. כל רעש קטן מעיר אותם והמעגלים רק גדלים בתוך הדבר הזה".
בעקבות המצב, שלחה ח"כ מירב כהן מכתב דחוף לשר הבריאות ח"כ אוריאל בוסו. "על מנת לאפשר מענה, נדרש תקצוב גדול פי עשרה", כתבה כהן. "המלחמה והטבח הנוראי שקרה ב־7 באוקטובר העלו את מספר פגועי הנפש הזקוקים לטיפול נפשי המותאם לטראומה מורכבת. טוב עשתה הממשלה שהחליטה להקים מרכז חוסן ארצי, אך לצערי התקציב הקיים לא מאפשר למרכז לממש את מטרתו".
ד"ר גלעד בודנהיימר: "אנחנו מנסים כמיטב יכולתנו, אבל זה מאוד קשה לתת מענה בהיקפים כאלה כשהתחלנו בחסר מאוד גדול. אני חושב שאנחנו צריכים תוכנית הרבה יותר ארוכה ומשמעותית. אנחנו באירוע רב־נפגעים"
מאז החלה המלחמה פונו תושבי העוטף למלונות במרכז הארץ – שם הם גם מקבלים את הסיוע. "באופן אבסורדי ועצוב מרבית הפסיכולוגים במרכזי המפונים עדיין עובדים בהתנדבות", אומרת מראינו. "אנשים עזבו את הקליניקה שלהם והם עובדים שישה ימים בשבוע, יום ולילה, במלונות. זה ניצול ציני של המדינה. אלו אנשים טובים שלא מסוגלים להפקיר אנשים שזקוקים להם, וזו בכייה לדורות – מדינה לא יכולה לבסס עבודה על כוח של מתנדבים".
גם ביתר מערכי בריאות הנפש מתמודדים זה שנים עם מחסור קיצוני בכוח אדם, בפסיכיאטרים ובצוות סיעודי, עוד בטרם החלה המלחמה. כך למשל, בקופות החולים זמני ההמתנה לטיפול במימון ציבורי היו ארוכים במיוחד. עם המציאות הזו החל מה שמכונה על ידי מומחים כמשבר בריאות הנפש הקשה ביותר שפקד את המדינה, כפי שמתאר גם פרופ' ערד קודש, פסיכיאטר ומנהל מערך בריאות הנפש במאוחדת: "מאז תחילת הקרבות אנחנו רואים בהשוואה לאירועים ביטחוניים קודמים עלייה משמעותית ביחס לפניות לקו החם. התגייסנו למתן מענה ללא קשר לשיוך הקופתי כי היה ברור שמדובר על אירוע לאומי, ולכן הקופה, כמו כל הקופות, התגייסה למאבק". עוד הוא הוסיף: "המלחמה הזו פוגשת מערך בריאות נפש באי־ספיקה. עוד לא הספקנו ללקק את הפצעים מהקורונה, ועוד לפני כן הוא היה בתת-תקצוב ותת־תקינה, כולל זליגה של אנשי מקצוע רבים לסקטור הפרטי, והיינו במצב לא פשוט. אנחנו רואים גם זינוק של 30 אחוז בביקוש לתרופות הרגעה".
"צריכים תוכנית ארוכה ומשמעותית"
במשרד הבריאות השקיעו מאז 7 באוקטובר סכום של כ-50 מיליון שקלים לטובת גיוס כוח אדם למערכת. העובדה שבתחילה ביקש המשרד ממטפלים ומטפלות להתנדב, רק המחישה את גודל המצוקה – אך בימים האחרונים הוקצה לכך תקציב ייעודי. "הדבר הראשון שעשינו זה לפתוח את הקווים של הקופות ושל העמותות", מסביר ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש שירות בריאות הנפש במשרד הבריאות. "הרחבנו את המענים והקופות מספקות שלוש שיחות טיפוליות, לצד אתרי דחק בהרבה בתי חולים טיפול נפשי בחדרי המיון". כמו כן, הוא הודה: "אנחנו מנסים כמיטב יכולתנו, אבל זה מאוד קשה לתת מענה בהיקפים כאלה כשהתחלנו בחסר מאוד גדול. התחלנו ממצב של זמני המתנה מאוד ארוכים. עם כל המאמץ שאנחנו עושים כדי לקלוט כמה שיותר אנשים במערכת, אני חושב שאנחנו צריכים תוכנית הרבה יותר ארוכה ומשמעותית. אנחנו באירוע רב-נפגעים".
לדברי בודנהיימר, המענה כעת מתמקד במתן מענים דחופים לצד פיתוח תוכנית ארוכת טווח שיוצאת מנקודת הנחה שכל תושבי ישראל נפגעו באירוע: "אנחנו מתמודדים עם טראומה לאומית בסדר גודל מאוד משמעותי שלא דמיינו אותו ויודעים לומר שבאורח פלא לנפש האדם יש כוחות מופלאים וגם מטראומות לא פשוטות אנשים מצליחים לצאת באמצעות תעצומות נפש וסביבה תומכת. אנחנו מכירים סטטיסטית שבאירועים טראומתיים סדרי גודל של 85 אחוזים יוצאים ללא צורך בטיפול ותמיכה. עדיין יהיו אחוזים מסוימים שימשיכו להתמודד עם תסמינים כאלו ואחרים, ולהם נצטרך לעזור".
פורסם לראשונה: 00:00, 30.10.23
