מערכת הבריאות נחשבת מאז ומעולם לאי של דו-קיום ולאחד המקומות היחידים שבהם יהודים וערבים מצליחים לעבוד זה לצד זה. אלא שגם את האי הזה, הזוועות של 7 באוקטובר הצליחו לסדוק. מוסדות רפואיים נוקטים צעדים חסרי תקדים כלפי עובדים ערבים שלדעתם הביעו תמיכה בחמאס, באופן מפורש או מרומז. מנגד, עובדים ערבים טוענים ל"ציד מכשפות" ואף לניסיונות "להפליל" אותם כתומכי טרור.
"אותי באופן אישי ניסו להפליל", מספרת אחות מבית חולים במרכז הארץ, "התקשרו למנהל המערך שלי, אבל ההנהלה גיבתה אותי. הם לרגע לא חשדו בי והכול היה בסדר, אבל לכי תוכיחי בימים כאלה, שבהם אף אחד לא רוצה להקשיב, שאת לא תומכת טרור. למעשה, אני יכולה לדבר נגד החמאס, ועדיין יקראו לי תומכת טרור. אני חושבת שאפשר לגנות בחריפות את הטבח ועדיין להרגיש רע על זה שתינוק עזתי מת. אבל במציאות הנוכחית – אין לזה מקום. אסור להרגיש שום חמלה.
אחות מהמרכז: "אנשים צריכים להבין שאם עשיתי לייק למישהו שמזדהה עם הסבל של תושבי עזה – זה לא אומר שאני תומכת טרור. אבל כרגע המצב מאוד מתוח, נוצר קרע בין יהודים לערבים בבית החולים, ואני רק מקווה שזה יתוקן מתישהו"
"אנשים צריכים להבין שאם עשיתי לייק למישהו שמזדהה עם הסבל של תושבי עזה – זה לא אומר שאני תומכת טרור. אבל כרגע המצב מאוד מתוח, נוצר קרע בין יהודים לערבים בבית החולים, ואני רק מקווה שזה יתוקן מתישהו". אנשי צוות אחרים טוענים שהושעו לאחר שהואשמו בתמיכה בחמאס – בלי שניתנה להם אפילו הזדמנות להשמיע את גרסתם לדברים.
עוד בנושא זה:
לדבריה, יש בעיות בכל הרמות: בין חולים יהודים לחולים ערבים, חולים יהודים לאנשי צוות ערבים, ולפעמים גם בצוותים עצמם. "במחלקה לידנו, חולים ערבים ויהודים רבים בלי הפסקה. זה אומר שישראל הפציצה, אחר אומר שישראל לא הפציצה. יש מלא מתח. החברה הכי טובה שלי עובדת בבית חולים. יש שם אחות שבתה החיילת מונשמת ומורדמת. היא ביקשה שאף ערבי לא יטפל בה", היא מספרת.
פרופ' גדי סגל מוביל את נושא היחסים בין עובדים יהודים וערבים במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. "בוודאי שיש מתח", הוא מספר, "בשבועות האחרונים, אחת לשעה בערך, אני נקרא להתערב באירוע כלשהו שבמרכזו תלונות מצד יהודים נגד ערבים, ולהפך. היו מקרים שבהם חולים הביעו אי-שביעות רצון מזה שמטפלים בהם ערבים. הם נענו בצורה מאוד ברורה שאנחנו לא מכריחים אף אחד להיות כאן, אבל זה הצוות שיטפל בהם, כולם ישראלים, ומי שזה לא מוצא חן בעיניו מוזמן לא להשתמש בשירותינו. אנחנו בשום פנים ואופן לא עושים אפליה בצוות שלנו, בדיוק כמו שאנחנו לא עושים אפליה בין מטופלים".
במיון של שיבא, ד"ר עודי איברהים מספר על הפער שבין היחסים הטובים עם יתר חברי הצוות, לעומת המגע הבעייתי עם המטופלים. "יש אנשים ששמעתי מהם כמה מילים לא יפות", הוא אומר בכאב, "לא נעים לי להגיד את זה, אבל התייחסו אליי מכוער ודיברו איתי בשפה לא יפה. היו לא מעט מקרים שבהם איחלתי 'בוקר טוב', הסתכלו על התג שלי, ראו מה השם שלי – והתעלמו ממני. אני ממשיך כרגיל, אבל ברור שנפגעתי מכל אחד כזה. למה להתייחס אליי ככה? הרי אני בא לעזור להם ועשות עבורם את הטוב ביותר, מכל מהלב".
שר הבריאות: "דוגמה לדו-קיום"
אתמול שיגרו שר הבריאות אוריאל בוסו ומנכ"ל משרדו משה בר סימן טוב איגרת מיוחדת לעובדי מערכת הבריאות שהתייחסה לנושא. "המערכת עמדה פעמים רבות למבחן, ובכולן היא עמדה בהצלחה רבה", כתבו השניים. "זה קרה הודות להון האנושי המצוין, לשיתוף פעולה חוצה מגזרים ודתות - של אנשי מקצוע מחויבים שמקיימים את שליחותם העליונה לשמור על שלמות הגוף והנפש.
"בזכות מסירות הנפש שלכם, המערכת עומדת איתנה גם במערכה הנוכחית שכמוה לא ידענו, ומבצעת את תפקידה בצורה מעוררת השתאות. עבור כל אזרחי ישראל מערכת הבריאות מהווה דוגמה לדו-קיום, הרמוניה ושותפות גורל. מגדלור של גישור על הפערים ואהבת אדם, ללא תנאי. חובתנו שכך ימשיך להיות. אנו סמוכים ובטוחים שכל אחד ואחת מכם, יקיים וישמור על מרקם החיים המשותף בין עובדי המערכת ובינם לבין מטופלים באשר הם".
פורסם לראשונה: 00:00, 31.10.23